נשים מזרחיות, שידור ציבורי - המושגים האלה שנראים לקוחים מישראל, משגעים דווקא את איטליה בימים אלה. הביטוי "נשים מזרחיות" נשמע עכשיו בכל ויכוח בכל בית איטלקי ובכל מפגש ודנים בו בכל ערוץ. אבל רגע. צריך לומר שבאיטליה ההגדרה אישה מזרחית פירושה אישה מזרח־אירופית. הכל התחיל כאשר בערוץ הטלוויזיה הציבורי האיטלקי RAI קיימו בשבוע שעבר דיון בשאלה הנכבדת: מדוע הגברים האיטלקים מעדיפים להתחתן עם נשים מזרחיות ולא עם נשים איטלקיות? זאת בעיה ממש באיטליה, והנימוקים שהגברים האיטלקים נתנו להעדפה הזאת הוצגו על גבי המסך ברשימה בולטת, וכמובן, פורסמו מיד בכל שאר אמצעי התקשורת. לא פלא שהאיטלקים זנחו את בעיית המסתננים מאפריקה, את המאפיה, את פיגועי הטרור המוסלמי באירופה ואת הבעיות הפוליטיות האיטלקיות, ועסקו בנושא הזה בכל אמצעי התקשורת.



הטענות לטובת הנשים ממזרח אירופה היו: המזרח־אירופיות יולדות ילדים ומאוד אמהיות, אבל הגוף שלהן נשאר חטוב (באיטלקית הביטוי הוא: גוף שַיש), הנשים המזרח־אירופיות סולחות לגבר אם הוא בוגד, הנשים המזרח־ארופיות לומדות מגיל צעיר לטפל בבית והן עקרות בית טובות, הנשים ממזרח אירופה יותר סקסיות, הן לא לובשות אוברול ולא פיג'מות ענק, האישה המזרח־אירופית מסכימה שהגבר ייקח את הפיקוד ועוד קביעות מקפיצות פיוזים כאלה.



הנהלת השידור הציבורי האיטלקי התנצלה על שידור האייטם הזה, ואף נשמעו דרישות להוריד את התוכנית כולה ולפטר את המנחה. איטלקים שדיברתי איתם טענו שזו בגידה בתפקידו של ערוץ שידור ציבורי, וניתן לסבול תוכנית כזאת רק בערוצים מסחריים זולים רודפי רייטינג. ככל שאני מאמץ את מוחי אני לא זוכר שאצלנו הנהלת רשות השידור התנצלה על שידור איזו תוכנית, ואני גם מוציא מכלל אפשרות את הרעיון שהתאגיד, אם יקום, יתנצל אי פעם על תוכנית. בישראל התפיסה היא שהתנצלות של ערוץ שידור מוגדרת כסכנה לדמוקרטיה ומזכירה את גרמניה שלפני עליית הנאציזם, במקרה העדין.



אני, שאוהב להביט בסערות עולמנו במבט משועשע, מתחיל להרהר הרהורים פרועים גם על המושג מזרחיות. משעשע אותי השימוש בביטוי "נשים מזרחיות". ברשימת יתרונות הנשים האלה שציטטתי קודם כתבתי בכל מקום: נשים ממזרח אירופה, אבל אם הייתי מתרגם מילולית מאיטלקית, זה היה "נשים מזרחיות" בלבד.




הביטוי 'מזרחי' היה קיים גם בקרב יהודי אירופה



כדאי שנזכור שהביטוי "מזרחי" לגבי בני מזרח אירופה לא שייך רק לאיטלקים. גם העם שלנו, שיש לו נטייה נואשת למצוא חן בעיני העולם התרבותי, ולכן להתרחק מיהודים שעלולים להיראות מביכים, השתמש בכינוי "מזרחי" לגבי יהודי מזרח אירופה. היהודים של גרמניה כינו בבוז "אוֹסְטְיוּדֶן" (יהודי המזרח) את היהודים מרוסיה או פולין, שדיברו יידיש. יהודי כזה הביך אותם בפרימיטיביות שלו, בלבושו, בנימוסיו. אביו של פרנץ קפקא, שהשתדל להשתייך לחברה הגרמנית, כעס עליו על שהוא מתרועע עם "יהודייה מזרחית", כדבריו, זאת אומרת יהודייה ממזרח אירופה. למעשה, בקרב היהודים דוברי גרמנית, שירי יידיש בתיאטרון יידיש נקראו שירים מזרחיים.



בימינו הביטוי "אישה מזרחית" משמש באיטליה לתיאור בלונדינית בעלת עור בהיר ועיניים כחולות מאוקראינה או מרוסיה; אישה מהמזרח העני והלא מפותח שגוזלת את הגברים האיטלקים מהנשים המערביות האיטלקיות כהות העור, שחורות העין ושחורות השיער. אגב, הסטריאוטיפ של גברים שנקראים "מזרחים" באיטליה (מרוסיה, אוקראינה, רומניה וכדומה) הוא של פושעים ואפיונים שליליים דומים.



קשה להיות מזרחי בעולם, ותראו עד כמה המושג מזרחי יכול להיות מבלבל. זה מצוין, כי אני אוהב בלבול. הבלבול מציג טוב יותר מהרבה טיעונים את הגיחוך והזמניות שבהגדרות חברתיות של בני אדם.