המאבק למען השידור הציבורי צריך אפוא להיות מנותב למקום אחר ומהותי: מאבק א־מפלגתי להבטחת עצמאותו של תאגיד החדשות החדש.
הפגנות נגד פיטורי עובדים הן ראויות. אדם המאבד את מקום עבודתו אמור לצאת לרחובות כדי להגן על מקור מחייתו ואף ראוי לקבל את כל האמפתיה הציבורית. בנסיבות שלפנינו דבר זה נכון הן בנוגע לעובדי התאגיד שעומדים להיות מפוטרים, ואף נכון שבעתיים בנוגע לעובדי רשות השידור, שמרביתם עברו את גיל 40, ואם יפוטרו - יתקשו מאוד למצוא עבודה בחוץ. באופן מתוחכם המהלך של ראש הממשלה הציב את אלו מול אלו והפכם לאויבים.
אם הנימוק של הממשלה לסגירת חטיבת החדשות של התאגיד יהיה הרצון לשמור על מקום עבודתם של עובדי רשות השידור, יהיה קשה להתווכח עמו ציבורית, וככל הנראה גם משפטית. באותו אופן גם הטיעון של התנהלות דמוקרטית לקויה הטמונה בסגירה, בפתיחה ובסגירה של גוף ציבורי, תוך כדי בלבול המערכת, לא יחזיק מים. כל עוד ההוצאות הציבוריות הכרוכות בכך אינן חריגות באופן קיצוני, וכל עוד אין בכך עבירה על החוק, הרי שהמהלך נופל לחלוטין בסמכויותיו של ראש ממשלה. בית המשפט יתקשה למצוא עילה להתערב בהחלטה זו רק מפאת ריח הטרלול הנודף ממנה.
אם מישהו רוצה הוכחה שהציבור אינו מתעניין בסוגיית התאגיד, שיקשיב לשקט שלו היא זוכה במחנהו של יאיר לפיד, המוביל בסקרים. רוב הציבור מסתכל על המאבק הזה כעת כעל מאבק ברנז'אי שולי או כמאבק שמאלני. הופעתם של פוליטיקאים מטעם המחנה הציוני כדוגמת ח"כ עמר בר־לב, שניסו לרכוב על גל אנטי־ביבי בהפגנת עובדי התאגיד, רק עזרה לחדד היבט שגוי זה. באותה מידה הניסיון להפוך את הפגנת עובדי רשות השידור אתמול להפגנת תמיכה אישית בנתניהו הייתה אף היא שגיאה שפוגעת במאבק. עיתונאים השמים מבטחם בפוליטיקאים והופכים נתונים לחסדיהם - גודעים את הרציונל של עבודתם.
המאבק הצודק היחיד שיש לנהל כעת הוא עם הפנים קדימה. מאבק על שידור ציבורי חף מאינטרסים פוליטיים צרים, משוחרר מגחמותיהם האישיות של פוליטיקאים ושיש בו מקום לעיתונאים מקצועיים בעלי השקפות עולם מגוונות. העיתונאים כולם צריכים להתאחד למען מטרה זו ולפקח מקרוב אחר תהליך התהוותו של תאגיד החדשות החדש, אשר כפי שהובטח אמור להיות מנותק מהשפעות הפוליטיקאים.
רק באופן זה יוכלו להזכיר לציבור את מה שתחת המניפולציה הפוליטית נשכח ממנו: שידור ציבורי הוא אינטרס של כלל אזרחי ישראל. הוא הכתובת של כל אזרח באשר הוא כאשר השלטון, בעלי הון או כל גוף כוחני אחר מתעמרים בו, רומסים את כבודו ופוגעים בזכויותיו.