המנון תנועת הפועלים העולמית, "האינטרנציונל", כתוב: "קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה/עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב/אֵשׁ הַנְּקָמוֹת הַלּב לִחֵכָה/לִקְרַאת אוֹיב הִכּוֹן לַקְּרָב".
הפרשנות המקובלת גורסת שהכוונה לפועלי כל העולם ולמלחמת המעמדות. אבל אני אומר לכם כי הכוונה האמיתית היא לעם ישראל, שהיה מדוכא, נרדף ורעב ללחם, ועתה הגיעה השעה שנצא וננקום בכל מי שפגע בנו לאורך ההיסטוריה. עלינו להתכונן לקרב כי "זה יהיה קרב אחרון" ובו נשמיד את כל אויבינו.
נשמע מטומטם, נכון?
השמאל הישראלי נואש, כנראה. 50 שנה הוא מנסה למסור את לב הארץ לערבים כדי שיקימו כאן מדינה שלא הייתה להם מעולם, אך עם ישראל אינו משתכנע. והשמאל, בייאושו כי רב, ואחרי שמיצה את כל שאריות היצירתיות שפעם היה מפורסם בה, ולא הצליח לגייס שום טקסט שישכנע אותנו להתאבד - החליט לפרסם הגדה חדשה לפסח. "הגדת היובל" לציון 50 שנות "כיבוש". הוגי דעות וסתם פלספנים מהשמאל מנסים לשכנע אותנו שההגדה של פסח מתכוונת בעצם שעלינו לסגת מיהודה ומשומרון, גם מירושלים, ולהקים מדינה פלסטינית. השמאל מסרב להכיר בכך שהרעיון שלו נכשל, ומאמין כי עליו רק להתאמץ ולשווק אותו טוב יותר. למשל באמצעות פרשנות חדשה להגדה. הפרשנות הנואלת הזאת אינה קשורה לטקסט במקרה הטוב, או סותרת אותו במקרה הרע. מעוררת רחמים במקרה הטוב, בוז בשאר המקרים.
לכאורה, חג הפסח הוא חג החירות, ולפיכך, הבה ננצל את ההזדמנות הזאת ונפרש את ההגדה באורח אוניברסלי. נבוא ונטען כי היא מדברת על חירות האדם באשר הוא אדם ולכן - אנו חייבים לשחרר את הפלסטינים ולאפשר להם להקים מדינה.
אבל מה נעשה בהגדה עצמה. הטקסט, משמעותו הפוכה? הקב"ה בוחר בעם ישראל, פוסח על בתיהם בצאתו לנגוף את מצרים. פרטיקולרי ולא אוניברסלי. החירות ניתנה לעם ישראל ולא למיליוני המצרים. עם ישראל יצא בדרכו לכיבוש מולדתו והורשת יושביה הכנענים, לא לשחרורם. ולפיכך לא נותר לפרשני השמאל אלא לאנוס את הטקסט. כידוע, אין מכס על מילים.
נתחיל בניסיון הנלעג, הרפורמי במקורו, לעוות את הנוסח של הקידוש הפותח את ההגדה: "ברוך אתה ה' ... אשר בחר בנו מכל עם". והשמאלנים, שקצת קשה להם לקבל את הטקסט המתנשא הזה, כותבים בסוגריים "יש האומרים - אשר בחר בנו עִם כל העמים". מה המשמעות של לבחור בעם ישראל עם כל השאר? ההפך הגמור מכוונת הכתוב, כמובן. בדרכם לעיוות המשמעות הם גם אונסים את העברית הפשוטה.
זה הקו המנחה את כל הקשקוש השמאלני־ליברלי שהוגש לנו ב"הגדת היובל". גם אם אינם מנסים לשנות עוד את הנוסח שהתקדש באלפי שנות ההיסטוריה שלנו - הם מצמידים לו פרשנות ההופכת לגמרי את כוונת ההגדה.
על סיפור עשר המכות, ואיך פסח הקב"ה על בתי בני ישראל ופגע רק בבתי המצרים, כותב מייקל וולצר: "מאז ומעולם הביכו עשר המכות יהודים ליברלים ואנשי שמאל. מדוע הִקשה האל את לבו של פרעה כאשר היה יכול באותה מידה לרכך אותו, להתחיל את מסעם של בני ישראל מוקדם יותר ולחסוך את הסבל הנורא של המצרים? מוטב היה... לחשוב על אפשרות אחרת של גאולה. ההיסטוריה אינה קבועה מראש. דמיינו אל שהיה מכיר את אמנת ז'נווה וממקד את מגיפותיו רק נגד פרעה ונגד קציניו. דמיינו פרעה שנִשבה בקסמו של בנו המאומץ משה. דמיינו שביתה כללית של בני ישראל יחד עם אולי התושבים האחרים של אותו בית עבדים״.
ואני הקטן אוסיף: "דמיינו את חאג' אמין אל־חוסייני בחצאית מיני עם נצנצים רוקד טנגו עם בן־גוריון". על הזיות העתיד של השמאל כבר שילמנו בדמנו, מה הם מרוויחים מהזיות העבר?
על "מה נשתנה" כותב מייקל לרנר: "אנו נקראים לזַמֵן את האנרגיות הנקביות המזינות שתַדרכנה אותנו בריפוי המציאות ובשינויה... יציאת מצרים שלנו מתחילה בסיוע לאחינו ולאחיותינו הערבים בהקמת מדינה פלסטינית בת–קיימא כלכלית ופוליטית" . ובכן סתם התבלבלנו כל השנים: לא מצה, לא שתי פעמים, לא שאר ירקות ולא מסובין: התשובה לילדים השואלים כבר אלפי שנים "מה נשתנה?" היא מדינה פלסטינית... ברור. אפילו מרתק, אבל איפה זה כתוב בהגדה? מה הקשקוש הזה על האנרגיות הנקביות והשחרור העולמי? מדובר בשחרור עם ישראל, בחיסולם של כל בכורי מצרים. בהמשך שעבוד של מיליוני מצרים. ביציאה לדרך לקבלת תורת ישראל וכיבוש ארץ ישראל. מאין הם ממציאים את השטויות שלהם, למען השם?
אחינועם ניני, זמרת ושמאלנית מאוד, טענה לא פעם כי ממשלת ישראל אינה מייצגת אותה. היא הטיחה בפני משפחות שכולות (מהימין): "אני מאחלת שתתעוררו מהכישוף שגזל את תבונתכם וחמלתכם". היא, שהוציאה עצמה מן הכלל (ולפיכך "כפרה בעיקר"), בחרה להזדהות דווקא עם הבן הרשע: "המסר של הבן הרשע הוא דרכו של האל לומר לנו שאין דבר מקודש יותר מחיי אדם ומסולידריות אנושית הנחוצה כדי לשמור ולהגן עליהם". בחייאת ראבק! זה מה שכתוב בהגדה? לא היה עדיף שתכתוב פרשנות מקורית ומרעננת על אמנת חמאס ותוכיח לנו שהם בעצם ארגון הומניטרי אוניברסלי? פרשנות כזאת לא תהיה מופרכת ממה שכתבה על ההגדה של פסח.
הלאה. בהגדה כתוב: "ברוך שומר הבטחתו לישראל... כמה שנאמר בברית בין הבתרים...". ומה כתוב בברית בין הבתרים (בראשית טו יח)? "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת". ובכן: ארץ ישראל לעם ישראל, ולא לשום עם אחר. לא לכנענים ולא לערבים, המנסים היום לטעון שהם צאצאי הכנענים. איך מיישבים השמאלנים את הטקסט הזה עם קריאתם למסור את לב הארץ לערבים? הם לא מיישבים. הם מסבירים לנו כי הכתוב "וזכרת כי גר היית בארץ מצרים", מתייחס היום לערבים בארץ. על מה הם נסמכים? כל מי שדן במשמעות המושג "גר" בהלכה מבין מיד כי דין הערבים בארץ אינו כדין הגרים, אלא כדין כובשים שהשתלטו על הארץ וגם היום מבקשים לסלקנו מכאן. אבל הנייר סובל הכל.
על "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו" כותב דורון רבינוביץ שהכוונה היא לשואה. לא חלילה גם בדור הזה, לניסיון הערבים והאיראנים להשמיד אותנו. ודווקא מתוך הפסוק הזה, המבטיח לנו שהקדוש ברוך הוא יצילנו מידם - הוא מבין ש"אנחנו מסוגלים להתאחד עם אנשים אחרים כדי להתגבר על שנאה ורדיפה". מרתק. כל אחד רשאי לחרטט מה שהוא רוצה, אבל למה להתעלל בהגדה של פסח?
רק על דבר אחד לא מצאתי תשובה ב"הגדת היובל": איזה סם (אונס?) לקחו הכותבים האלה לפני שאנסו את הכתובים ועוותו אותם כדי שיתאימו להזיותיהם.