צהריים טובים, נשיא ארה”ב. מה שאתה רואה סביבך היום עם נחיתתך זו מדינה קטנה ושמה ישראל. קטנה מדי. מהאוויר, לפני הנחיתה, ראית גם שטחים שרוצים לגזור מאיתנו. אנא, אל תקטין אותנו יותר.
קל לטעות כשגוזרים שטח קטן כזה. על פי הרשות הפלסטינית, ישראל תצטרך להציג בפניך מפה של השטח שאותו היא רוצה בסוף הסכסוך. הישראלים לא מסוגלים להגיש מפה כזו כי הם פוחדים להודות בפני עצמם מה הם רוצים. הגישה המקובלת היא שלא נגיש מפה שבה נציין את הוויתורים המקסימליים מבחינתנו כי היא רק תהיה נקודת ההתחלה למשא ומתן על המשך הוויתורים. עם זאת, יש דבר שהישראלים פוחדים ממנו יותר: להגיד לעצמנו בקול רם מה אנחנו באמת רוצים. מהו ההסדר שאנחנו באמת ראויים לו, אילו היו מתייחסים אלינו כאל בני אדם ולא כאל בני שטן.
סיפוח צפון רצועת עזה - תיקון גבול צודק
אתה טראמפ, כך אמר אתמול א־סיסי, “אדם בעל אישיות מיוחדת במינה, שמסוגלת לעשות את הבלתי אפשרי”. אולי מול אדם לא שגרתי כמוך ניתן לומר גם דברים לא שגרתיים. מה היה קורה אם פעם היינו מגישים מפה שבה נסמן מה שאנחנו באמת רוצים כגבולות הקבע? למשל, חוץ מסיפוח גושי ההתנחלויות, נציין שאנחנו רוצים גם את השטח הצפוני של רצועת עזה, עם היישובים המפונים דוגית, אלי סיני וניסנית.
זה תיקון גבול צודק שאינו כרוך בסיפוח אוכלוסייה ערבית, אבל חשוב מכך: זה צעד שיראה, בעיקר לעצמנו, שאנחנו יכולים גם לחזור לשטח שנסוגונו ממנו. ניתן גם לבקש באותה מפה את סימון גבולות הקבע בגולן. הרי סוריה איננה עוד, מדוע שלא נבקש גבול שכולל את הבשן ואת החורן? ומדוע שלא נחזיר לאנשי צד”ל את שטח דרום לבנון, שייכלל בגבולות ישראל החדשים, שגבולה הצפוני יהיה הגבול הטבעי של ישראל - הליטני?
אין סיכוי שמנהיג ישראלי יעז להציג, אפילו לעצמו, מפה כזו. הדיונים יהיו המשך המחשבה המדשדשת הקודמת, אותו חוסר דמיון, עם אותה הצלחה.
בנאום שלך, טראמפ, בסעודיה, עקבתי אחרי הארצות שמנית כנפגעות מטרור ותמהתי שישראל לא הוזכרה בהן. האם זה סימן שאתה, שהוכתרת כבועט בצביעות של הפוליטיקה הישנה, שעל שמך המושג שקבעת: “פייק ניוז”, הופך להיות בעצמך כזה כל כך מהר? ונגד בוחריך? בינתיים קשה לי להניח זאת, ואני מקווה להפתעות לטובה. הפתעות לטובת ישראל, שאולי יעצבנו כמה ישראלים, כאלה שדבר חיובי שקורה בזמן שלטון נתניהו בשום מקרה לא יוגדר בעיניהם כחדשות חיוביות.