אכן יש סיבה מוצדקת לנהי ולקינה שבוקעים מאוהלי האוניברסיטאות, מממסדי התרבות ומדומיהם. הממשלה הנבחרת מאיימת להפר את ההרמוניה השוררת זה שנים והכריזה מלחמה על כללי המשחק. מלחמה על אותו סדר קיים, שבמסגרתו מיעוט מבוטל קיבל רישיון לשטוף לנו את המוח באופן קבוע, בכספים ציבוריים, בכל צומתי ההכרה והתודעה שלנו.
אכן יש קשר ישיר בין יוזמת כללי האתיקה באוניברסיטאות לבין אי־הנכונות לשמוע "שיר" של מחמוד דרוויש בטקס אקו"ם ואפילו החרמת מתן פרס לעודד קוטלר. הכל קשור למאבק נגד המציאות המוזרה שהשתרשה פה, שבמסגרתה מועדון יקירי מרצ והרשימה המשותפת קיבל מונופול לקבוע לנו באופן בלעדי מה נלמד, במה נצפה ובמה נאמין.
אכן יש בעייתיות בכוונה להגביל את יכולת הביטוי של מרצים להיסטוריה ומדע המדינה, אבל, כשלב מעבר, אין מנוס מכך. דווקא מחאת ראשי האוניברסיטאות ועדתם ממחישה את הצורך הבהול לעשות מעשה. מדובר בזעקה מניפולטיבית וכוזבת, שמנסה לכסות על דיקטטורת המחשבות שמתקיימת בקמפוסים שלהם. מי כמוהם יודע שאין כל חופש אקדמי, הגינות וענייניות במרבית הפקולטות בתחומי הרוח, החברה ואפילו המשפטים. מי כמוהם יודע עד כמה הונצחה השליטה שם בידיו של מחנה קטן וקיצוני, שלא מקובל על מרבית החברה הישראלית. המחנה הזה שולט באישור עבודות דוקטורט, במינוי מרצים, בתוכנית הלימודים וכמובן, במה שנאמר בכיתות. זו בדיוק הסיבה שאמר השבוע חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן כי לו הוא היה מנסה להתקדם בתחומי הרוח או החברה בארץ, לא היה מגיע לשום מקום. לכן טוענת ד"ר דנה ברנט, שנאלצה לכתוב בלונדון דוקטורט על הפוסט־ציונות באוניברסיטאות בישראל, כי אף אוניברסיטה ישראלית לא הייתה מאשרת לה לכתוב את הדוקטורט הזה.
עד שתופסק שטיפת המוח הקולקטיבית
קיצוני המרצים, כמו ניב גורדון מבאר שבע או ענת מטר מתל אביב, הם רק הדובדבנים שעל הקצפת המורעלת. הבעיה נעוצה ברוב הטוטאלי והמכריע של חברי הסגל האחרים, שקודמו והתמנו על ידי בני דמותם, במטרה להנציח את בלעדיות השקפת העולם שלהם מסיבות אנטי־אקדמיות. בתנאים הנוכחיים הם ימשיכו להכתיב לנו את העולם הרעיוני שלהם לעד, ואת הקשר הגורדי הזה ניתן רק לחתוך: או להכתיב קוד אתי ולהתערב במינויים באוניברסיטאות, או להפסיק להזרים כסף ממשלתי למוסדות שמתעקשים להנציח את שיטת שטיפת המוח.
אותו הדבר לגבי צומתי מחשבה ותודעה נוספים, כמו עולם התרבות. כל כך הרבה שנים הפכו אויבים מרים כמו מחמוד דרוויש לאורחים רצויים בטרקלינים התרבותיים שלנו. כל כך הרבה שנים הכתירו את רעיונות השמאל הקיצוני בהילת האנשים החושבים, והימין הפך ל"קש וגבב" . לכן צודקים שרת התרבות וראש הממשלה כשהם לא מוכנים עוד לספק לגיטימציה ולממן את הדרווישים, העוודים, הקוטלרים ויתר אנסי התרבות והאקדמיה אצלנו.
רק שבתוך המלחמה הצודקת חשוב לא לעשות שטויות שרק פוגעות במשימה הקריטית. טוב תעשה מירי רגב אם תפסיק לבזבז אנרגיה בהתקפות שווא על הצגות לגיטימיות או בהעלאה באוב של השד העדתי. במקום זה שתטלטל את קרנות הקולנוע, עד שיאוזן הרכב הלקטורים והמנהלים שלהן. טוב יעשו גם שר החינוך וראש הממשלה אם לא ימצמצו למול זעקות השבר וישימו קץ לנשף המסיכות האקדמי־תרבותי, עד שתופסק שטיפת המוח הקולקטיבית.