ראש הממשלה בנימין נתניהו צודק. יגאל סרנה לא היה צריך לפרסם את הפוסט האומלל ההוא על התקרית בכביש 1. כל עיתונאי, ועל אחת כמה וכמה בכיר כמו סרנה, צריך לפרסם סיפור עם מינימום של אחריות גם אם מדובר בפייסבוק. אין תירוץ לאי־שמירה על כללים עיתונאיים בסיסיים.
אבל נתניהו גם טועה. ראש ממשלה לא אמור לשלוט בתקשורת או ״ללמד אותה לקח״ בשום מדינה. אם היא ״מתנכלת לו״, אולי ראוי שיבחן מדי פעם את התנהגותו. גם אם בעיניו ״התקשורת עוברת את הגבול״, אין בכך לגיטימציה עבורו כראש ממשלה לעבור את גבולותיו שלו. התגובות של נתניהו כלפי העיתונות תמיד היו דפנסיביות, וככל שעובר הזמן הוא עצמו מסלים את הסנטימנט השלילי נגדו. במקום שילמד למתן את תגובותיו ולחיות בכבוד הדדי עם התקשורת, התגובות שלו הפכו ליותר ויותר תוקפניות.
סרנה צודק. נתניהו מנצל בציניות את כללי המשחק. הרי הוא עצמו מלהטט בספינים, מפרסם שקרים וחצאי אמיתות בעמוד הפייסבוק שלו, לפעמים מתנצל ״כי צריך״ ולפעמים לא וזוכה לחסינות מלאה מפני תביעות דיבה. מי שחסין מפני תביעות דיבה, שלא יתבע את מי שמשחק מולו משחק דומה, גם אם מדובר בעיתונאי.
אבל סרנה גם טועה. מי שמזדהה עם אנשים דוגמת ברק כהן, שלא יכנה את עצמו עיתונאי. מי שלא יכול להוכיח סיפור בבית משפט, שלא ימהר לפרסם אותו. מי שמקדש את המחאה על השלטון על פני כל דבר אחר, אינו אדם ערכי. חשוב לדעת למחות על אי־צדק, אבל עם כללים וגבולות. לא כל מערער ומוחה הוא גיבור וצודק מעצם הערעור והמחאה, זה לא קוריאה הצפונית פה, והפעולות הללו מונעות לא פעם מאגו טהור ומחוסר מסוגלות להיות גיבור אמיתי ולומר: טעיתי, סליחה.
פרק בתוכנית הריאליטי "כאן בישראל"
העצוב הוא שאין מה לקחת פה צד, וכנראה גם לעולם לא נדע אם הסיפור שפורסם היה נכון או לא. אנחנו בסך הכל עדים לעוד מאבק כוח, שמבוסס על אגו ולא על טובת הציבור. כך שכל מי ששועט בשמחה עם העדר של אחד המחנות אולי נהנה מקצת אקשן, אבל מונע משני הצדדים ללמוד את השיעור.
נתניהו חייב ללמוד לשחרר את העיתונות מיצר השליטה החולני שלו, אם לא עבור ״ערכי הדמוקרטיה״, לפחות עבור הניסיון שמראה שזה משיג עבורו את התוצאה ההפוכה. וסרנה, כדאי שיחזור לעיין קלות בחוברת המצהיבה של כללי העיתונות והאתיקה. הפרסום הנמהר שלו היה שגיאה של טירון, לא של עיתונאי צמרת. מותר לקבל את פסק הדין ולהגיד ״שגיתי״ במקום להתבצר בעמדת הקורבן הנצחי, הרדוף, בדיוק כמו נתניהו.
עצוב גם שאנחנו קיבלנו עוד פרק בתוכנית הריאליטי ״כאן בישראל״, שבה אתה בוחר את המתמודד ההזוי המועדף עליך בהינף מקלדת או ב־SMS. כרגיל, גם שילמנו על השואו במיטב כספנו, אף שלכאורה זה בחינם. שילמנו בתשומת הלב שהוסטה מדברים חשובים יותר, שילמנו בפילוג המתמשך בין מחנות שאף אחד מהם אינו צודק ושילמנו גם בכסף אמיתי. הציבור מממן בכספי המסים את מערכת המשפט ועכשיו גם תרם במימון המונים להצלת סרנה מלשאת בקנס, כדי שהכסף ייכנס היישר לכיסו המרופד ממילא של ראש הממשלה.