משביתי שמחות: בטבע ובחיפה כימיקלים מתעקשים לא להחליף דיסקט

וזה לא שהבנק לא מרוויח טוב. הוא הרווחי מבין הבנקים בישראל. להנהלה יש עוד שאיפות לגדול, והשבוע כאמור נחשפו מגעים למיזוג עם בנק איגוד. זאת עסקה מצוינת למזרחי, אבל למה על חשבון העובדים? המנכ"ל אלדד פרשר אינו נוהג בשקיפות בהסתירו את המהלכים לרכישת בנק איגוד, שתביא לצמצום מאות עובדים. במקביל פעלה ההנהלה בצורה בוטה לשבירת השביתה בדרכים של הפרד ומשול בין העובדים (מאיימת על אלה שיצטרפו לשביתה) ובין העובדים לוועד וליו"ר העומד בראשו.

התגלגלה לידי פנייה הגובלת בסחיטה באיומים של עובדת בעלת תפקיד ניהולי, שרה שמה, כלפי אחת העובדות בסניפים. להלן תוכנה המדויק: "שלומית ערב טוב. לידיעתך הסניף היה פתוח היום על אף היעדרך, כמו גם 90% מסניפי הבנק. היות ואינך עונה לטלפונים אני שולחת לך הודעה. להזכירך את עובדת זמנית, ועם כל הכבוד לוועד, ההנהלה היא שמחליטה על מתן קביעות".

בהמשך עוברת שרה לאיומים: "קבלי את ההחלטה בעצמך: האם את נאמנה לוועד או למקום העבודה? אם תגיעי מחר 'תכפרי' על ההיעדרות היום. אני חוזרת ומזכירה שההנהלה תיתן הגנה מלאה לעובדים שיגיעו לעבודה. מקווה שתקבלי את ההחלטה הנכונה". זהו מכתב אחד מני רבים שנשלחו לשובתים. על ניסיונות בוטים כאלה לשבירת שביתה לא שמעתי עד היום בשום בנק אחר.

מבחינת הגישה ליחסי העבודה נותר מזרחי טפחות תקוע אי־שם בתחילת שנות האלפיים. במהדורה העדכנית של יחסי העבודה המילה "פיטורים" נמחקת בהדרגה מהלקסיקון. נכון שהנהלת טבע הכינה רשימת 350 מועמדים לפיטורים, אבל עברה "שיימינג" בוועדת הכספים. היא עדיין מתעקשת לפטר לנוכח הדוחות הגרועים שפרסמה אתמול, ולכן הוועדה תמשיך לטפל בה. דבריו של נציג ההנהלה דוד לוסטיג, שטען ש"יש לצערנו עובדים שלא מצליחים להשתלב בטכנולוגיות החדשות ויש עובדים שפרשו עם כמיליון שקל בממוצע", התקבלו בבוז.

הכנסת הופכת בהדרגה למרכז גישור ליחסי העבודה וטוב שכך. הבורסה לני"ע, טבע וכעת גם עובדי מזרחי טפחות פנו אליה. במקום לטפל בוועדות חקירה על אשראי מלפני 20 שנה, מוטב שתתמקד בנושאים אפקטיביים כמו יחסי עבודה. שאלתי את מזכ"ל ההסתדרות אבי ניסנקורן אם מעורבות הכנסת אינה מפריעה לו. "להפך", הוא אומר. "אם הם מצליחים לקדם את האינטרסים של העובדים ללא שביתה, אני שמח על כך ואעזור ככל שניתן. לי אכפת מהעובדים".

השינוי החיובי בהלכי הרוח ביחס לעובדים נזקף לזכותו של ניסנקורן. לאחר חודשים של מאמצים, נחתם השבוע הסכם קיבוצי במנורה מבטחים. קודם לכן נחתמו הסכמים בכלל ביטוח, הפניקס ואפילו במגדל של שלמה אליהו. לחצים מאחורי הקלעים של בעל הבית יאיר המבורגר מונעים מהלך כזה בהראל השקעות. "אל תדאג. צריך סבלנות. אני מבטיח לך שזה יגיע גם לשם", אומר לי ניסנקורן.

אפילו בפירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג נחתם הסכם עבודה. זה מהלך תקדימי לא רק בישראל, אלא בעולם כולו. אם נחזור למתרחש בחיפה כימיקלים, ההערכה שלי היא שבסוף הדרך המפעל לא ייסגר והעובדים לא יפוטרו. הלחץ יעשה את שלו.
המלצת קנייה לבזק
ביום ראשון הקרוב יתייצב מנכ"ל משרד התקשורת מומו פילבר בבית המשפט לדיון בתנאים לשחררו ממעצר הבית. גם לינור יוכלמן, היועצת המשפטית לדירקטוריון, תהיה שם לדיון בעניינה. על הפרק האפשרות להסרת איסור הפרסום הגורף על פרטים מהפרשה. החל מהשבוע הבא ובמרוצת חודשי הקיץ החמים, בזק תרד מהכותרות. שלב א' של החקירה הסתיים ביוקר - אובדן של 3.3 מיליארד שקל מערכן של מניות החברה. ערב החקירה עמד שווי בזק על 17.9 מיליארד שקל ועד שלשם צנח ל־14.6 מיליארד. ניהולה השוטף, מבנה הדירקטוריון והסדרי החוב מול הבנקים ימשיכו להעמיס על סדר היום.

אסיפת בעלי המניות תתכנס בעוד עשרה ימים לבחירת דירקטור חיצוני. בית ההשקעות פסגות ממליץ לצרף לדירקטוריון את זאב וורמברנד, המוכר היטב בקהילה העסקית. כלל ביטוח בחרה בשלום הוכמן, לשעבר מנכ"ל מרכנתיל. בעל הבית שאול אלוביץ' מציע להשאיר את חגי הרמן.

רוב מניות בזק (74%) מוחזקות על ידי גופים מוסדיים. אף על פי שבי.קום שבבעלות אלוביץ' היא בעלת המניות הבודדת הגדולה, מומלץ כצעד בונה אמון לאפשר את תגבור הדירקטוריון במועמדים חיצוניים. גם יו"ר הדירקטוריון (הזמני) דודו גרנות לא מונה על ידי אלוביץ' אלא בהמלצת בנק ההשקעות JP מורגן. למרות זאת ביקש אלוביץ' שדווקא גרנות ימלא את מקומו כיו"ר הדירקטוריון, והוא עושה את זה בכלל לא רע.

ואם מדברים על צעדים בוני אמון, מן הראוי שגרנות יחליף את אלוביץ' כיו"ר קבוע. לו אני אחד מבעלי החוב של אלוביץ' (דיסקונט או בנק הפועלים) הייתי מתנה את הסדר החוב במינויו של גרנות כיו"ר קבוע. אלוביץ' מוזמן לקחת דוגמה מהבנקים, שם אסור לבעלים לעמוד בראש הדירקטוריון. צדיק בינו אינו יו"ר הבינלאומי אלא דירקטור בלבד. שרי אריסון מהפועלים אינה מעוניינת להיות אפילו דירקטורית. גם שלמה אליהו מנוע מלשמש כיו"ר מגדל ביטוח (את התפקיד ממלא יוחנן דנינו).

אגב, כל זה לא אומר שאלוביץ' אינו צריך להמשיך לכהן כדירקטור. להפך: הוא חייב להמשיך כי אסור לוותר על ניסיונו בשוק התקשורת.
האירוע הנוסף בבזק, עם הנמכת גובה להבות החקירות, נוגע לפרסום הדוחות לרבעון השני. חקירת רשות ני"ע הופכת הפעם את אישור הדוחות הכספיים למשימה מאתגרת. למרות החקירה אין סיבה נראית לעין שבזק תשנה את תחזית הרווח השנתי (1.4 מיליארד שקל). נכון שביטול ההפרדה המבנית יידחה, אבל עד היום לא הייתה לכך השפעה על המכירות ועל רווחי בזק, וגם לא תהיה. אני מעריך שרווחיות חברת הבת פלאפון תשתפר לאחר מספר רבעונים גרועים, וגם בבזק בינלאומי המצב דומה.

נוסף למבנה הדירקטוריון ולדוחות הכספיים, ישנו הניהול השוטף. בזק מתחילה לעבור למוד של עסקים כרגיל. היא חזרה לפרסם. בתחילת השבוע יצאה לדרך רפורמת הטלפוניה (המכונה ריסייל). עד היום היו ביקורות על העיכובים, כולל של מבקר המדינה, אבל למרבה ההפתעה ברגע שהתשתית נפתחה אף מתחרה לא ניצל עדיין את התשתית הקווית.

הראשונה תהיה פרטנר, שתתחבר לבזק במרוצת השבוע הבא. זו פתיחת התקשורת הקווית לתחרות. בזק חייבת, ללא שום תנאי מוקדם, להתחיל בפריסת תשתית הסיביים האופטיים. נגמרו התירוצים ומהלך כזה יהיה בהחלט צעד בונה אמון.

בזק נסחרת כיום בשווי של 14.6 מיליארד שקל לפי אומדן רווח שנתי של 1.4 מיליארד שקל, המייצג 80% מרווחי השוק כולו. המחיר מייצג מכפיל רווח של 10, הנחשב לנמוך עבור ענק תקשורת כזה. אף על פי שפרשתי מזמן מעיסוקי כיועץ השקעות, בזק היא הזדמנות קנייה למי שעדיין לא הבין.

ומילה נוספת על הסדר החוב בקבוצת יורוקום בזק. במסגרת ההסדר מסתמן שאלוביץ' יממש נכסים במאות מיליוני שקלים ויביא גם כסף מהבית. הבנקים מבינים שמבחינתם עדיף שאלוביץ' ירים את הטלפון האדום. הוא שקלקל והוא שיתקן. עכשיו הוא צריך לתת סיבה להצדיק את עמדתם.

פערים לא קוסמטיים

בחודש שעבר חזרה זוגתי מביקור בוורשה. לפי השמועות החיים בעיר נוחים יותר והמחירים יקרים פחות. ביקור בסניף סופרפארם בוורשה הוכיח שיש אמת בשמועות. מחירו של לק לציפורניים מתוצרת ESSIE (למדתי שהוא מהמותגים הנחשבים) הוא 20.99 זלוטי (כ־21 שקל). אותו לק בסניפי סופרפארם בישראל עולה 42 שקל. וזוהי רק דוגמה אחת למצב בשוק מוצרי הטואלטיקה.

אפשר לכתוב מגילה עם פירוט ההסברים לפער המחירים, אבל אין שום אפשרות להסביר, גם לא לסופרפארם, מה הסיבה שמחיר לק בת"א כפול ממחירו באותו סופרפארם בוורשה. תשובה אפשרית, אם כי מרגיזה, היא שבישראל הם פשוט יכולים. בדיקת משרד הכלכלה הראתה שמחיריהם של משחות שיניים, שמפו, מוצרי הגנה משמש הנמכרים ברשתות הפארם גבוהים בעשרות אחוזים לעומת אלה באירופה. הנתונים האלה היו הגורם שהמריץ את שר הכלכלה הפעלתן אלי כהן לפתוח את השוק לתחרות. איך עושים את זה?

שיימינג לחזירות הישראלית הוא דרך אחת. ייבוא מגביל ורגולציה ידידותית יותר הם אמצעים אפקטיביים יותר. אם הרפורמה תעבור, ובינתיים היא חורקת, משחת קולגייט בישראל תימכר ב־10 שקלים ולא ב־20 שקלים. אלא שעם כל הכוונות הטובות באוצר ובמשרד הכלכלה, משרד הבריאות תוקע את המהלך. בעילה של דאגה לשלום הציבור הוא דורש לאסור ייבוא של מוצרים לתינוקות, מוצרים דנטליים ומשחות להגנת מהשמש. לחלופין נדרשים היבואנים להציג אישורי אחריות מהיצרנים. שלשום הופיע מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בוועדת העבודה והרווחה, ושאל את המשתתפים אם היו מעוניינים להשתמש במשחת שיניים קולגייט מזויפת. באמת, תודה. ברור שלא! טוב שלא הציע לנסות ציאניד.

עמדת משרד הבריאות מובנת אך לא מוצדקת. עושה רושם שבמשרד הבריאות פועלים עדיין תחת טראומת רמדיה (יצרנית תחליפי החלב מגרמניה שגרמה למות תינוקות) ואינם מוכנים להתגמש. אז נכון שהייתה רמדיה ונכון שהתגלו מקרים של משחות שיניים מזויפות מאינדונזיה. אבל מדוע מה שטוב באירופה מסוכן בישראל? לפי עמדת משרד הבריאות הנוכחית, גם לשופרסל אסור היה לייבא את תחליפי החלב של פריגו ולשווקם כמותג פרטי במחירים הנמוכים ב־20% לעומת המתחרים.

לו משרדי הכלכלה והתעשייה היו נכנעים לאיומים בסגנון משרד הבריאות, סביר להניח שהרפורמה והתחרות במכון התקנים היו תקועות עד היום. נכון שמוצרי מזון אינם צעצועים, אבל גם מוצצים או צעצועים לפורים לא תקניים כבר גרמו לתקלות עם נפגעים. כששר הבריאות ליצמן רוצה, הוא יכול לעקור הרים. בגלל התעקשותו מיכל עבאדי־בויאנג'ו לא מונתה לנציבת שירות המדינה. בנושא העישון, המזיק לא פחות מקרם שיזוף לא תקני, הוא ידע להתגמש. רפורמת הייבוא המקביל תסייע בעיקר למשפחות מרובות ילדים, המאפיינות את המגזר החרדי. אף אחד לא יודע מהו באמת השיקול שמנחה את שר הבריאות למנוע ייבוא מקביל, אבל בטוח שיש שיקול נוסף.

מסביב ייהום הסער

לפני ארבעה חודשים חזר גדעון סער לזירה הפוליטית וערך כנס פעילים ראשון בעכו. מאז הוא חורש את הארץ. את פסק הזמן הקצר מהפוליטיקה ניצל "בקטנה" כדי לעשות לביתו. כעת הוא נפרד מתפקידיו השונים כדי להתמקד במשימה החשובה בעיניו, והיא החזרה לצמרת הליכוד אם לא להנהגתה. אלא שמשהו בהתנהלותו השקולה מלחיץ גורמים בליכוד שהעלילו עליו השבוע עלילה שקרית, שלפיה ניסה לארגן "פוטש" נגד ראש הממשלה המכהן. בתגובה הפיץ סער את המסר הבא: "השקרים והעלילות נגדי תוך ביצוע עבירות פליליות אינם דבר חדש. הם נכשלו וייכשלו גם בעתיד. הפעם הדברים נעשו גם בעיצומו של תשעה באב. אמשיך כתמיד להיאבק למען הליכוד ונגד שנאת חינם".

כיוון שטור זה כלכלי בעיקרו, התמקדתי בשיחה שערכתי עם סער בדברים שבהם עסק לפני חזרתו לפוליטיקה, ואחד המרכזיים שבהם הוא הוועדה הציבורית לעתיד ענף הביטוח שבראשה עמד. בוועדה שמסקנותיה פורסמו השבוע היו חברים מנכ"ל האוצר לשעבר שמואל סלאבין, הממונה על שוק ההון לשעבר דורון שורר, מנכ"לית אמון הציבור גלית אבישי ונשיא סוכני הביטוח אריה אברמוביץ.

"הוועדה חשפה אותי למידע שלא הייתי חשוף אליו. עסקתי בעבר בגירעונות האקטואריים במוסד לביטוח לאומי וברפורמה בקרנות הפנסיה ב־2003. בזכות הוועדה הגעתי לתובנות חדשות כמו הצורך בארגז כלים גדול יותר כדי להתמודד עם המשבר הפנסיוני", אומר סער.

איך המלצתם לפתור את הבעיה?
"כיום קשה יותר ויותר להבטיח את הזכות להזדקן בכבוד לציבורים רחבים. ישנן סוגיות הסיעוד והפנסיה, ואלה הן שתי סוגיות אסטרטגיות חברתיות שמקבלי ההחלטות חייבים לעסוק בהן בראייה רחבה. חייבים להגדיל את הקצבאות. השבוע ראינו בטלוויזיה כיצד מתעללים בקשישים סיעודיים. כל עוד המטפלים הסיעודיים הם אנשים ברף הנמוך של ההכשרה וההשתכרות, קשה למנוע מכוח אדם לא מיומן לזלוג למקום הרגיש הזה.

"בחברה הישראלית יש שני קצוות: בצד אחד, המשפחות הצעירות שמתמודדות עם יוקר הדיור ויוקר המחיה, והממשלה נותנת בעניין מענה חלקי כמו תוכנית נטו משפחה. בצד השני ישנה האוכלוסייה הקשישה והסיעודית, שבשל התארכות תוחלת החיים תופסת נתח הולך וגדל באוכלוסייה. אחת הבעיות בישראל היא היציאה המאוחרת לשוק העבודה. בעולם של התארכות שנות הפנסיה לא נכון להתמודד עם זה רק על דרך גיל הפרישה, אלא גם באמצעות הקדמת גיל הכניסה לעבודה".

ובכל הנקודות הללו הממשלה אינה עושה מספיק?
"עושה אבל אפשר לעשות יותר. בוועדה הופיעו שר הבריאות ושר העבודה והרווחה המופקדים על נושאים אלה וגם הם הזהירו מהמצב. ממשלות מתמודדות עם סוגיות לאומיות כמו נושא הפנסיה רק כשמגיעים למשבר וחבל. חייבים לתת תשובות עומק כבר כעת, בזמן שאין משברים".

מה הולך להיות עם המלצות הוועדה?
"מבחינתי, עבודת הוועדה הסתיימה. אני כמו שופט שקם מכס השיפוט שקבע את פסק הדין. כעת יש גורמים שונים ברמות שונות של קבלת ההחלטות שיצטרכו לקרוא את הדוח ולתת את הדעת על המסקנות, ולהחליט מה מקבלים ומה לא. הדוח כולל רעיונות רבים שניתן ליישם ברמות השונות של החקיקה והרגולציה. כאמור, גם אני למדתי דברים חדשים שאת חלקם אקח איתי הלאה".

מדוע מלכתחילה היה צורך בוועדה? הרי האוצר מטפל בתחומים אלה.
"עובדתית זה נדיר שסוגיות פנסיה וביטוח זוכות לטיפול עומק ולראייה קדימה. אנחנו חיים בקצב גדול של שינויים שמשנה את פני ענף הביטוח ואת הסוגיות החברתיות והכלכליות, והדבר מחייב תכנון ארוך טווח. הוועדה נועדה לקדם שיח ציבורי והצפה של נושאים. כמי שנמצא בחיים ציבוריים הרבה מאוד שנים והיה קשור בהקמה ובהשתתפות של חלק מהוועדות הציבוריות, הוועדה בראשותי היא אחת היותר רצינות שפעלו. זאת גם הפעם הראשונה שהייתה גם התייחסות למגמות בעולם ולצורך בפתיחת ענף הביטוח לתחרות מצד משקיעים זרים".

לא הפריע לך שקראתם לוועדה "ציבורית" כשהיוזמה להקמתה הייתה מצד סוכני הביטוח?
"נכון שהיוזמה הגיעה מלשכת סוכני הביטוח, ואני רוצה לשבח אותם על כך, אבל צריך לשפוט אותנו לפי התוצרים. חברי הוועדה הינם עם רקורד ציבורי עשיר, והמסקנות מאוזנות. גם סוכני הביטוח עצמם לא קיבלו הנחות. הם צריכים להתעדכן ולהיות רלוונטיים מבחינה מקצועית בעתיד. עשינו עבודה הגונה, אובייקטיביות וללא משוא פנים תוך ראייה ציבורית".

לא היה חסר לך שיתוף פעולה מצד המפקחת על הביטוח באוצר?
"לחלוטין לא. ערכתי איתה שיחה אחת בלבד. הצעתי לה להגיע ולהשתתף בדיונים. היא הציעה פגישה איתי בארבע עיניים אבל סירבתי. הסברתי שדיוני הוועדה פתוחים ושקופים לציבור ואי אפשר להסתפק בשיחות בארבע עיניים. שמיעת הזווית שלה הייתה תורמת למסקנות אבל היא בחרה שלא להגיע וזה בסדר. המשכנו בלעדיה".

חזרת לפוליטיקה ובליכוד לחוצים. מה מצבך נכון להיום?
"חיסלתי בהדרגה את פעילותי במגזר הפרטי כדי להתפנות לגמרי לפוליטיקה. הודעתי על חזרתי לליכוד לפני ארבעה חודשים ואני מקיים מאז כנסים רבים. החודש אתחיל בסדרת כנסים בתחומי מדיניות, והראשון יהיה כנס חינוך בקריה האקדמית אונו. חשוב לי להגיע עם סדר יום חדש עבור החברה הישראלית בכל תחומי המדיניות ועם הצעות לפתרונות קונקרטיים בתחומים השונים. זה מה שהציבור מצפה מנבחריו.

"אני מרגיש כמובן מצד אלה המגיעים למפגשים הרבה תמיכה בי, ושמחים שחזרתי. אסור להיות יותר מדי רואי שחורות. מצב המדינה מבחינה אסטרטגית וכלכלית טוב. יש הרבה מה לעשות, אבל בעבר היינו במצבים הרבה יותר קשים. צריך לשפר ולשנות אבל צריך לראות את חצי הכוס המלאה".

אתה מתבטא בזהירות. האם אינך מודאג מהלכי הרוח בציבור הגובלים בייאוש מהמתרחש? אתה קורא ורואה כמוני את כל הפרסומים והחקירות.
"אנחנו מקיימים את השיחה ערב תשעה באב. כולנו אוהבים להכות על חזהו של הזולת. האחדות בחברה הישראלית וגם במערכת הפוליטית נדרשת מאוד בימים אלה, וזאת גם הגישה שאני מדגיש ומתכוון להדגיש. כל אחד יודה שזה חסר אבל יתלה את זה בצד השני. אנשים מקדמים כיום את עצמם דרך שלילת האחר: נגד חרדים, נגד מתנחלים, נגד הימניים, נגד השמאל או נגד הערבים. ייתכן שלטווח קצר יש לכך תועלות אלקטורליות, אבל בשלב מסוים הדרך תמצה את עצמה וחייבים דרך אחרת. החברה הישראלית היא הטרוגנית ומקוטבת, אבל אדם עם דעה שונה ממני אינו בהכרח האויב שלי אלא יריב פוליטי".

האם גם אתה כמו אחרים סבור שהבחירות לכנסת לא יתקיימו במועדן?
"אני לא נביא ואני לא רוצה להיכנס לנעלי הפרשן הפוליטי. אני יכול רק לומר שאם מסתכלים על ההיסטוריה של השנים האחרונות הבחירות בדרך כלל לא התקיימו במועדן. ככה לפחות אומרת הסטטיסטיקה. אני אף פעם לא נכנס לתחזיות אבל נערך לכל מצב. חזרתי לפוליטיקה אחרי שעברו שנתיים ממועד הבחירות הקודמות וכעת צריך להיערך למחצית השנייה של הקדנציה. אני עושה את זה דרך מסע חוצה ישראל, מקשיב ומציג רעיונות חדשים".

[email protected]