השמחה קצת מוקדמת, על גיוסו של ארי הרו כעד מדינה. מה שהרבה יותר חשוב הוא לחזור ולהדגיש שמי שמתאר אותו - ולא בתום לב - כ”שולה זקן” של בנימין נתניהו, כנראה קצת מיהר בהסקת מסקנות. ראשית, צריך לזכור ששולה זקן הועמדה לדין עם אהוד אולמרט – וזה לא המקרה הנוכחי. ושנית, חשוב לומר שמי שמימן את עורך הדין של זקן בשלב הראשון - ואלה היו אנשיו של אולמרט - גרם לה ליפול ברשתו של בית המשפט המחוזי בירושלים.
היא הורשעה בעוד שאולמרט זוכה באותו סיבוב. עורך הדין שמומן, כאמור, בידי אנשיו של אולמרט - ובעניין זה נעשו, להערכתי, גם עבירות אתיות וגם עבירות פליליות של שיבוש ההליך המשפטי - גרם לה שלא להעיד בבית המשפט כדי למנוע בעד הפרקליטות לבנות באמצעותה את הראיות נגד הבוס שלה לשעבר. זקן הרגישה לכודה, שכן היא הורשעה בעבירה שיוחסה לה.
וכשנפתח המשפט השני בפני השופט דוד רוזן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, היא כבר הרגישה שכשל כוחה. במסגרת עסקת טיעון היא מסרה, אפוא, הקלטות של אולמרט כשהוא מנסה להדיח אותה – ומכאן התגלגלו הדברים עד לסוף המר (של אולמרט).
וזה לא המצב עתה. העבירה שבה נחשד ארי הרו, אין לה כל קשר לנתניהו. עם זאת, לפי הפרסומים, הרו מבקש להקל עם עצמו תמורת מסירת אינפורמציה בנושאים אחרים לגמרי. ההדלפות מחדרי החקירות בלהב 433 הן - ולא בפעם הראשונה - זדוניות, לא אמינות ומוטות. ובכלל הייתי רוצה לדעת מיהם אותם חוקרים שכל העת מדליפים לחבריהם בתקשורת. התופעה נראית בעיניי פשוט מגעילה, והיא מטילה דופי בכל היחידה הזו המנוהלת בידי מי שניצל מתלונה של קצינה על הטרדה מינית. בסיפור הזה, אגב, עוד לא נאמרה, ככל שאני מבין, המילה האחרונה.
אבל השאלה היא מדוע פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה אינם מביאים לידי בירור את ההתרחשות הבזויה הזו – ולהערכתי גם אנשים בפרקליטות מעורבים בה. אחרת, אין להבין כיצד עיתונאים יודעים, כביכול, מה עמדתו של פרקליט זה או אחר.
כך או כך, החקירות נמשכות זה שנתיים, או יותר, מאז הבחירות האחרונות למעשה, ולכן קצת קשה להבין כיצד השלומיאלים ביחידת העילית לא הצליחו לגבש ראיות של ממש עד עתה. הגיוס של עד מדינה אולי מעיד על חולשת הראיות שנאספו עד כה, מה שהיה מצדיק, לכאורה, את סגירת תיקי החקירה – אבל זה לא יקרה.
גיוסו של הרו קצת מטריד, אפוא, גם מבחינה ציבורית. הרושם הכללי שמתקבל הוא שבאמת מדובר באיזה מסע ציד בלתי נגמר, אנטי־דמוקרטי בעליל. פרשנים מטעם עולים לשידור בערוצים השונים, ודברי ההבל שהם משמיעים מדיפים ריח רע של רצון לירות את החץ - ואחר כך להקיפו בעיגול. חלק מן הפרשנים האלה אני מכיר, ואני יכול להעיד שאף לא אחד מהם נקי מהטיה פוליטית; וחלק מהם אף נושא על גבו משא אישי לא קטן.
מה שמחזיר אותי ליחידה המפוארת כביכול שמקום מושבה בלוד. להערכתי, לא אצל הרו יימצא מה שהחוקרים, הזחוחים, הפוגעים בעצם התנהגותם המדליפה בתקינותו של הליך החקירה, מחפשים לשווא זמן כה רב.