לאחרונה עוסקים בישראל באירועי הר הבית ובצורך להגיע להבנות עם הרשות הפלסטינית ועם ירדן, הטוענות לריבונות על המקום. אולם נשאלת השאלה: האם הן עדיין הכתובת הרלוונטית לענייני ירושלים? חלקם הגדול של המפגינים במזרח ירושלים ובהר הבית התבטאו במהלך האירועים כי הרשות הפלסטינית אינה רלוונטית בירושלים. הם הניפו בעיקר את דגלי חמאס והאחים המוסלמים, ואפילו את דגלי אלג'יר, מפני שהפלסטינים מחשיבים אותה למדינה תומכת בעניין האסלאמי וכמי שפועלת לאחדות ערבית. רק מעטים נשאו את דגלי אש"ף, פת"ח ופלסטין.
על פי מחקר מעמיק שאותו מבצע החוקר סא"ל במיל' ברוך ידיד, מי שהיה איש המינהל האזרחי בשטחים, הרשות הפלסטינית כבר אינה רלוונטית עבור לוחמי שחרור אל־אקצא. על פי המחקר ההנהגה הלאומית הפוליטית של אש"ף, או הנהגה חלופית בהשפעה ירדנית, כבר אינן נתפסות כלגיטימיות בקרב המוסלמים בירושלים.
השייח' ראאד סלאח . צילום: רויטרס
המנהיגות השולטת כיום בהר ובסביבתו היא זו של אנשי דת ממשפחות בעיר חברון ובאזור, בעלי זיקה חלקית לירדן וזיקה ישירה לתנועת האחים המוסלמים.
"זוהי מנהיגות מקומית עצמאית, אותנטית לחלוטין", טוען ידיד ומוסיף כי מאחורי כל הפעילות בהר הבית, ובעיקר מאחורי מה שהם מכנים "אינתיפאדת אל־אקצא", עומדת התנועה האסלאמית בראשותו של השייח' ראאד סלאח. זאת באמצעות רשת סבוכה וענפה של ארגונים ועמותות.
כך, למשל, ניבין אל־מצרי מהכפר טירה שבמשולש, פעילה בארגון המוראביטאת של התנועה האסלאמית בישראל - מייסודו של סלאח. שכרה עומד על כ־600 דולר בחודש - כסף שמגיע מקטאר דרך אגודות שונות כמו אל־פלאח או אל־רחמה. משטרת ירושלים עצרה את ניבין בגין פעילות הסתה, והיא הורחקה מהמסגדים. את הקנס שהוטל עליה, כמו גם את דמי הערבות ושכר טרחת עורך הדין שלה שילמו ככל הנראה הקטארים.
פרקליטה של אל־מצרי, רמזי כתילאת ממרכז "אל־קודס שלנו", הגיש לאחרונה את מועמדותו לראשות המועצה האסלאמית בעיר. ממקורותיו של ידיד עולה כי פעל בעידודו של סלאח וכי במצע הבחירות שלו התחייב "להגן על המקומות הקדושים".
מסעות הסתה
עמותה נוספת לזכויות אדם היא אל־קודס מבית חנינא, השותפה במאמצים לפעול נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי ופעילה בעתירות נגד בכירי מערכת הביטחון של ישראל. כעת היא נושאת בעיקר בנטל הייצוג של הפלסטינים שנעצרו באירועים האלימים סביב הר הבית. העמותה הזאת היא למעשה גוף הייעוץ המשפטי של השייח' סלאח. אתר החדשות QPRESS פועל בשיתוף עמותת אל־קודס ומסקר את פעילותה.
אתר זה מוביל את קמפיין ההסתה נגד מדיניות ישראל במסגדים. הוא מעניק במה רחבה למסע התעמולה של סלאח, וצלמיו הם שמספקים את התמונות ואת סרטוני הווידיאו למסעות ההסתה בפייסבוק.
בראש עמותת אל־קודס עומד פרקליטו של סלאח, עו"ד עומר חמאיסי, המייצג רבים מערביי הצפון החשודים בפעילות טרור ובהפרות סדר. מנהל העמותה הוא עו"ד מוחמד סובחי ג'בארין, שעומד בראשות עמותת אל־אקצא, ומי שייצג את העמותות האסלאמיות בעניין מסגד חסן בק ביפו, פעילות שגם בה היה סלאח מעורב.
כל העמותות וכלי התקשורת הללו מסייעים לקמפיין העולמי של סלאח, והן אחראיות במידה רבה לאיסוף התרומות ממאות מסגדים ברחבי העולם. התרומות מממנות את הקנסות, תשלומי הערבות ושכר עורכי הדין של הפלסטינים שנעצרים על ההר, את הלוויות המחבלים, את סעודות האבלים, את תשלום הפיצויים למשפחות שבתיהן נהרסו, את שיירות האוטובוסים מכפר כנא וסח'נין לירושלים, את משכורות המוראביטון והמוראביטאת ועוד.
כספים אלו מממנים גם את עצרות הענק שעורך סלאח, את תפירת הדגלים ואת הדפסת הפוסטרים. כספים אלו, על פי אותם מקורות, מממנים גם את נערי הפייסבוק שמזינים את קמפיין ההסתה השקרי אך היצירתי "אל־אקצא בסכנה". הקטארים, כהרגלם וכידוע, מממנים את כל פעולות ההגנה המשפטית והרפואית של נפגעי אל־אקצא.
בתוך כך פועלת התנועה האסלאמית בישראל לסילוק ירדן ממסגדי הר הבית, כדי לבסס את אחיזת האחים המוסלמים בהר ולשלוט למעשה במיליוני הדינרים שזורמים לתמיכה במסגדים. מה שקורה למעשה על הר הבית הוא מאבק פוליטי ודתי בין ירדן והווקף הפועל תחת ממשלה לבין התנועה האסלאמית של סלאח ותנועות המוראביטון והמוראביטאת, שגם אותן הוא הקים.
ירדן, מי שהופקדה מטעם העולם הערבי ל"שומרת המסגדים הקדושים", עומדת חסרת אונים מול תהליך כיבוש ההר וההשתלטות של השייח' סלאח על המסגדים ועל מיליוני הדולרים. פעילי המוראביטון והמוראביטאת מתעלמים מפקידי הווקף הירדנים, שמצדם מדווחים כי בכל פעם שהם מנסים להשליט סדר בהר, מגיעים פעילי התנועה האסלאמית, מתגרים בשוטרים ומסיתים לאלימות.
כך, בתהליך זוחל ומתמשך, מאבדת ירדן את ההגמוניה על ההר, והווקף מאבד את מעמדו כשומר המקומות הקדושים. יוקרתם של ירדן ושל המלך העומד בראשה פוחתת בעיני הפלסטינים. המסר המועבר לציבור הערבי הוא כי לכאורה הפלסטינים הם "נאמני הר הבית" של העולם הערבי ולא הירדנים, שזכו בתפקיד במסגרת ההסדרים הישנים. אולם בפועל מתחזק מעמדו של השייח' סלאח הנתפס כשליח חמאס והאחים המוסלמים, שתפקידו להדיח את המשפחה ההאשמית ממוקד השליטה במקומות הקדושים.
אבל מה שקורה כאן מורכב בהרבה. התנועה האסלאמית של ראאד סלאח תוקפת ומסיתה נגד ישראל, ובמקביל משפילה את הירדנים ופועלת במחנות הפליטים וגם בקרב ערביי מזרח ירושלים לחיזוק מעמדה של חמאס. הירדנים חוששים, ובצדק, כי התנועה האסלאמית, ועמה חמאס במזרח ירושלים, יביאו להתקוממות על רקע דתי בתוך ירדן.
אז מה קורה כאן בעצם? התנועה האסלאמית וחמאס פועלים יחד להחלשת בית המלוכה הירדני ולהגברת השפעת הגורמים הפלסטיניים האסלאמיים בממלכה, במזרח ירושלים ובמחנות הפליטים ברשות הפלסטינית. מעמדו של המלך נפגע בשל הלחצים מחוגים אסלאמיים, ולכן הוא מגיב בתוקפנות כלפי ישראל.
חמאס והתנועה האסלאמית מצדם ממשיכים לעודד את הפלסטינים להתקומם במסגדים ולהגביר את הפעילות נגד ישראל וירדן. באופן מפתיע, על פי ידיד, הכעס בירדן כלפי ישראל איננו נובע מ"הריגת הילדים", אלא דווקא בגלל דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבות הממשלה, שבהן הודה כי האלימות מקורה במוראביטון ובמוראביטאת.
גם בין ירדן לאבו מאזן הוחלפו מסרים חריפים: ירדן תובעת מאבו מאזן לעצור את ההסתה. לטענתה, הידרדרות במצב תדחק אותה לשוליים ותעלה את פעיליו של סלאח לעמדת שומרי המקומות הקדושים, שכן לצד היוקרה והמאבק הדתי, ה"שמירה על המקומות הקדושים לאסלאם" בירושלים היא כאמור עסק שמגלגל מיליונים.
מתברר כי מי שמכתיב את המהלכים בהר הם האסלאמיסטים הקיצוניים. וכל זה מתרחש בתוך מדינת ישראל, במסגרת החוק הישראלי וכמעט ללא הפרעה. רשת ענפה של תנועות, ארגונים ופעילים קיצוניים הפועלים נגד מדינת ישראל והאזור כולו בהובלתו של סלאח, המוסיף להסתובב ולפעול בחופשיות וללא הפרעה.
הפלג הצפוני הוצא אל מחוץ לחוק, אולם ממשיך לפעול בכיסוי אחר. ארגוני המוראביטון והמוראביטאת הוצאו מחוץ לחוק גם הם כבר ב־2015, אולם ממשיכים לפעול בשטח. השאלה היא מתי נתעורר ונבין שאנו במצב חירום המחייב נטרול מוחלט של כל אותם פעילים ופעולות. ביקור המלך עבדאללה אצל אבו מאזן אינו אקראי, ונערך במטרה לתת מענה לכל הבעיות האלו. מכל מקום, הר הבית כבר לא בידינו מזמן. הוא עובר לשליטה של ארגונים אסלאמיים קיצוניים בלתי מדינתיים.
*הכותב הוא לשעבר סגן ראש אגף בשב"כ ומומחה למודיעין ולטרור
