אנשים מתים מסמים. כל מיני סמים, לא רק הרואין. השבוע מתו שתי נשים. האחת, אישה בת 39 מקריית אונו, שגססה לעיני בעלה שהודה כי שניהם לקחו אקסטזי; והשנייה, בליינית צעירה, חיילת בת 20, שעל פי החשד התייבשה ונפחה את נשמתה במשך כשעתיים לעיני מאבטחים ומארגנים שסירבו להזמין אמבולנס (ומשטרה) שמא יעצרו את מסיבת הטבע "שלהם" בדרום הארץ.



MDMA, החומר הפעיל באקסטזי, הוא הלהיט העכשווי בסצינת הבילויים והמסיבות. האבקה שנמהלת במים מינרליים, בטעמים, פותחת את הלב ומסובבת את הראש, ושני המינים פוצחים במחול של אופוריה עם נתינה ואהבה ובקבוק מים תמים למראה ביד, לצלילי מוזיקה אלקטרונית - טרנס אקסטטי או דיפ האוס רך ונעים. הגברים נהנים מאהבת חינם של בחורות המתאהבות בכל מי שזז לידן עד כלות, הסם. ביום המוחרת חוזר הניכור ואיתו התשוקה למסיבה הבאה, זאת אומרת למנה הבאה, שקצת יותר מדי ממנה עשוי לעורר פסיכוזות רדומות עד כדי שיגעון, ולגרום להתייבשות עד כדי מוות.



בצד צוחקים ברשעות לאידם של סטלנים אומללים, או נתקפים בחרדה משלהם בדרך למחתרת או אל זרועות חוקרי המשטרה, סוחרי הסמים הקטנים והמפיקים בפועל של המסיבות. אלה הם רק נציגיהם של הקרטלים המקומיים הגדולים, ארגוני הפשע החדשים שמצאו דרך מקורית להפיץ סמים בכמויות ענק - אלפי כרטיסי הכניסה נמכרים במכירה מוקדמת עם אופציה ל־MDMA בטבליות או באבקת המסיבות. גם LSD נוזלי עדיין רץ חזק.



בדיוק בגלל זה התפתח לאחרונה סוג של קרטל מסיבות, מה שעשוי להוביל למלחמת ארגוני פשע חדשה. לא כל אחד רשאי לארגן מסיבה היום, וכמעט לא תמצאו במסיבות הטבע ובמועדונים המסוימים בעיר יותר מדי "פושרים" אולד סקול בפעולה, כי בעולם החדש כבר אין צורך בהם והמשטרה משתגעת, כולם מגיעים דלוקים, במסיבה רק רוקדים עם בקבוקי מים טובים, ו/או עושים אהבה.



אקסטזי ישראלי בניו יורק


ב־1995 לערך חזר והתגלה בניו יורק ה־MDMA כחלק מסצינת המוזיקה האלקטרונית החדשה אז - האוס וטראנס. למעשה, בעמדת התקליטן של מועדונים כמו ה"למון ליים" ו"הטאנל" בלב מנהטן שאירחו את הבוהמה היאפית הניו יורקית היו שני אלמנטים חדשים: די־ג'יי שהתחיל אז את המרוץ הפונקציונלי שלו לכיבוש הסצינה עם סשנים אלקטרוניים במקום כוכבי הרוק הדועכים, וקערה גדולה שהועמדה לצדו, אשר נראתה כמו קערת פונץ' תמימה, רק שבמקום סנגרייה חמה ומהבילה מחוזקת בקוניאק של זקנים, היה בה מיץ פטל מתוק מהול באבקת MDMA: סם חדש־ישן שרקחו לראשונה בקונצרן התרופות הגרמני מרק במלחמת העולם הראשונה לטיפול בנפגעי הלם קרב, ופסיכותרפיסטים בארה"ב אימצו בשנות ה־70 מהגרסה האמריקאית של מרק, גלולה לטיפול בזוגות שסבלו מקרירות ביחסיהם.



הפסיכותרפיסטים האמריקאים קראו לתרופת האהבה "אדם", אבל הגלולה מעוררת האמפתיה והאופוריה החלה לזלוג לרחובות בשנות ה־80 וזכתה לכינוי הברנז'אי "אקסטזי". ב־1988 פעלה הרשות האמריקאית למלחמה בסמים להכנסת ה־MDMA לרשימת תרופות המרשם, והיא די נעלמה מהרחובות, שבהם שלט הקוקאין. בשנות ה־90, כאשר מוזיקה אלקטרונית הגיעה מאמסטרדם, גם האקסטזי חזר איתה משם לניו יורק, במה שנתפס כיחסי ציבור למוזיקה האירופית המוזרה. לבוהמיינים מיליונרים אקסטרווגנטיים ובליינים ניו יורקים מנומסים נתנו אז כוסית קטנה חינם והם רקדו עד אור הבוקר, וגם אחריו, שם נולד ז'אנר ה"האוס הניו יורקי", וכך באו לעולם האפטר פארטיז הראשונות.



מעבר לתיאוריית הקונספירציה היחצנית המדליקה הזו, בלשי ה־DEA שפתחו בחקירה עקב מספר מקרי מוות בניו יורק רבתי, עלו על עקבות המפיצים הראשונים במועדוני הלילה וראו זה פלא, היו אלה שני עבריינים ישראלים זוטרים אלמוניים, ישראל חזות ומישל אלבז, שהתרברבו בפני שני סוכנים סמויים על גלולות ה־X שהם מפיצים במועדונים הכי נחשבים, ועל היכולת שלהם לספק 15 אלף כדורים בהתראה של חמישה ימים מראש - כך לפחות אמר אחד מהם לסוכן הסמוי שהתחזה לבעלים של מועדון בפיטסבורג.



המעצר של השניים לא היה עניין של מה בכך, כי ראשי ה־DEA שמו את כל יהבם אז על המאבק בהרואין ובקוקאין וסירבו להשקיע בחקירת הסם המוזיקלי. אבל כמו בסרטים, שני סוכנים נחושים עמדו על שלהם, ואחרי חמש או שש עסקאות והמון האזנות סתר עצרו את השניים, וסחפו אחריהם את כל ראשי ה־DEA בשיתוף פעולה הדוק עם משטרת ישראל, ימ"ר תל אביב ויאחב"ל אשר התגייסו בשמחה למשימה. דרך השניים הם פיצחו את שרשרת ההפצה המקומית והגיעו למעבדות זעירות בהולנד, שבהן כמה יזמים ישראלים מקוריים ייצרו אקסטזי במכונות ישנות ליצור תרופות עם סמלים מסחריים שהוטבעו על הכדורים (תפוח, ארנבת, סמיילי, טוויטי). 


זירת המסיבה בדרום. צילום: דוברות המשטרה


זמן קצר אחרי שהשוטרים האמריקאים השביתו את השמחה בהולנד נדדו המעבדות לבלגיה ולמזרח אירופה, ואחריהן נהו גם בכירי הפשע הישראלי. אלה הפעילו קווי שינוע ושיווק טרנס־אטלנטיים. עודד טוויטו, זאב רוזנשטיין ובהמשך גם יצחק אברג'ל ועוד כמה בסדר הגודל הזה הפכו בן לילה למשווקים בינלאומיים בלעדיים כמעט, ואת המנגינה הזו לא היה ניתן להפסיק.

בשוק האמריקאי התעורר אז ביקוש עצום למיליוני כדורים בחודש בכל הערים הגדולות, הווייב של הטראנס וההאוס ומסיבות הענק עם עשרות אלפי חוגגים שטף את כל העולם, מה שמטבע הדברים סימן את הפשע הישראלי, שחלש על התחום, כיעד מועדף של ה־DEA.

פריקים, ערסים ובתי חולים

חלק מהאקסטזי של הישראלים במערב אירופה הגיע ארצה, יחד עם המוזיקה. את ההאוס אימצו פריקים היפסטרים בעיקר, ועל הטראנס השתלטו ערסים וסתם נובורישים, ושתי הקהילות מתמסטלות מאז ועד היום.

באוגוסט 1996, כאשר עוד הייתי כתב צעיר ומבטיח במקומון של "ידיעות תקשורת" בחיפה, ערכתי תחקיר על עשרות פליטי מסיבות אסיד שמאושפזים בבתי חולים לבריאות הנפש. כאז כן היום, במשרד הבריאות לא סיפקו נתונים מפורטים על התופעה, רק הערכה כללית על "עשרות נפגעי מסיבות אסיד כל שנה", ושלחו אותי לבדוק בכל בית חולים בנפרד. מנהל בית החולים טירת כרמל הסכים לאשר אז כי במוסד שלו בלבד מאשפזים מדי חודש לפחות ארבעה נפגעי אקסטזי או LSD, וכותרת השער הייתה: "עשרות פליטי מסיבות אסיד מאושפזים בבתי משוגעים".

בפועל, מאז ועד היום אין חדש. במשרד הבריאות מדווחים באופן כללי על עשרות אשפוזים כתוצאה משימוש בסמי מסיבות, עם דגש על LSD ואקסטזי, בתוספת שני הלהיטים של העשור האחרון, סמי האונס המסתוריים וסמי הפיצוציות, תערובות של אבקות וחומרים מזוהמים וקטלניים, לרבות מדבירי חרקים שמרוססים על עלים עבשים.

בשנות ה־90 אפילו האקסטזי היה חוקי, עד שבמשטרה ובמשרד הבריאות הבינו במה מדובר, והכניסו את ה־MDMA לפקודת הסמים האסורים. פרמקולוגים של אגף האכיפה והפיקוח במשרד הבריאות יושבים בוועדה בינמשרדית עם נציגי הרשות למלחמה בסמים של המשרד לביטחון הפנים ונציגי משרד המשפטים, ומכניסים חומרים חדשים לפקודת הסמים, כולל חומרים מסוכנים היכולים להרוג.

"אנחנו רוקחים שמטפלים באיתור תרופות מזויפות", אומר ד"ר רוני ברקוביץ, מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות. "התופעה המעניינת היא שכל הזמן נחשפים לסמים חדשים ולשילובים של חומרים חדשים. ברגע שמתגלה חומר חשוד חדש, אנחנו פועלים בשני נתיבים להחרגה שלו. החרגה מינהלית לאלתר בסמכות מנכ"ל משרד הבריאות, ובמקביל החרגה באמצעות הליכי חקיקה של פקודת הסמים, שמטבע הדברים נמשכים זמן רב יותר. היום אפשר להכניס אנשים לכלא על בסיס ההחרגה המינהלית, לפני שהחומר האסור נכנס לפקודת הסמים, אבל לצערנו יש גם נפגעים. לפני שלושה שבועות מת בהדסה הר הצופים צעיר מסם פיצוציות שהוכנס לפקודת הסמים רק לאחרונה".

ד"ר ברקוביץ מספר כי בת ה־39 הגיעה לבית חולים מחוסרת הכרה. "האישונים לא הגיבו לאור בחדר המיון, לא נמדד לה דופק וכך גם לחץ הדם. אחד הסימפטומים המובהקים של האקסטזי הוא עליית חום הגוף, במקרים קטלניים החום מגיע עד 41 מעלות, מה שגורם להתייבשות, לעוויתות, פוגע בשרירים ובלב, הורס את מערכת העצבים, בעיקר במוח, עם ירידה בתפקודים קוגניטיביים עד למצב של קומה ודום לב. יש כאלה שאפילו כדור אחד מפיל אותם והם מאבדים הכרה, אבל במקרה הזה נבדק חשד שהאקסטזי שהיא נטלה עורבב עם חומר אחר".

איך יודעים מהי הכמות הנכונה כאשר מדובר ב־LSD או באקסטזי נוזליים?
"מאחר שמדובר בהזלפה של טיפות מרוכזות, מאוד קשה לשלוט בזה ומהר מאוד מסתבכים. אקסטזי הוא סם נוירוטוקסי, הוא משרה אופוריה ואמפתיה, מעלה את הביטחון העצמי, אבל אחר כך בא דאון קשה מאוד, ורוצים לשתות עוד באותו הערב. לפעמים הסם לא 'נדלק' ישר, אז שותים עוד ואז הכל 'נדלק' יחד ונהיה מינון יתר מסוכן. בסם האונס הקלאסי, GHB, מינון נמוך הוא מעורר, אבל מינון מעט יותר גבוה מטשטש ומפיל אחרי רבע שעה, ואז לא זוכרים כלום".

לאחרונה קיבל האגף תקציבים לבצע במעבדות מיוחדות באיטליה בדיקות שיער למתלוננות ולמתלוננים על אונס. "שרידי סמים נשמרים בשיער עד חצי שנה אחרי השימוש, בניגוד לתפוגה המהירה שלהם מהשתן ומהדם. פונים אלינו דרך מדור אגף אכיפה ופיקוח באתר של משרד הבריאות כאלה שלא מעוניינים להתלונן במשטרה. מלבדם, פונים נציגי המשטרה והמכס אחרי תפיסות בנמלים, ואנחנו מסייעים בחוות דעת".

קהילת הסטלנים לפי ארדן

גורם נוסף שמנטר היקפי צריכת סמים בדגש על איתור טרנדים ופיתוח דרכי מאבק הוא הרשות למלחמה בסמים, שעדיין פעילה עצמאית יחסית, חרף החלטת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן לסגור אותה ולמזג אותה בפעילות המשרד, החלטה שתיכנס לתוקף בחודש מרץ. בינתיים, אווירת הנכאים ברשות מונעת פיתוח של דרכי מאבק רבות היקף, יצירתיות ומוצלחות, כפי שהיה בתקופה הקודמת שבה הרשות הייתה כפופה למשרד ראש הממשלה. אז זכתה הרשות לתשומת לב ממסדית וציבורית, מה שסייע לה להצליח לפתח מענה מקצועי טוב למגיפת ההרואין והסמים הקשים - לא עניין של מה בכך.

כך, ככל שתקציבי הרשות ומערכיה צומצמו, כמדיניות המשרד לביטחון הפנים מתוך תפיסה מוטעית בעליל שמגיפת הסמים הממכרים הקשים חלפה, גם הפעילות הרבה יותר מינורית, ומתמקדת ב"שימור תפיסת המסוכנות" של סמי פיצוציות, מריחואנה ואלכוהול בקרב בני נוער, הורים וסטודנטים. קמפיין למכורים לסמים עצמם אין, מאידך, והקמפיין האחרון היה ייעודי לקהילת הלהט"ב, על רקע השימוש הנרחב בסם האונס במועדונים.

לפי נתוני הרשות, אין גידול משמעותי בהיקף צריכת סמי מסיבות קשים, וגם לא מדובר במספרים היסטריים. כן מזהים שם סוג של לגיטימיות של השימוש, מה שלפחות מקל על אנשים במצוקה לשתף בבתי חולים או להגיע למסגרות טיפוליות. ברשות לא עוקבים אחרי נזקי סמים כמו מוות, אשפוזים עקב הרעלות אלכוהול או אירועים פסיכיאטריים, מהטעם הפשוט שמשרד הבריאות לא מעביר גם להם נתונים מפורטים. הרשות דווקא ביקשה שתוטל על משרד הבריאות חובת דיווח, כפי שהטילו על המשטרה חובת דיווח על נתוני אלימות במשפחה, אולם לא זכתה לשיתוף פעולה.

כך או כך, לפי הסקר האחרון של הרשות, 0.6% מתוך שישה מיליון ישראלים בגילי 18 עד 65 הודו שצרכו אקסטזי, משמע כ־36 אלף אנשים בלבד. עוד נמצא בסקר, כי 0.8% מאותם שישה מיליון הודו שצרכו LSD, משמע 48 אלף ישראלים לקחו טריפים. לפי הרשות, זהו למעשה היקף קהילת סטלני המסיבות בישראל, אם לא מתייחסים לביקוש ההולך וגובר לקוקאין. לפי הסקר, 0.5% הודו שהסניפו קוקאין, 30 אלף בלבד; לנוכח כמות התיקים הפליליים והתפיסות של הסם הפופולרי והיקר, ברור שמדובר בנתון מופרך בעליל. ועוד לא הזכרנו את מיליוני צרכני הקנאביס שהמדינה והמשטרה מתעקשות להפליל ולהותיר מחוץ לחוק, מה שלא מנע ממשרד האוצר להודיע השבוע על מתן אישור לגדל ולייצר בישראל קנאביס בכמויות מסחריות אשר ישווק לרחבי העולם.

הזמן החדש

עקב מבצעי אכיפה של המשטרה, מסיבות האסיד מהדור הראשון נרגעו לתקופה מסוימת, אבל בשנים האחרונות הן חזרו ובגדול תחת השם המרוכך "מסיבות טבע", אלא שהפעילות הפלילית סביבן הרבה יותר ממוסדת - מבחינת ארגון המסיבות, הסחר בסמים והאלימות. מפעם לפעם המשטרה משביתה מסיבות, אבל היא למשל לא ידעה למנוע את הרצח של קיקו אשכנזי באמצע מסיבת טבע ביער אליקים, עקב עימות על חוב כספי עם בליין אחר שנאשם כעת בהריגתו.

במשטרה חוקרים לאחרונה קרטל מסיבות המורכב מקואליציה של עבריין יהודי בכיר עם ארגון פשע ערבי גדול ואלים במיוחד. הסיפור נחשף לאחר שאמרגן מסיבות מגבעת שמואל, שהוא לא עבריין טיפוסי, נדקר ונזקק לטיפול רפואי. בית החולים דיווח למשטרה, וחוקרים החלו לפשפש בטלפון הסלולרי של הנדקר. שם עלה חשד כי מעבר למכירת כרטיסים למסיבות הוא גם מוכר סמים לרוכשי כרטיסים. הוא נעצר, הלקוחות נחקרו והודו, ואז התברר שהוא בכלל הביא את השיטה מקנקון מקסיקו, שם הוא פעל בהצלחה עד שקרטל פשע מקומי גירש אותו. כשהחל להפעיל את השיטה גם בארץ, הוא נתקל מהר מאוד בקרטל הנ"ל, גם נדקר, וגם השביתו את המסיבות המושקעות שלו בדרום ובצפון, כולל הצתת המתקנים ועמדת הדי־ג'יי המקודשת.