רונית: "יוסי, תזמין לנו חופשה בוורשה".
יוסי: "על האש, מטפל, רק שהפלסטיק שלך יהיה זמין".
***
אם היה אלוהים, הוא היה בוכה. אם היה אלוהים, הוא היה דואג שדיירי אגם הדרעק לא יעברו את הסליחות נקי, ואף היה מענה אותם בימים הנוראים - בגלל ההתעמרות שלהם בילדים החולים האונקולוגיים בירושלים, וכמובן בזכות של הנכים לחיות קצת.
אם היה אלוהים, הוא היה מונע מג'ייקוב ליצמן לעשות עלייה מארץ ההבטחות לארץ המובטחת, כדי להנהיג כאן קהל גדול של טפילים. אולי גם היה קורא לו להתייעצות בסוגיית הילדים החולים בירושלים, ואולי גם היה מתריע בפניו (בעקבות פסיקת בג"ץ בעניין חוק הגיוס/שוויון בנטל) "יענק'ל, א־דער יידל'ע מעכט ווידר התיאטר", שזה בתרגום חופשי: אל תהיה עבדאיי על פארש! מי אתה שתאיים שערימת הטפילים שלך תאיים לפעול בכוח נגד החילונים, ששמים לכם לחם על השולחן ומאפשרים לכם להתבטל הפקר־הפקר־פטרושקה.
אבל כנראה אין אלוהים. כי אם כן היה, ש"ס הייתה מפלגה ולא התאגדות של עבריינים במוצהר. שישה ח"כים מכהנים מהמפלגה הזו ריצו עונשי מאסר: אריה־גענב־זכאי־צדיק־תמיד (עליו כתבו שופטיו: "בפעולותיו של דרעי היה יסוד של שחיתות, קלקול וניוון מוסרי"), שלמה בניזרי, עופר חוגי, יאיר פרץ, רפאל פנחסי ויאיר לוי. וה"מפלגה" הזו, שכנראה ברמת המורשעים (באופן יחסי למשקלה האלקטורלי) אין דומה לה בעולם, מחזיקה כאן גועלציה, שלפחות ארבעה ממנהיגיה - בנימין נתניהו, חיים כץ, אריה־גענב־זכאי־צדיק־תמיד ויובל שטייניץ - מקדישים חלק ניכר מזמנם על הגנה משפטית לעצמם. וכן, אסור לשכוח שנתניהו, אריה־גענב ושטייניץ חברים בקיבינימט הביטחוני־מדיני.
יענו, אם יחמיר מצבם, אז חריינה־חריינה־עד־הסוף, נצא לאיזו מלחמה קטנה, כי זה עדיף מלשבת בכלא. בארדו עדיף יותר, אז איפה בדיוק נמצא אלוהים עכשיו? הלנו הוא, או לצרינו? ביום רביעי הוזמנו חברי הקיבינימט הביטחוני־מדיני לתרגיל בצפון. לא היה לקולקציית האפסים הזו זמן. ראש הממשלה בטיול בדרום אמריקה, אבל שאר האפסים השרלטנים טענו שהודיעו להם מאוחר מדי. ההזמנות לסיור יצאו ב־8 באוגוסט, אז לא היה סיפק בידם. בוועדת החקירה של המלחמה הבאה, שהם כמובן ימנעו אותה, הם יצהירו שעשו הכל כדי לשמור על ביטחון האזרחים.
איך לקולקציית האפסים הזו אין בושה (רק השר נפתלי בנט היה, אבל בכל אירוע ביטחוני יש לו לפחות 12 מרגלים עם זקן וכיפה שמדליפים לו הכל. אז הגעתו לא קריטית) לא להקדיש זמן לתרגיל וסיור כזה? הכל הם כבר יודעים? אנחנו הציבור מהווים צבר של מפגרים, שאנחנו מאפשרים להם להסתלבט עלינו כך.
***
רונית: "יוסי, חייבו אותי רק ב־1,300 דולר לחמישה ימים פלוס טיסה. אתה בטוח שסידרת הכל"?
יוסי: "כפרות, כאן יוסי מדבר. הם אפילו חייבו יותר מדי. אנחנו נהנה, יהיה בסדר".
***
אז אם היה אלוהים, הוא היה מזעיק את מוישה גפני, שבטח הוא גם שר הכספים שלו, רק כדי להבין איך מגזר החניוקים חי, כאשר רוב הגברים בו מגיל 18 צפונה אינם עובדים למחייתם. הוא היה מתבונן בבני ברק כמודל כלכלי, והיה שואל את גפני: איך אתם מאפשרים מצב שבו אין הכנסה אבל תחום המסחר השני הכי פעיל אצלכם (אחרי מזון) הוא טיסות לחו"ל? תסביר לי בבקשה. הא, עוד נתון שאינו ברור לי דיו: המזוודות האלה של מיליוני שקלים לקמחא די עניא וקמחא די פסחא, איך הן בדיוק עוברות במכס? יש לכם הסדר של סגירת עין?
ומה היה עונה לו, אם וכאשר, מוישה שר הכספים: מסתדרים, ריבונו של עויילם, מסתדרים. עושקים את החילונים־הפושטים ועושים פרנוסה, בורוך השם. יש חפצע־מנפצע, יש ביבי שנותן לנו מה שאנחנו רוצים, לא הרבה - באמת שלא - משהו כמו 30 מיליארד זוזים בשנה. לפעמים קצת יותר.
ואם היה אלוהים, היה שואל: נו, נו, זה טוף מיאוט, ומה אתם נותנים בתמורה לשוחד הגועליציוני הזה? גפני היה עונה לו: כלום, ריבויינו־של־עויילם, פשוט כלום. אנחנו מאיימים על רה"מ שנפרק לו ת'בית, ואז הוא נכנע מיד. עכשיו אנחנו רוצים לפרק את בג"ץ. אנחנו הרי לא ציונים, לא מאמינים שיש זכות קיום למדינה, ובטח שלא נהיה חיילים, חסדי השם. הרי אנחנו מקבלים כייסף בלי להתגייס ובלי לעבוד, אז בשביל מה? על הדרך אנחנו לא מאפשרים לחילונים המטונפים תחבורה ציבורית בשבת, ירחם השם, וגם נסגור להם את הכדורגל. שלא יבלו חס וחלילה. שישבו בבית ויסריחו מטשולנט.
ואם היה אלוהים, הוא היה בוכה. איך זה, שציבור גדול ורב, שנדרש בפקודה, מדי יום, למות רק על קידוש שמו, משמש קורבן לסחיטה באיומים של עסקנים סוג ז'? ציבור שרבותיו מקדשים כבר 70 שנה את הפרימיטיביות, הבטלה, ההשתמטות, ההתעלקות, הסחטנות, הגזענות, ההתעלמות המופגנת מהחוק הפלילי (ובין היתר בתחום עבירות מין) - ואף אחד לא קם וצועק: דייייי, נמאסתם עלינו? שלשום התראיין מוישה גפני לרדיו של הציונים המלוכלכים בצבא, וכה אמר הפריץ: "כמו בימי דוד המלך, 50% למדו תורה ו־50% היו חיילים. אנחנו רק רוצים ללמוד, מה קרה? עוד מזמן בן גוריון היה הסדר, אז למה להפר סיכומים? מה אנחנו רוצים בסך הכל? לחכות למשיח".
יפה מוישה, זה שלובשים שטריימל גם בקיץ הלוהט לא מחייב לשקר. ואם אתה ועמיתיך הטפילים רוצים לחכות למשיח, אז אדרבא תחכו - רק על חשבונכם, לא על חשבוננו.
ההסדר של החזון איש עם בן גוריון כלל 400 עילויים בתחום הלמידה. נכון שאז מנה הציבור היהודי כ־630 אלף, אבל הגעתם ל־60 אלף פרזיטים, בעוד האוכלוסייה היהודית גדלה פי עשרה. אז יש לנו באמת 60 אלף עילויים בתורה? אין לך בושה לשקר?
הסלידה היחידה אצלי מפסיקת בג"ץ בסוגיית ההשתמטות בחסות החוק מתבטאת במציאות המצערת, שלפיה יאיר לפיד ישיג ממנה (אולי) רווח פוליטי. ההתעטפות המזויפת שלו בטלית בכותל הגעילה אותי ביג־טיים, אבל לא אלמן ישראל, וכדי להקים ו/או להשתתף בגועליציה, הוא יחזור בתשובה מלאה וינשק את ידי הרבנים. כי לכל דייר באגם הדרעק, מכל חונטה שקוראת לעצמה מפלגה, אין דם בגוף ולא בושה בפרצוף.
הנה יגאל גואטה, דייר חביב באגם הדרעק, אולץ להתפטר מהמשרה המכניסה ללא עבודה ממשית, לאחר שנכח בחתונת אחיינו עם בן זוגו. מיד נזעקו העלוקות מכל קצווי אגם הדרעק כדי להגן על יגאל יקירם. הגדיל לעשות יאירק'ה היפה, שאף הגדיר אותו "ח"כ מצוין וחבר". גם זהבל'ה המזויפת ממרצ המרקיבה זעקה שדבר כזה לא יכול להיות. "הלחצים לפיטוריו הם אות קלון לש"ס", קבעה. "אני מקווה שהם יתעשתו ויחזירו לו את תפקידו".
חושב לעצמו אדם, נו, בכל זאת מדובר בחבר שהוא גם ליברל אמיתי, אדון יגאל, ועל אף היותו חרדי הוא מכיר בנטייתו של האחיין ההומו. והוא גם צודק, כי הרי גואטה וג'מעתו וגם החניוקים של גפני וליצמן ממתינים כבר שנים להגעתו של משיח בן דוד. וכולנו הרי למדנו את קינתו של דוביד'ל הג'ינג'י (שחמד נשים נשואות ושלח את אוריה החיתי למות בשביל לנחם מקרוב את האלמונע בת שבע), אחרי מות שאול ויהונתן: "צר לי עליך אחי יהונתן - נעמת לי מאוד. נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים".
אבל יגאל גואטה הוא בכלל לא כזה צדיק, בטח לא יקיר הלהט"ב, הוא רק חבר של יאירק'ה החתיך וזהבל'ה המזויפת. בעבר אמר את מה שהוא באמת חושב: "אנשי הקהילה הגאה הם חולים. צריך להוקיע אותם. אין מקום לדברים האלה בחברה שלנו".
ליברל בכאילו, אבל שרלטן אמיתי. נראה בתקופה הקרובה איזה ג'וב מכובד, שמעות קטנות בצדו, הוא יקבל בתמורה לכך שהסכים להתפנות מאגם הדרעק בלי בלגן גדול מדי.
חשוב לדעת שהכעס על גואטה בש"ס הוא רק על כך שפרסם את השתתפותו בחתונת אחיינו. ומה לעשות שהכסיל הזה לא הפנים את האמרה שטבע "הכריש" דוביד שווייצר: "למה הדג נמצא בצלחת? רק כי הוא פתח את הפה". אז גואטה עוד לא התפטר רשמית, הוא רק מאיים, ולפחות לרגע שכחנו שפטרונו אריה־גענב־זכאי־צדיק־תמיד נחקר השבוע בפעם החמישית בחשד של העלמת מס והלבנת הון. אולי החשדות הנ"ל ושנתיים בכלא הם הכישורים שנדרשו מהצדיק כדי להיות חבר בקיבינימט הביטחוני־מדיני. כי חייל בצה"ל הוא לא היה אפילו יום. הוא כן היה חייל בצבא השם, במוצב הקדמי המועדף על חברי ש"ס, בכלא חרמון.
***
רונית: "יוסי, אני לא מאמינה. דיברתי עם סוכנת הנסיעות. הזמנת חבילה לוורנה שבבולגריה, לא לוורשה שבפולין. תגיד, כמה מטומטם אתה יכול להיות?".
יוסי: "מה, באמת? לא יודע איך זה קרה לי. היא שאלה אותי 'באות ו'?', ועניתי לה 'כן, כן, ב־ו''. איזו מפגרת הסוכנת הזו. אין דבר רונית, אולי בולגריה קרובה לפולניה שלך? את רוצה שנעשה קונקשן זריז? או שאולי אשכור אוטו? רק תגידי, מה שתגידי".
רונית: "אלוהים אדירים, על מה אתה מדבר? אתה יודע איזה מרחק זה? זה כמעט אלפיים ק"מ! זה יומיים נסיעה לכל כיוון, ויש לנו רק חמישה ימים. אני לא מאמינה, החברים שלך צודקים. אלוהים אדירים, אתה חמוד אבל גם סתום־על־מלא".
יוסי: "די רונית, לא יפה. הקוף כאן אצלי בטיפול, עוד רגע הוא טובע מהצחוק, אני כבר חוזר אלייך".
***
הוא צדק, יוסי. באמת כמעט טבעתי מהצחוקים, ועוד עמדתי בבריכה בעומק של מטר וחצי. אבל הוא לא אשם, רונית, בת זוגו, אשמה. היא נתנה לו להפיק חופשה, כאשר 12 שעות ביום, 35 שנה, הוא מטפל במים, והכלור כבר אכל לו את המוח. טוב שהיא בדקה ויש לה בכלל כרטיס טיסה. כי בדרך למינכן הגענו לנתב"ג ולא היה לו, והאמת שבכלל רצינו להגיע לפרנקפורט. אבל סלחנו לו כי הוא נשמה טובה. גם רונית תסלח לו, עניין של הרגל.
איך זה תמיד קורה לך בנאדם? תסביר לי, אני רוצה להבין, באמת רוצה.
"עוד פעם אתה רוצה להעביר זמן על צחוקים? תעשה את התרגיל, יאללה נו כבר".
כן, כן, במים הוא לווייתן קטלן, אבל מחוץ למים - אלוהים ישמור. "טוב, בסדר. אני מבין שרק דאחקות אתה מחפש, ואין לי סבלנות אליך. לך תתקלח ונלך לאכול משהו".
אין לי זמן יוסי, אני במחקר אמפירי של חנויות סופר פארם באזור רמת אביב. אני מחפש חבילות של מטליות לחות עם דיספנסר (מכסה) כי הרגילות בלי מכסה נוזלות לי בתיק, וזה מבאס אותי. בכל החנויות אומרים לי שאזל. אתה יודע למה אזל? כי אריזה של חמש חבילות עולה כ־20 שקל. אבל עם הדיספנסר גובים ממני 16 שקל לחבילה אחת. הבנת את זה?
"ואתה עוד מסתלבט עלי", תמה יוסי, "אתה מוכן לבזבז על זה כמה שעות, ולחפש חניה? אתה דפוק, קוף, פשוט דפוק".
אני לא מוכן שירמו אותי בנאדם, מספיק שהממשלה ואגם הדרעק לא מפסיקים לרמות אותי.
ברגע שיצאתי מהבריכה, טלפן אלי נציג מכירות של הוט מובייל, שצהל ברגע שעניתי, ולא ידעתי למי. "איזה כיף רון, חודש אני מחפש אותך. אני רוצה שתהיה לקוח שלנו".
בחיים לא אהיה. עד שהשתחררתי מכם, עלה לי בריאות.
"למה אתה ככה? אני אתן לך את הטלפון האישי שלי, בכל בעיה תתקשר. כמה אתה משלם לספק אחר?".
תקשיב טוף־טוף מר בחור, אני מוכן לשלם לכל אחד אחר אפילו אלפיים שקל בחודש, אבל לא לירה סורית דפוקה להוט או יס. איך אני?
"אתה מגזים, אנחנו הכי גדולים בשוק".
אז מה? מה זה יעזור לי הגודל שלכם כאשר תהיה תקלה? אני אוהב אתכם רק כאשר אני שומע שהבעלים נעצר, או נחקר, או ייעצר בעתיד. רק אז אני נהנה מכם.
"אז רק תגיד לי מי הספק שלך, אתן לך הצעה שלא תוכל לסרב לה".
הספק שלי הוא פיראטי מהשטחים, והנה סירבתי. לך חפש דגים אחרים לדוג. איתי אל תרים חכה, כי אין אכילה אחי.
לא מתביישות חברות הטלוויזיה והאינטרנט להציע לי הצעות שהן לא מתכוונות בכלל לקיים. אז טלפנתי ליס, הספק שלי לרבעון הנוכחי, שגובה ממני 507 שקל לחודש, רק אלוהים יודע על מה. שלום, אני רוצה להתנתק, שלחי מישהו מחר שייקח את הממיר. אם לא יבוא, זה יהיה ליד הדלת.
"אדוני, אני מעבירה אותך למנהל".
לא רוצה לדבר איתו, מחר טכנאי, יאללה ביי. בסדר, אני מבין שהחברה בצרות, כי כל ג'מעתה בהנהלה בחקירות, אבל למה לעשוק צדיק כמוני?
הלאה, נקסט, ביעור טפל לפני ראש השנה, צריך לבטל את המינוי ל"הארץ". זה קשה, בכל זאת קורא 50 שנה, עבדתי שם 25 שנה, אבל די. לא מוכן לממן יותר את נתי טוקר, שמחבל לי בחיים. דווקא הלך מהר, אולי כי הם רגילים שם לביטול מינויים. אבל כעבור שעה טלפנה מישהי מהבכירות, "בראס" אמיתי.
"לא מוכנה שתעזוב אותנו. מה אני יכולה לעשות כדי שתישאר?".
באמת שאין מה לעשות, תודה על הכל, באמת. פרידה יפה כמו שאני אוהב, בלי לקקת מיותרת.
***
זהו, אני מוכן לשנה החדשה. תשע"ח תהיה שנה יפה. אין לי ספק כלל שבמהלכה יגיעו חיים כץ ואריה־גענב־זכאי־צדיק־תמיד למשפט פלילי. אולי שטייניץ יקבל אחריות על האופן שבו בחר את יועציו ועובדיו, ויתפטר מקולקציית האפסים. שרה נתניהו תגיע שוב לבית המשפט, אם לא יהיה "דיל" בשימוע. אבל אם כן תגיע ותורשע, לבטח תהיינה עתירות של תנועות שונות, שלפיהן היא אינה רשאית להתלוות לבעלה בטיולים מאחר שהיא עבריינית מורשעת. בעלה יתמוך בעתירות, אבל בשקט שאף אחד לא יראה. הבן המועדף, יאיר, ייצא לטיול שורשים אצל מכריו מהטריפל־קיי בארה"ב. הטיול ידווח כהשתלמות, האפוטרופוס של פאקר יממן את ההוצאות.
תיק 3000 על הצוללות לא יגיע לערכאות. יידרשו השלמות חקירה. תיק 1000 לא יגיע למשפט, מחמת הבושה הלאומית לשמוע את עדותו של ארנון מילצ'ן "שעשה כל כך הרבה לביטחון המדינה". מה הוא עשה? פינק את הזוג המלכותי במתנות, וזו הרי עשייה ביטחונית במהותה.
יחלו החקירות של מתווה הגז, אבל החומר ייבדק בידי היועמ"ש ופרקליט המדינה הבאים. למה? כי ככה. לא יהיה אלוהים גם בשנה החדשה. וכמובן, החרדים ימשיכו לעשוק אותנו, כי הם לא יודעים אחרת.