יפה כאן ברודוס. יוון מתמוטטת כלכלית אבל אנשים שמחים, הם יודעים שאנגלה מרקל תדאג להם. אין ממה להתרגש, אפשר לחיות את החיים לאט.
יש להם הרבה עיתונים ותחנות טלוויזיה ליוונים. חוץ מ"אינדקסי", שזה בסדר, איני מבין מילה. טוב, קצת קללות אני יודע. בכל מקרה אני שואל אותם אם רה"מ שלהם שונא את הציבור כפי שראש הממשלה שלנו שונא אותנו. הם לא מבינים על מה אני מדבר, גם כשאני מסביר לאט.
אני עוקב מכאן אחר ההתבטאויות של נתניהו מאמריקע, על האכזבה שלו שלא מסקרים אותו כפי שהיה רוצה, ואיני מבין מה האיש מצפה מאיתנו בדיוק.
אדוני ראש הממשלה, אולי השטויות שאתה עוסק בהן לא מעניינות אף אחד? איך ישנו את הסכם הגרעין עם איראן? אירופה תתמוך בשינוי? הדיבורים על טהרן יגרמו לשינוי בקו החקירה נגדך? כי קל להתרשם שכל טייקון שנפגש איתך נתן לך משהו, לכאורה כמובן. למה לי אין את המזל הזה?
הבריכה במלון עצומה בגודלה, עם מפלים ונחלים בתוכה. הכל נקי, מבריק ומתוחזק. יוון תמיד ידעה לארח ולפנק, ואולי זו הסיבה להכנסות מתיירות.
אני מנסה להשוות את המלון לאחד מקביל בישראל, ואיני מוצא. לא רק ברמת הפאר, אלא בעיקר ברמת השירות. את המחירים אין בכלל צורך להשוות, הם 40% מהמחירים בארץ, אם לא פחות. רואים כאן תיירים מבריטניה וגרמניה, שלא יטוסו עוד 70 דקות לישראל. אין להם בשביל מה. בארץ רוצים לשדוד אותם בכל השירותים הנדרשים מתיירות, אבל כאן הם מקבלים תשואה הולמת על ההשקעה.
זה משאיר אותנו עם תיירות נכנסת של יהודים מכל העולם. אני ממש לא משוכנע שאני מתלהב מהז'אנר. הרי מדובר ביידעלך שמשוכנעים שהם מממנים אותנו, כי הם קונים כאן והמדינה נהנית מהמע"מ. בדיוק כמו החרדים שמסבירים לחילונים את כוח הקנייה שלהם, וכמה זה עוזר לנו בכיס.
# # #
הילד מאושר. פעם ראשונה שלו איתנו בחו"ל, והוא "ממש אוהב את הבית החדש". אף שאינו דובר מילה בשפה זרה, הוא מקסים את כל הצוות והתיירים. שופע ביטחון עצמי ונהנה מכל שנייה.
כשהגענו לכאן הסבירו לכיפוש על הטיולים, הספורט האתגרי כמו רכיבה על חמורים במעלה ההר, שיוטים לאיים סמוכים ועוד. הייתי קרוב לעילפון רק מההקשבה ונכנסתי לכוננות סיכול ממוקד, לכל פעולה שתזיז אותי מהבריכה בתוך החדר. באתי לנוח לפני נהירת הישראלים לכאן בחג, לא לעבור גיבושון לסיירות.
"מאמי, השיט לאיסימי נראה לי מדליק. גיא מאוד יאהב את זה, הוא אף פעם לא היה", סימנה כיפוש וי על מה שהיא רוצה. הוא לא היה, כי הוא רק בן 5. גם אני לא שטתי באונייה בגיל הזה, ולא קרה לי כלום. תביני, זה קטע של שש שעות, וכמו שאני מכיר את היוונים, זה מבוא לעשר שעות. לא מתאים לי, אבל את יכולה לקחת אותו לבד, אני ממש לא אפגע.
"חשבתי שאתה מיזנתרופ רק בישראל, אבל הבאת את זה גם לכאן. אתה בא איתי".נו, זה חייב אותי לגייס את הכשרתי הצבאית. הקונסיירז' כבר פונק מיד שכשפגשתי בו. התעניינתי בשירותי רפואה במלון, והסברתי לו באריכות את הבעיה. מובן שהדגשתי שכיפוש תבוא לחפש את הרופא - והבנו מיד אחד את השני.
שעה מאוחר יותר, כשהנסיך רכוב על כריש מנופח ואני מוליך אותו בכל מקוואות המים באזור, חיכיתי שכיפוש תצלם. דיווחתי שסובבתי את הברך, ואני מתקשה בהליכה. הוספתי גם שאלה לחיזוק הסצנה: עשית לנו ביטוח, נכון? המשכתי בגבורה עד שהילד התעייף מכל המפלים שהציפו אותו, וביקשתי ממנה להחליף אותי. איש צוות סייע לי לטפס, ונשכבתי על הספה, מחכה שכיפוש תמצמץ ראשונה. כעבור שעה זה קרה. "מאמי, כואב לך?" כן, אבל רק כשאני זז. אני מכיר את הפציעות האלה, זה יעבור תוך יומיים.
"אתה מסתלבט עלי, אני יודעת, אני מכירה אותך". כיפוש, זה לא זמן לשוטרים וגנבים עכשיו. באמת שלא. לכי תבררי אם יש כאן רופא, שיארגן לי משכך כאבים ויחבוש אותי, שהברך לא תזוז. כעבור שעה וחצי הגיע הרופא וכמובן סיפק את הסחורה: "לא ללכת על הרגל לפחות יומיים. הנה כדורים ותשכב, אני אחבוש בתחבושת אלסטית". מושלם. כיפוש עוד ניסתה להתווכח עם האבחנה, אמרה לו שאני מתחזה ידוע, אבל היוונר־דוקטור התרגז. כיפוש, יוונים לא מדברים עם נשים, וזה בכלל צאצא של היפוקרטס. אל תעשי שטויות, אמרתי, אבל היא לא ראתה אותי ממטר.
"דוקטור אם אני מארגנת לו כיסא גלגלים, הוא יכול לשוט בספינה?" אני מודה שלא התכוננתי לנחישות כזו, גם הרופא לא. "אם הוא יושב ולא כואב לו, אז אין בעיה. אם הוא מתאמץ, תהיה דלקת ויכאב מאוד", השיב הד"ר ואני שמחתי, כי עם תשובה כזו אפשר לעבוד. הוא הלך ואני תקפתי מיד. כיפוש, בואי לא נחמיר את המצב, מה כיסא גלגלים? הים פה סוער, אם אני עף ממנו ראחת־פלשתין. היא הביטה בי לתוך העיניים, ורק אמרה: "אתה בא איתי לשיט. אתה מאוד תהנה, אני אדאג לך ולגיא. אל תתחיל איתי". אבל על הסיור חמורים לכיבוש ההר ויתרנו, נכון? "בשלב זה. נראה מחר".
# # #
בינתיים אשפזתי את עצמי בבריכה הקטנה בחדר, בעוד האישה רצה אחרי גיאצו ברחבי המלון. אני חושב שאני מאושר ובמקביל גולש בסלולרי, ומשיב לברכות של שנה טובה. בכל פעם מחדש מפליא אותי הקטע הזה של אנשים שנסמכים על התורה בברכות שלהם לשנה הבאה, אף שבשנה החולפת אין עבירה על חוקי הדת שהם לא ביצעו.
הקטע של הימים הנוראים באמת מפחיד כאן את הציבור. אנחנו נבצע עוד כמה עבירות בעשרת ימי תשובה, חלק ניכר מאיתנו גם יצומו, וזהו - הכל יימחל. אפשר לחזור להיות טינופות כבר במוצאי כיפור. למשל כל המעורבים בסיפור המדכא של ילדי ירושלים החולים האונקולוגיים. הילדים ובני המשפחה מתפרקים תחת העומס. מישהו מדיירי אגם הדרעק, בעיקר הדתיים והחרדים ביניהם, באמת מאמין שצום ותפילות ינקו אותם מענישה חמורה מתישהו? כי אני ממש סבור שלא, שאין מחילה על התעמרות בילדים בכלל וילדים חולים במחלה ממארת בפרט.
ומה עם הנכים? גם בימי סליחות מתווכחים איתם על 300 שקל תוספת לקצבה, במקום לסגור על שכר מינימום? איך הם בדיוק יחגגו את ראש השנה? איך הם ירכשו את סל המזון המינימלי לחג? מישהו בכלל חושב על זה בקולקציית האפסים שמנהלת אותנו ושולחת לנו נאומים וברכות?
לא, הם ממש לא עוסקים בזה, כי הציבור לא מעניין אותם. רק הם עצמם מעניינים אותם. השרים נפתלי בנט ואיילת שקד מגבשים חוקים עוקפי בג"ץ, כדי לארגן לעצמם את כל מה שבא להם. הגרוע מכל, ועל זה אסור למחול, הוא שבנט משקיע בציוצים כדי להסביר לעם הטיפש שחוקה כזו טובה לו, כי זו דמוקרטיה במהותה. אולי היה כדאי שאדון בנט יזכור ש"דמוקרטיה במהותה" דורשת חוקה שווה לאזרחים - ולא חוקי יסוד שמתבססים על גחמות הזויות של כל מיני טיפוסים שכתבו אותם לפני 3,000 שנה. קצת התקדם רוב העם מאז, למעט חרדים שמתעקשים להיות פרימיטיביים.
וואו, הנה קפצה לי הודעה ממירי רגב. היא כותבת עכשיו נאום לאומה איך פגעו בה כשדחו את השתתפותה בטקס פרסי אופיר. נשטפתי בצער על מירי שרודפת אחרי הכבוד. באסה. אגב, הוועדה של האקדמיה בגרוש הזו שמארגנת את פרסי אופיר, מורכבת מצבר של כאלה ששייקה אופיר ז"ל היה מתבייש בהם. מה אכפת לכם שהיא תגיע, תספק את השואו הדבילי שלה על הסרט "פוקסטרוט" ותתאדה מהאולם במפגן מבוים רע?
מה יש בגברת הזו למעט פרובוקציות? עכשיו היא קובעת שיא חדש בטמטום בינלאומי, בצוותא עם עוד לאומן בע"מ כמו יריב לוין, עם האירוח של הג'ירו־דה־איטליה לקטע במרוץ. ההוצאות תהיינה מדהימות, כבוד יהיה מזה רק לקולקציית האפסים ועוד כמה מאגם הדרעק, שיבואו להתבשם בניחוח הבינלאומי.
לציבור לא יהיה שום רווח מהאירוע. ישראל אינה מעצמת רכיבה על אופניים וכנראה לעולם לא תהיה. אבל אם אפשר לבזבז כספי ציבור על מפגני ראווה לקולקציה, לכו על זה - רק אל תדברו.
# # #
שלוות נפשי הופרה כאשר כיפוש נכנסה לחדר בהתלהבות כדי לדווח לי שמחר אנחנו יוצאים לסיור בלינדוס. באומדן זעיר ואף זהיר, בירתה של רודוס מזכירה את עכו ביום רע. ה' עדי שלא הסתובבתי בעכו מימי, זולת במסעדות דגים ובחומוסיות. אבל אין לי כוח להתווכח, אז אעשה לה את המחווה הזו, ואקווה שתחוש כמוני בסיומה. אני רק חייב להיזהר לא לרוץ פתאום אחרי הילד, פן תתגלה ההתחזות למקרה ברך, ואז גם אאלץ לשוט ועוד שאר פיגועים לא בריאים לחופשה.
בסדר, אין בעיה, נלך ללינדוס הזו רק בשבילך, לילד זה לא ישנה כלום, אבל אם את רוצה אז יאללה. "אתה כל הזמן מקטר, אני לא מבינה אותך. בשביל מה הזמנתי לך ג'קוזי בחדר, אם עוד לא נכנסת אליו פעם אחת?"אולי כי עוד לא נתת לי צ'אנס לנוח. כל הזמן את קובעת יעדים, כאילו אנחנו מהגרים לכאן. מה אכפת לך מההיסטוריה של האי הזה? אבל כבר אמרתי לך שאני בא, אז אני בא.
"אני רוצה שגם תתגלח לפני ארוחת החג. אתה נראה כמו מחבל עם הזיפים האלה. תעשה את זה בשבילי". רגע, רגע, אמרת ארוחת חג? מה, יהיה פה רב ויתפללו כאן כמה שעות? אני לא מאמין שאת עושה לי את זה. "מה פתאום רב? אולי מישהו מהישראלים שיגיעו יברך. זה הכל". אני חייב לומר לך שאני מאוד נהנה כאן בלי בני עמי. עודף החגים אצלנו מזעזע אותי. בטח יארגנו כאן תשליך בחוף, ודיר באלק לבקש ממני לבוא. אני מהחטאים שלי מתנקה בבריכה בחדר. לא צריך ציבור מסביב.
# # #
זה הזמן המתאים לשלוח ברכת שנה טובה לכל מיני טיפוסים שחשבתי עליהם בשנה החולפת. • ראש ממשלתנו, הקיסר ירום הודו וחסדו, בנימין נתניהו. מאחל לך הרבה חקירות תחת אזהרה, ושתמשיך לקבל מתנות קטנות, ורק תפסיק לנסות לשכנע אותנו שזה לא שוחד, זה מחברים קרובים. אשמח לדעת אילו מתנות אתה נתת לאלו שנתנו לך. פרויקטים, רישיונות, זיכיונות, דרכונים, תעודות תושב וכיו"ב. עלה והצלח.
- לכל 120 דיירי אגם הדרעק. המשיכו לעסוק רק בעצמכם, כרגיל כמו בשנים עברו. המשיכו לשנוא את הציבור, להטיל עליו גזירות שאין הדעת סובלת, המשיכו לפאר את פועלכם בטוויטר. עושה לי טוב לקלל אתכם בחזרה.
- אריה־גאנעב־זכאי־צדיק־תמיד וחיים כץ. שהמאסר הקרב ובא לא יטיל עליכם מורא. הפשע משתלם רק למי שמשלם. בטוחני שמחליפיכם יהיו לא יותר גרועים מכם.
- לכל הדיינים בבתי הדין הרבניים, שמתייחסים לנשים כאל בריות נחותות, זה רק עניין של זמן עד שניפרע מכם. בסוף כל נבל, מחכים שוטרי היחב"ל.
- לכל הדרעק־טורים בקרנות לרווחת ניצולי השואה. הלוואי שלא תזכו ליהנות מהכספים ששוכבים בבנקים, במקום לעשות בהם את השימוש הראוי והנכון. יבוא יום, והוא לא רחוק, שלא יהיו יותר ניצולי שואה, ואתם תתבקשו למסור דוח לציבור מה עשיתם בכסף שנאסף על אפרם של קורבנות השואה. ואז נסגור חשבון. טחנות הצדק טוחנות לאט, אבל טוחנות דק.
- לכל השרלטנים שמונעים מידע אמיתי על חטיפת ילדי תימן מבני משפחותיהם. המורשת עוברת מאב לבן, ולכן זה לא ייגמר בציפייה למותם של בני הדור שזוכרים הכל. בעתיד הקרוב תיאלצו לפצות את השארים, אם תרצו ואם לאו.
- ליועמ"ש, לפרקליט המדינה, למפכ"ל ולצח"מ בחקירות הפוליטיות. שנה טובה לכם, הרבה בריאות ואושר. למה צווי איסור פרסום, למה? למה למנוע מהציבור ליהנות. תנו לנו קצת תופינים מהעדויות של מיקי גנור וארי הרו. למדו את הדור הצעיר אזרחות מהסוג שלא מלמדים בבית הספר. הם רוצים לדעת בשביל מי הם נקראים למסור את נפשם - בשביל כל המושחתים שמנהלים את כתריאליבקה. עשו להם את הג'סטה הזו, במחילה מכבודכם.
# # #
"נו מאמי, סיימת לכתוב שטויות? "למה ככה, כיפוש, אני עובד. "תזדרז, רשמתי אותך ואת גיא לתחרות בבריכה. במים לא כואב לך, נכון?" במים כאן בחדר בבריכה של 3 על 3 לא כואב לי, למטה עלול לכאוב. "אז תתגבר. הילד מחכה לך. יאללה סיים ורד למים.
וואו, באתי לחופשה ואני בטירונות. אין לי כוח כבר. אבל זה הזמן לברך את משפחתי שעושה לי טוב, ואת חברי שמטפלים בי כמו באתרוג, שתהיה לכם שנה טובה, הרבה בריאות ואושר. שיעבור לכם הכל ממול (כן, גם המלחמה הבאה שקולקציית האפסים מארגנת לנו, בלי לשאול אותנו כמובן), אבל זה מה שיש. חג שמח.