הכותרות האחרונות שיצאו ממפקדת זרוע היבשה עסקו בהורדת רף הקושי באימונים לגדודים המעורבים, שבהם משרתות לוחמות. קיר הטיפוס בוטל, סרגל המאמצים קוצר, הדרישות הפיזיות מותנו. הפרסום (של יוסי יהושוע ב"ידיעות") הוציא משלוותם את מתנגדי שילוב הנשים בתפקידי לחימה בצה"ל והוכיח, לשיטתם, איך הצבא ממשיך לרדת ברמתו לטובת ערכי השוויון בין המינים.
אלוף קובי ברק, מפקד זרוע היבשה, הוא האיש שקיבל את ההחלטה. לא, אין לו מחשבה שנייה או היסוסים. בראיון נרחב ל"מעריב־סופהשבוע", הוא מסביר: "בוא נעשה סדר. יש היום בצה"ל ארבעה גדודי חי"ר להגנת הגבולות, ועוד מספר גדודי חילוץ. אלה הגדודים שקולטים נשים לוחמות. זה, ורק זה, מאפשר לי בשנה הבאה לחזור למודל 17/17, כלומר לתת ללוחמים הסדירים 17 שבועות אימונים אחרי 17 שבועות תעסוקה מבצעית. בהתחלה נגיע להישג הזה עם החי"ר, ואחר כך גם עם השריון וההנדסה. אנחנו מחזירים עטרה ליושנה, וזה מתאפשר רק בזכות העובדה שלקחנו את נושא הגנת הגבולות, הפכנו אותו למקצוע ושילבנו בו נשים".
השאלה היא איזה מחיר משלם הבט"ש, הגנת הגבולות.
"בנינו מערך מקצועי שמאפשר בזמן שגרה ובין מלחמות להפעיל גדודים מקצועיים שזה תפקידם. בגדוד כזה לא באמת צריך להסתער עם מא"ג על קונצרטינה, מה שחייל גולני או גבעתי יעשה בלבנון. גדוד חי"ר קל צריך להתמחות במשימה שלו. אנחנו מתאימים ובודקים את זה בקפדנות בהקשרי הצורך המבצעי. הגדודים האלה עושים את העבודה על הצד הטוב ביותר".
"נכון. יש עכשיו צמ"פ של בנות (אימון צוות טנק, ראשי תיבות של צוות, מחלקה, פלוגה - ב"כ) בגדוד 460. בסך הכל שלושה צוותים, שלוש בנות בצוות ובשלב הזה מפקד ממין זכר, כי אין לנו עוד מט"קיות. הן לא עוברות צמ"פ רגיל ואת כל המסלולים שאתה ואני זוכרים מהסדיר שלנו. הן עוברות את הבסיס שנדרש בטנקאות, ואת התרגולות שמותאמות להגנת גבולות. הטנק שבו יהיו, אם יהיו, הבנות, לא יתמרן בלבנון, אלא יצורף לגדוד ברדלס או לאוגמ"ר 80, לצורך הגנת גבולות. אני לא רואה דיביזיות אויב מסתערות שם לכיוון שלנו. אלה טנקים שאולי יידרשו לירות פגז על האויב מעמדות קבועות, והמסלולים מותאמים לצורך הזה. אנחנו בודקים את זה".
"הן מתפעלות את הטנק מצוין. מדאיג אותי אם ברמה הפיזית יוכלו להכניס פגז 120 מ"מ לתותח, אנחנו מתאימים את התהליכים, ומה שמוביל אותנו זה רק הצורך המבצעי. בינתיים, זה נראה בסדר גמור".
הטור המלא ב"מעריב סופהשבוע"