מאז מלחמת העולם השנייה לא נבחרה בגרמניה מפלגה ימנית קיצונית וגזענית לפרלמנט. אלא שבבחירות האחרונות בגרמניה, שנערכו בחודש שעבר, השתנה המצב בעקבות היבחרה לפרלמנט הגרמני של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" עם 13% מהקולות וכ־90 חברים בבונדסטאג.
הצלחת הבחירות של הימין הקיצוני מסמנת את המשך השינוי בעולם הפוליטי המערבי, שהחל עם הברקזיט הבריטי והמשיך עם עלייתו של דונלד טראמפ, הישגה של החזית הלאומית של מרין לה פן וכדומה. ראשי "אלטרנטיבה לגרמניה" הם המשך של טראמפ, לא של היטלר, אם כי נאומיהם הדמגוגיים בגרמנית, שלפיהם אין ליהודים בגרמניה סיבה לדאגה, מעוררים תחושה מאוד לא נוחה.
ניתן לשער שגם לאחר כניסתה לפרלמנט של מפלגת הימין הקיצוני הזו, גרמניה תמשיך להתנהל ביציבות יחסית על ידי אנגלה מרקל, שנבחרה בפעם הרביעית לתפקידה כקנצלרית גרמניה למרות מדיניותה הליברלית בעד ההגירה למדינה. מרקל תמשיך להיות מנהיגת האיחוד האירופי הבלתי רשמית. הקואליציה שלה תהיה כנראה עם המפלגה הליברלית ומפלגת הירוקים.
שתיקתו של נתניהו
מה שהפתיע בסיפור היבחרה של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" כמפלגה השלישית בגרמניה היה היעדר התגובה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא אומנם התקשר למרקל, בירך אותה על הצלחתה והתריע מפני כל גילוי אנטישמיות. אך אף מילה ישירה לא נאמרה מצדו על "אלטרנטיבה לגרמניה", שגם גורמים ניאו־נאציים תומכים בה. נראה שאת ההשתלחויות שלו נתניהו שומר לערבים ולמוסלמים. אומנם היו כמה שרים שגינו את התופעה בלשון רפה, אך בהתחשב במשמעות שלה – זה לא מספיק.
ברבדים מסוימים "אלטרנטיבה לגרמניה" מזכירה אולי את האלטרנטיבה של ישראל, שעלולה להפוך למדינת אפרטהייד דו־לאומית עם דיכוי המיעוט הערבי המוסלמי והרחבת התנחלויות ללא רסן.
במידה רבה, מלבד המרכיב האנטישמי, תנועת הימין הגרמנית כאמור שייכת למשפחת הברקזיט הבריטי, לטראמפ וחבר מרעיו בדרום האמריקאי הבדלני והגזעני, לימין ההונגרי שנתניהו סירב לגנות ולמנהיגת הימין הקיצוני הצרפתי מרין לה פן. זהו מועדון שמאיים על עולם הגלובליזציה הליברלי, על חופש ההגירה, על האיחוד האירופי, על הארגונים והאמנות הבינלאומיות. טראמפ, שסולד מאנגלה מרקל יותר מאשר מ"אלטרנטיבה לגרמניה", מוביל את העולם הזה למחוזות מסוכנים.
נתניהו שב מביקורו האחרון בארצות הברית בהתלהבות גדולה מהתנהלותו של הנשיא טראמפ. התקיפות כלפי איראן וצפון קוריאה וההליכה על סף משבר ועימות מזוין נתפסים אצל ראש הממשלה כמדיניות נכונה. הבוטות של טראמפ כלפי התקשורת האמריקאית, מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט והנימה הגזענית כלפי היספאנים ושחורים מוכרות היטב לראש ממשלתנו. בעוד שבגרמניה, בבריטניה, בצרפת, בהולנד ובמדינות אחרות הימין האלטרנטיבי הוא תופעה מעוררת דאגה בקרב הממשלות השונות, בארצות הברית ובישראל הוא בשלטון.
הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת “יאללה – מנהיגים צעירים“