הממשלה אישרה אתמול (שלישי) את המשך הליכי החקיקה, שלפיהם קרן קיימת לישראל (קק”ל) תעביר למדינה מדי שנה 80% מהכנסותיה – סכום המוערך במיליארד עד שני מיליארד שקל. הכסף, כך הוסבר, נועד למימון פרויקטים של תשתיות לאומיות. מדובר בהחלטה מסוכנת, המהווה את תחילתו של מדרון חלקלק. היא אמורה להטריד כל איש עסקים, חברה ציבורית או משקיע זר המעוניינים לעשות עסקים בישראל.



אם תוכניות הממשלה ייצאו לפועל, קק”ל תהפוך לקרן לא קיימת. בעניין זה אנחנו לא טובים יותר מוונצואלה או מרוסיה. הלאמה דה פאקטו זה הדבר האחרון שניתן היה לצפות מממשלת ימין הדוגלת בניאו־ליברליזם, בקפיטליזם ובכלכלה חופשית. התואר “קומוניסטי” הולם לעילא ולעילא את המהלך הממשלתי ההזוי הזה.



מדהים לראות איך דווקא בעניין זה התהפכו היוצרות הפוליטיות: אין קואליציה ואין אופוזיציה. ממשלת הליכוד, כולל מפלגת כולנו, תומכת במהלך. מוזר שציונים אמיתיים כמו משה כחלון או יואב גלנט תמכו בכך. הליכוד זוכה באופן מדהים לתמיכת הרשימה המשותפת. אחרי הכל, הקרן תומכת בגאולת קרקעות העם היהודי ולא העם הערבי.



מי שמתנגדים בחריפות למהלך הם אנשי המחנה הציוני ושרי הבית היהודי אורי אריאל ואיילת שקד (שנמנעה). שמעתם טוב: מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) בראש אחד עם בצלאל סמוטריץ’ (הבית היהודי). ובין כל אלה מתרוצץ יו”ר הקואליציה מהליכוד, ח”כ דוד ביטן הבלתי נלאה, שטוען כי ”הם רימו אותי”. החלטת הממשלה, המאפשרת גביית דמי חסות מקק”ל נעשית באצטלה שהקרן הפרה סיכומים הקודמים. עקב כך החליט מנכ”ל האוצר שי באב"ד ללמד אותה לקח ולשאוב את קופתה או לחלופין, לאלץ אותה להתחיל לשלם מסים.



בצלאל סמוטריץ'. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



הקרן הקיימת לישראל הנה גוף לתועלת הציבור שנועד לקדם את מטרות העם היהודי. נכון שהיא צברה מיליארדי שקלים, בין השאר מכספי תרומות ומעסקי הנדל”ן. אולם, העובדה שהקרן צברה מיליארדים בזכות הסכמים עם מינהל מקרקעי ישראל והבעלות על 11% מקרקעות המדינה אינה מקנה למדינה את הזכות למעשי ביזה. מדובר בכספים של העם היהודי, לא של ממשלת ישראל.



ראש הממשלה בנימין נתניהו הסביר אתמול שישראל היא מדינה מפותחת ומתפתחת ולשם כך היא צריכה להשקיע סכומים עצומים בתשתיות ובצרכים אחרים והכל מתנקז בסופו של דבר להוצאה לאומית ענקית. יפה מאוד. אלא שבשביל זה קיים תקציב המדינה (שאגב, ייהנה השנה מעודפי גבייה גבוהים). כדי לדאוג לתקציב קיימים גופי סמך ממשלתיים כמו רשות שדות התעופה, הסוחטים את האזרחים באגרות מנופחות ומעבירים את העודפים לאוצר.



על אופן התנהלות הקרן הקיימת ובזבוזי הכספים כבר נכתבו דוחות ביקורת. היו”ר הקודם הלך הביתה והוחלף בידי דני עטר. ונכון גם שהקרן מתנהלת כגוף פוליטי והמינויים בהתאם. ועדיין, כל אלה אינם מקנים למדינה את הזכות לגנוב כמו תלמיד בית ספר סורר השולח את ידו לקופת קק”ל הכחולה־לבנה בכיתה.



לממשלת ישראל יש כמובן זכות לחוקק כל חוק שעולה בדעתה. היא גם יכולה לפגוע במעמד המס של הקרן ולבטל לה את הפטור. היא אומנם תבריח בכך את אחרוני התורמים, אבל מה אכפת לה. הכל נכון, אך האם לא נכון והגיוני יותר לנסות להתנהל מול קק”ל בהידברות לא בדרך של כיפוף ידיים?



בכל מקרה, ספק אם מהלך של סחיטה באיומים של כספי קק”ל יעמוד במבחן בג”ץ, ואין ספק שעתירה כזאת בוא תבוא, אם ההליכים יימשכו, שכן מדובר בפגיעה מובהקת בזכות הקניין.



בשורה התחתונה, מדובר בפיגוע מיקוח נוסף נגד היהודים בחו”ל, שמאז פרשת הרפורמים ממשלת נתניהו פשוט לא סופרת אותם. כמובן, שאם בכל מקום אחר בעולם היו מתנהגים כך ליהודים - היינו ממהרים לזעוק שמדובר באנטישמיות.