לדורון ארבלי, מנהל רשות המסים לשעבר וכיום יועץ מס, יש לקוחות שמתעניינים מאוד בהשקעה הכי חמה בשוק - המטבע הווירטואלי ביטקוין. "הביטקוין והמטבעות הווירטואליים האחרים כבר כאן. זו תעשייה ענקית ומשגשגת בכל העולם", אומר ארבלי, "טכנולוגיה חדשה שגם ישראלים מעורבים בה. אבל המדינה עוד לא החליטה כיצד היא מתייחסת אליה. האם הביטקוין הוא מטבע? כיצד להתייחס להנפקות החדשות המניעות את התעשייה הזו? בנק ישראל, רשות המסים ורשות ניירות ערך הודיעו שהם בודקים את הסוגיה, כל אחד בנפרד. מישהו צריך לדאוג שיהיו החלטות משותפות. בינתיים אנחנו עלולים להפסיד הרבה כסף, כי המוחות המפתחים בורחים לנו והיזמים ילכו למדינות שהסדירו את ההנפקות וגיוס הכספים לתעשייה החדשה".
הביטקוין הוא הפרזנטור הכי נוצץ של הטכנולוגיה שצפויה לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על העברות כספים, תשלומים, בנקים ומטבעות. אבל מרבית העוקבים אחר הביטקוין אינם מתעניינים בטכנולוגיה המופלאה העומדת מאחוריו, אלא בתשואה המדהימה של מי שהשקיע בו. מי שרכש ביטקוין בערב ראש השנה האזרחי האחרון במחיר צנוע של 970 דולר, רושם לעצמו בימים אלה תשואה של אלף אחוזים. רבים מאמינים שעליית ערך המטבע, שאיש אינו יודע באמת מה גורם לה, רק בתחילתה. אחרים מזהירים שמדובר בבועה שסופה להתפוצץ ולקבור איתה את מיליארדי הדולרים של המשקיעים התמימים.
הביטקוין הוא רק דוגמה אחת לטכנולוגיה החדשה המכונה "בלוק צ'יין", המאפשרת להפוך את הכסף לקודים דיגיטליים מוצפנים ומאובטחים, להעביר אותו לכל אחד ולקבל אותו ללא צורך בהעברות בנקאיות, תשלומי עמלות והמרות מטבע.
הבנקאים והמעורבים בשוק ההון כבר מבינים את הפוטנציאל הנפיץ שיכול לשנות את הכלכלה העולמית והאישית של כל אחד. לכולם כמעט יש סיבה לחשוש: ממשלות חוששות מהנתיבים שעשויים להיפתח בפני מעלימי מסים ובפני מי שמבקשים להעביר בחשאי כספים לצורכי פשע וארגוני טרור. בנקאים חוששים מאובדן של חלק גדול מהכנסותיהם על הפקדה והעברות כספים. כלכלנים מתקשים לאמוד את שוויו "הנכון" ומה תהיה השפעתו על הכלכלה הלאומית.
מי אחראי?
חוסר הוודאות מותיר את ישראל בשולי התעשייה המגלגלת כבר מיליארדים ומשאירה מאחור את הרגולטורים. ביפן החליטו כבר מזמן שהביטקוין הוא מטבע לגיטימי לכל דבר, שווייץ ואוסטרליה מקדמות בברכה הנפקות חדשות של מטבעות וירטואליים ("ICO"), ארה"ב מגלה יחס זהיר, סין וקוריאה הדרומית אסרו לחלוטין על מסחר במטבעות וירטואליים, ובישראל עדיין מתלבטים: יש כמה חברות העוסקות בחלפנות ביטקוין, ואפילו מערכת המדמה "כספומט" להמרת שקלים במטבע הווירטואלי, יש גם עסקים המודיעים שהם מקבלים ביטקוינים כתשלום. במרבית המקרים זה אינו אלא גימיק שיווקי, מכיוון שאין מסחר של ממש באמצעות המטבע. עסקים שמקבלים מטבע כזה קשורים באחד החלפנים הממיר עבורם את המטבע הווירטואלי בשקלים פחות וירטואליים.
ישראל גם מנותקת מהשוק הרותח של הנפקות חברות המפתחות מטבעות וירטואליים. בנק ישראל, הגורם המוסמך להחליט אם הביטקוין הוא מטבע לגיטימי, הודיע כי אינו מכיר בו, אבל תומך בפיתוח טכנולוגיות חדשות להעברות כספים. ראוי לציין בהקשר זה שטכנולוגיית ההצפנה של הביטקוין נחשבת לאיום על מערכות הבנקאיות, והזהירות של בנק ישראל קשורה גם במחויבותו לשמור על יציבות הבנקים.
רשות המסים טרם גיבשה את עמדתה הסופית בנוגע לחוקי המס על עסקות במטבע החדש. טיוטת חוזר שהפיצה הרשות מתייחסת להשקעה בביטקוין כהשקעה בנכס, ועסקות בביטקוין נחשבות לעסקות חליפין ("בארטר"). החלטה סופית ומפורטת יותר צפויה להתפרסם בקרוב.
"חברות הייטק הפועלות בתחום זקוקות למשקיעים, והדרך היעילה ביותר היא להנפיק למשקיעים מטבעות וירטואליים, ולא מניות. אבל בישראל אין חוק המאפשר הנפקה כזו", אומר עו"ד יונתן אירם, שותף במחלקה הבינלאומית של משרד GKH. "בשווייץ יש חקיקה המאפשרת את ההנפקות, ובשנה האחרונה מתבצעות רוב ההנפקות בגיברלטר. ההנפקות התאפשרו לאחר שהוחלט שהביטקוין אינו נייר ערך אלא 'אסימון בר־שימוש' (Utility token). גם בארה"ב גויס הון בדרך זו. ממפגשים שערכנו עם רשות ניירות ערך עולה שהרשות מעוניינת לאמץ גישה שתאפשר הנפקות מטבע וירטואלי, תוך הגנה למשקיעים מפני אפשרות להונאה. ייתכן שיעשו זאת על ידי צמצום ההנפקה או במסגרת הכללים שנקבעו לגיוס המונים".
רשות ניירות ערך היא הגוף העיקרי הבוחן לעומק את שילוב המטבעות הווירטואליים בשוק ההון. בדיון פומבי שהתקיים בתחילת החודש הבחין יו"ר הרשות שמואל האוזר בין המסחר בביטקוין, שלדבריו הוא בעל סממנים של בועה, לבין החברות העוסקות בטכנולוגיית המטבעות הווירטואליים ובשרשרת המידע המוצפן, ה"בלוק צ'יין", שאותן יש לעודד. במהלך השבועות הקרובים צפויה ועדה פנימית שהקימה הרשות לפרסם את מסקנותיה. את הקמת הוועדה יזם האוזר, ובראשה עומד מנהל מחלקת התאגידים ברשות, מוטי ימין. שניהם הודיעו על כוונתם לפרוש מהרשות בסוף השנה. מסקנות הוועדה עשויות להיות קריטיות לרבים מהעוסקים בתחום.
האוזר סירב להתייחס לתוכן ההמלצות הצפויות: "גם היום אין לנו התנגדות עקרונית לגיוסי ההון, וכל מי שרוצה להנפיק לציבור מוזמן לבוא לרשות ניירות ערך ולבחון את ההיבטים", אומר האוזר ל"מעריב". "הבעיה היא שמדובר במספר צורות של גיוסי הון. חלק מהחברות מנפיקות למשקיעים מטבעות וירטואליים, חברות אחרות מנפיקות זכויות לקבלת מטבעות דיגיטליים, ואחרות פשוט מנפיקות חלקים בשותפות. אנחנו צריכים ללמוד כיצד להתייחס לגיוסי ההון השונים. מעל לכל אני חושש שבמקרה שתהיה מפולת ורבים יפסידו את כספם, תעלה השאלה מי היה אחראי להזהיר את הציבור".
שומר הסף העיקרי של הציבור בתחום ההשקעות הוא רשות שוק ההון, המפקחת על מנהלי קופות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי החיים וקרנות ההשתלמות. אולם נראה שדווקא הרשות, בניהולה של היו"ר דורית סלינגר, נרדמה בשמירה: עד כה לא פורסמה מטעמה כל הנחיה בנוגע להשקעות בביטקוין ובמטבעות וירטואליים, והיא לא יזמה דיון בנושא. ייתכן מאוד שגם כספי הפנסיה שלנו מושקעים או יושקעו בעתיד במטבעות וירטואליים.
ברשות סירבו גם השבוע להתייחס לסוגיה. עם זאת, מציינים שם כי במהלך השנה הבאה ייכנס לתוקפו החוק המחייב את הסוחרים במטבעות וירטואליים לקבל היתר לחלפנות, כמקובל בחברות למסחר במט"ח. יצוין שכבר היום נרשמים החלפנים הגדולים במטבע מיוזמתם, כאמצעי להגברת אמון הלקוחות.