נטו צרות: הפיגוע האלקטורלי שחטף כחלון בגלל חוק ההמלצות

1. בקרת נזקים: ביום שני השבוע, משהו שבקצב האירועים הנוכחי נראה לפני שנות דור, זומן כחלון על ידי נתניהו לפגישה לדיון על "הנושאים השונים שעל הפרק". זימונו של שר האוצר לא היה מקרי. כל אימת שהקואליציה חורקת, כחלון הוא הראשון שמולו נערכת בקרת הנזקים. הוא היחיד בקואליציה שאינו מובן מאליו. כחלון הוא לשון המאזניים, והוא מסוגל להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.

הנזק שנגרם מחוק ההמלצות והעובדה שנדחק לפינה, חייבו את נתניהו לבדוק מחדש את מידת נאמנותו. כחלון עבר בהצלחה את הטסט ונותר נאמן על תנאי. בעוד שנתניהו התאושש במהירות וחגג את החלטת טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר אליה את השגרירות, שר האוצר נמצא בעיצומה של בקרת נזקים. למרות מאמציו לשמור על מרחק נגיעה, קרבת היתר שלו לראש הממשלה עושה לו רע לתפארת. למרות הישגיו הכלכליים והרוח המרעננת בטיפול ביוקר המחיה, תדמיתו כמבוגר האחראי נסדקה.

שר האוצר טעה בהערכת עוצמת הנזק האלקטורלי שתגרום תמיכתו בחוק ההמלצות, שהתבררה כחמורה מנסיגתו ממתווה הגז. הוא ביקש לעגל פינות ולקבל את תמיכת היועץ המשפטי לממשלה בכך שהחוק אינו פרסונלי ושלא יחול על נתניהו. אביחי מנדלבליט התחייב שכך הדבר, אבל בציבור לא קנו את השכפ"ץ. גם חברי הכנסת של סיעתו, כמו רועי פולקמן, מירב בן ארי ורחל עזריה, התמרדו וסטו לראשונה מהעמדה הרשמית של מנהיגם. זה לא קרה מעולם. כל הקרדיט לנתניהו.

כחלון נקלע לאחת התקופות הפוליטיות המאתגרות ביותר. הוא חייב לסיים את מושב החורף עם תעודת הצטיינות בלימודי הכלכלה ולעלות כיתה בבית ספרנו. כל עוד זה לא יקרה, הוא נאחז בשיניים בממשלה הבעייתית הזאת, ויימנע מהקדמת הבחירות. הוא צריך להתפלל לקפריזה פוליטית נוספת של נתניהו שבה יוכל לקבל את ההזדמנות ללכת עד הסוף נגדו ולשקם את תדמיתו כמבוגר האחראי. ככל שייתפס כמשת"פ וכמשענת של נתניהו בענייני טוהר המידות, יאיר לפיד, שמיתג את עצמו כלוחם השחיתות ימשיך לשאוב בששון את המנדטים של כולנו.

בינתיים מומלץ לכחלון להסיר את שילוט החוצות על תוכניות הנטו למיניהן. זה מפחיד את שותפיו לקואליציה. וחוץ מזה, לא חבל על הכסף של כולנו? שוק הדיור נקלע בשבועות האחרונים לצומת דרכים, ושר האוצר עושה את כל המאמצים להצליח. הוא הצליח להקפיא חלקית את היקף עסקאות הנדל"ן, אבל זה לא נחשב כהצלחה כל עוד מחירי הדיור לא יורדים.

בניגוד לפרסומים, הוא עדיין לא אמר נואש מתרופת הפלא ששמה מיסוי דירה שלישית. בכנס שמאי מקרקעין שנערך בשבוע שעבר באילת אמר: "יש כרגע בעיות קואליציוניות שלא מאפשרות לחוק מיסוי דירה שלישית לעבור, אבל אני עדיין מאמין בו. החרדים מתנגדים כרגע, ומפלגת העבודה, הסוציאליסטים הגדולים, מתנגדים גם כן. אני מאמין בחוק ואמשיך להתעקש עליו. אני לא אפרק את הממשלה על החוק, אבל אעשה להם את המוות".

בפגישה עם נתניהו השבוע סוכמו לוחות הזמנים לאישור תקציב 2019 מתוך הנחה שהקואליציה לא תתפרק למרות החקירות. התקציב יגיע לאישור הממשלה ב־11 בינואר 2018, בסוף פברואר יגיע לקריאה ראשונה בכנסת ובסוף מרץ לאישור סופי.

כוכבית: לוח הזמנים היומרני הזה כפוף לשלמות הקואליציה. בינתיים, כפי שנהוג לומר, האורות באגף התקציבים דולקים בשעות הקטנות של הלילה לאישור התקציב וחוק ההסדרים כאילו אין חקירות (ביבי וביטן), אין חריקות (כחלון) ואין חגיגות (טראמפ וירושלים).

2. האם נגב קרמיקה עוד תפרח?

עובדי נגב קרמיקה ערכו ביום שישי האחרון קבלת שבת מול ביתו הריק של שלמה דוברת, מבעלי קרן ההשקעות ויולה פרטנרס. דוברת שהה בחו"ל באותו זמן. הוויולה השמיעה עד היום מנגינות ערבות לאוזן והצליחה לא רע בעסקים. שלשום השלימה גיוס ראשוני של 100 מיליון דולר לקרן חדשה. לפני ארבע וחצי שנים קנתה את השליטה בגאון השקעות והצליחה להבריאה. היא גם רכשה 5% ממניות רב־בריח שבשליטת שמואל דונרשטיין, שנכשל במאמציו לרכוש ממנה את נגב קרמיקה.

בעוד בעסקים היא מצליחה, יש נגדה טענות קשות על התנהלותה בתחום האחריות התאגידית. ח"כ איילת נחמיאס־ורבין התלוננה לפני שבועיים במכתב לכונס הנכסים הרשמי שוויולה פועלת שלא בתום לב ושהיא אינה עומדת בהתחייבויותיה לעובדים. בעקבות כך פנתה אליה רותי שמחה, מנהלת בכירה בוויולה, שהכחישה את הטענות.

בהנהלת נגב קרמיקה לא היו מוכנים להתייצב לדיון בוועדת העבודה בכנסת, לטענתם בגלל החשש לשלומם האישי. ח"כ איציק שמולי הגיב בחריפות: "החלטת הנהלת נגב קרמיקה שלא להגיע לדיון מלמדת אותנו שיעור מאלף בחזירות, בבריונות וברמאות. ההנהלה הזו קיבלה מחיקת חוב של כחצי מיליארד שקל בתמורה לרכישת המפעל, ואחרי ארבעה חודשים היא זורקת 140 עובדים".

השבוע הושגו סוף־סוף בבית הדין לעבודה הבנות - בתיווך ההסתדרות - לגבי עתיד נגב קרמיקה, שבהן ייעשה מאמץ למכור את החברה עד מרץ 2018.

קרן ויולה אינה לבד. הביקורת מוטחת גם ביחס לקרנות כמו אייפקס שבניהול זהבית כהן. הקרנות נהנות מהטבות מס חריגות, אך מפטרות עובדים ושוכחות את מחויבותן לקהילה. את הדיון נגד הטבות המס לאייפקס ולחברת טבע מובילה ח"כ שלי יחימוביץ'. בוועדה לביקורת המדינה שבראשה היא עומדת טענה כי "רשות המסים העניקה הטבות מס לקרנות שמזיקות למשק הישראלי, בלא סמכות לעשות כך, ובלי ללמוד את לקחי אייפקס (שקיבלה פטור ממס של כמיליארד שקל בעת מכירת תנובה - י"ש)".

לדבריה, "הפטור לאייפקס הוא דוגמה להטבות לחברות, שלא רק שאינן מועילות למשק אלא אף מזיקות לו. באה קרן זרה, עושה סיבוב על הגב שלנו, לוקחת שלל, משלמת אפס אחוזי מס ונעלמת". יחימוביץ' אף עתרה לבית המשפט בדרישה לבחון מחדש את מדיניות הטבות המס לקרנות.

זה רלוונטי מאוד. האם קרן בינלאומית או מקומית שתרצה לקנות את בזק תשלם מס על רווחיה? האם אייפקס תקבל פטור ממס על הרווח אם תמכור את בית ההשקעות פסגות? האם היא או קרנות השקעה בינלאומיות אחרות כמו פרמירה או בלקסטון יהיו מוכנות להתמודד על קניית ישראכרט או לאומי קארד אם לא יובטח להן מראש פטור ממס על הרווחים? הסוגיות הללו מחייבות בחינה מעמיקה, ועם כל הכבוד, עמדת רשות המסים אינה רלוונטית. זאת שאלה של מדיניות.

לקרנות ההשקעה, בניגוד לגופים המוסדיים, אין מחויבות חברתית או אחריות קהילתית. כללי הרגולציה מבחינתן זניחים. הן מתעניינות אך ורק בשורה התחתונה, בדוח הרווח וההפסד, ולצורך העניין הן מתעלמות בדרך כלל מנורמות ציבוריות.

יוצאת דופן היא קרן ההשקעות פימי שבניהול ישי דוידי, שהחליטה לדוגמה שהעובדים במפעלים שהיא קונה אינם שקופים. לפני שנתיים רכשה את מפעלי נייר חדרה. היא קיצצה אומנם בשכר והתייעלה, אבל פיצתה את העובדים באופציות ששוות הרבה כסף. אבל פימי יש רק אחת.

אז מה עושים חוץ מקיטורים? דורית סלינגר, מנהלת רשות שוק ההון, הפיצה בתחילת השבוע חוזר נוסף המיועד לגופים המוסדיים. מבין עשרות החוזרים שלה מדובר דווקא באחד החשובים, אף על פי שלא זכה לתשומת לב ציבורית. סלינגר דורשת שהשקעות של קופות גמל וקרנות פנסיה יתבצעו לא רק משיקולי רווח והפסד אלא גם משיקולים של רווחה חברתית, אחריות קהילתית ועוד.

אז למה לא להחיל את הכללים גם על קרנות ההשקעה הישראליות והזרות? כשקרן משקיעה בנגב קרמיקה, בתנובה, בטבע, בלאומי קארד, בחברת ביטוח או אפילו בבנק - הרגולטור חייב להתנות את אישור ההשקעה במחויבותה לפן הציבורי, ויפה השקעה אחת קודם.

3. מי אתה, אדיב ברוך?

דירקטוריון מכון היצוא יתכנס ב־26 בדצמבר כדי לאשר את בחירתו של אדיב ברוך כיו"ר המכון במקום רמזי גבאי הפורש. ברוך הומלץ לתפקיד על ידי נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, והמינוי כפוף לאישור שר הכלכלה אלי כהן. תפקיד יו"ר המכון מאתגר מאין כמוהו. בראש סדר העדיפויות נמצאת הדאגה לעתיד הייצוא וחציית רף ה־100 מיליארד דולר. את המשימה הזאת אמור היו"ר החדש להשיג בשיתוף פעולה עם מנכ"ל המכון גדי אריאלי, לשעבר מנכ"ל הליכוד. אז את מי באמת צפויים לקבל היצואנים?

העובדה שברוך משמש כחבר דירקטוריון המכון מקנה לו מקדמה בזכות הניסיון בהייטק הישראלי. הוא מתחזק קשר מצוין עם ברוש, מה שמעניק לו רוח גבית נוספת. הוא מגדיר את עצמו כמומחה בהבראת חברות. משהו כמו דוקטור למפעלים חולים. בתקופה מסוימת שימש כדירקטור בבנק ירושלים. בחלק מהמיזמים הוא שימש כיו"ר דירקטוריון לתקופה לא ארוכה. הוא היה יו"ר אתר הסחר באופציות הבינאריות EZ טריידר עם רון לובש ופיני גרשון מהכדורסל. הפעילות הושהתה על ידי רשויות קפריסין בשל הפרת כללי התפעול והרגולציה.

ברוך גם ניהל את הקשרים העסקיים עם יעקב פרי (היום ח"כ של יש עתיד) בחברת פינפוינט שגייסה 26 מיליון דולר. במשך שלוש שנים ניהל והבריא את חברת BOS, העוסקת בהעברת קול על תשתית האינטרנט. בפרק זמן מסוים ניהל את חברת ההשמה הקורסת פילת שנמכרה למגדל.

לאחרונה רכש את המכללה הטכנולוגית נס, העוסקת בהכשרת עובדים בתחומי ההייטק. המכללה, ששמה הרשמי הוא "המוסד לטכנולוגיה וחדשנות", נמצאת במצב עסקי מאתגר. בתביעות נגדה לבתי המשפט על ידי ספקים ועובדים נחשפו טענות לאי־עמידה בחוזים ובהתחייבויות. אליאב אלאלוף, מנטור מדיה חברתית ויועץ שיווקי, תבע מהמכללה 72 אלף שקל ביוני 2017. בכתב התביעה נכתב ש"ההסכם שגובש בין הצדדים הופר ברגל גסה תוך התחמקות בוטה מהתשלום. למרות פניות חוזרות ונשנות". בהסכמת הצדדים הוחלט להעביר את התביעה לגישור, והמכללה נדרשה להפקיד 10,000 שקל.

כאמור, אליאב אינו לבד. חברה נוספת לייעוץ תקשורת ויחסי ציבור תבעה מהמכללה באמצעות עו"ד יפעת בן צבי 37 אלף שקל. על פי כתב התביעה, בשנת 2016 נערכה פגישה עם ברוך וסוכם על התקשרות לתקופה של שנה. "ברוך הבטיח שהכסף ישולם עד פסח 2017, אבל בשלב מסוים הוא הפסיק להחזיר לנו טלפונים. חשנו שמשהו אינו כשורה. בתחילה פנינו לברוך בטלפון ובאי־מייל מספר פעמים ללא כל מענה. לא נותרה לנו ברירה אלא לתבוע את המכללה", מספרת לי מנכ"לית החברה.

בתגובה לסדרת השאלות שהפניתי אליו מסר ברוך בתגובה: "כשרכשתי את המכללה לחדשנות וטכנולוגיה INT (נס לשעבר) כהשקעה חברתית, הבאתי עמי את ניסיוני רב־השנים כאחד ממייסדי קבוצת נס והעמדתי אותה כאחת המכללות המובילות ללימודי מקצועות ההייטק. בין כל ההתמחויות שלי ניהלתי בהצלחה הבראה של חברות שהיו על סף קריסה. אין ברצוני להיגרר אחר שמועה זו או אחרת בקשר למינוי עתידי. אם וכאשר יוחלט, אני רואה זאת כמשימה לאומית רבת־חשיבות עם אתגרים רבים, ותמיד אשמח לתרום מניסיוני לקידום ועידוד היצוא של ישראל".

4. ישראל על המפה

משהו מרענן פקד את ענף התיירות בישראל בשנה האחרונה. קיטורי העבר נעלמו, והיום מדברים על צרות של עשירים. לפני חודש בדיוק נחגג ביקורה של התיירת ה־3 מיליון בארץ הקודש. הצעירה מרומניה הצטרפה לדוגמנית שיר אלמליח כשגרירה של רצון טוב לקידום התיירות בישראל.

עד סוף השנה יגיעו לישראל 3.5 מיליון תיירים, לעומת 2.9 מיליון ב־2016. בתי המלון מפוצצים, וקיים מחסור בידיים עובדות. באילת המצב מצוין - לישראלים שלא נטשו הצטרפו האירופים ובגדול. בזכות 60 טיסות מאירופה הקרה, אלפי תיירים מארצות החורף נוחתים מדי שבוע בשדה עובדה. 2017 תסתיים עם 250 אלף תיירים באילת, כמעט פי שלושה לעומת 2016. בתחילת 2018 יפורסמו הדוחות הכספיים השנתיים של רשתות המלונות שנסחרות בבורסה, כמו "ישרוטל" ומלונות "דן", וחגיגת הרווחים תיחשף במלואה.

ולמרות התרוממות הרוח חשתי במהלך השיחה שניהלתי עם מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי תחושת חמיצות. ייתכן שזה קשור לעיתוי. הלוי התאכזב באמצע השבוע לגלות שהתוכנית היומרנית להקמת מלון בפארק תמנע תידחה ועלולה לרדת לטמיון. "הפרויקט יצא לדרך במקור לפני 15 שנים על אף כל ההתנגדויות. כשנדמה היה שסוף־סוף האישור יינתן, הכניסו מכשול נוסף. אני מקווה לשכנע את היזם יואב איגרא, שרצה להקים מלון בסגנון 'בראשית', לנשום עמוק ולהמשיך אחרי שכבר השקיע 20 מיליון שקל", אומר הלוי.

אבל יש צדק בעמדת הארגונים הירוקים המעוניינים לשמר את הנוף הנדיר של תמנע.

"התחשבנו גם בעמדת הירוקים. הבירוקרטיה הורגת את המלונאים, שכבר לא מקימים בתי מלון חדשים אלא קונים מבנים ומשנים את הייעוד. שים לב שמלונאים כמו דוד פתאל פתחו לאחרונה שבעה מלונות, אבל אף אחד לא הוקם כחדש אלא כשינוי ייעוד של מבנה קיים. הקמת מלון בתמנע הייתה הופכת את המקום לאטרקציה לתיירים מחו"ל. זה היה מרים את כל הערבה. בכל העולם יש פרויקטים כאלה, כמו ביער השחור בגרמניה או בפארק יוסמיטי בארה"ב. רק אצלנו עושים בעיות".

איך אתה מסביר את ההצלחה השנה? אולי מדובר בשקט הביטחוני היחסי? או שזה בזכות פעילות המשרד בניהולך?

"גם וגם וגם. התחלנו למכור את ישראל לא רק כהולילנד וכנסיית הקבר, אלא גם כאתר תיירות. במסעות השיווק המלצנו להגיע לישראל כמדינת נופש המציעה את תל אביב כעיר הבילויים ואת ירושלים כעיר קולינריה. המשרד, בזכות השר יריב לוין, קיבל תקציבי שיווק גדולים, שאפשרו השקעות בקמפיין עם בולטות. אנחנו מתמרצים חברות תעופה להגיע אלינו עם סבסוד של 45 יורו על כל תייר הנוחת בשדה עובדה. חתמנו הסכמים עם סוכני נסיעות כמו תומס קוק, ואנחנו מתקצבים אותם על בסיס הצלחה. ישראל קיבלה בולטות ותל אביב וירושלים מופיעות בעמוד הבית של סוכני נסיעות כיעדי נופש מועדפים. אנחנו גם בתקופה טובה מבחינת השקט הביטחוני, ובעולם מתחילים להבין שטרור יש בכל מקום בעולם, ואם כבר עדיף להגיע לישראל, המנוסה באירועים כאלה".

אז הנה, יש לנו ארץ נהדרת. אז מה בכל זאת מטריד אותך?

"מה שהיום מדאיג אותי במיוחד הוא שלמרות העלייה היפה בתיירות לא נוכל לספק את הביקוש. אני מקווה שיותר יזמים יתחילו לבנות בתי מלון בזכות 'חוק לוין', שנתן בפרויקטים תוספת דירות מגורים. יש גידול של פי שלושה בפניות למרכז ההשקעות. תוספת התקציב אפשרה מתן מענקים של 33% למלונות עממיים. אבל יש בעיה חמורה של כוח עבודה. התעשייה זקוקה לעובדים נוספים. יש להפוך את העבודה במלונאות למועדפת. יש כיום אישור להבאת 1,500 עובדים מירדן למלונאות באילת, אבל אסור להיות תלויים אך ורק בהם. בגלל היעדר האבטלה בישראל, ואני מברך על כך, יש צורך בגיוס עוברים זרים נוספים חוץ מהירדנים".

קראתי שקמפיין התייר ה־3 מיליון היה בפועל מבוים וחיפשו נוסע אטרקטיבי שיתאים לצרכים של משרד התיירות. מה באמת היה מאחורי הקלעים?

"בחירת התיירת מרומניה, שבאמת הייתה התיירת ה־3 מיליון, לא תוכננה מראש. הוקמה קבוצת וואטסאפ שהתעסקה בבחירה והבנו שהתייר ה־3 מיליון ינחת בישראל ביום שלישי בבוקר, 7 בנובמבר 2017. איתרנו ארבע טיסות שהיו רלוונטיות ובהן התמקדנו, ואכן נתנו העדפה לשוק הרומני שמאוד צמח בהיקף התיירות לישראל. הנציג שלנו ברומניה חזר בטיסה הרלוונטית ואיתר את התיירת. הוא החתים אותה כדי לצלם ולאפשר את שיתוף הפעולה איתה. תאמין לי שאם זה לא היה מסתדר היינו מאתרים תייר אחר בשדה התעופה. כל תהליך הבחירה נעשה בצורה אותנטית".