ערב פורים, וקרה לנו נס כפול. כמו מאף מקום נזרק לבמת התקשורת שלנו חשד לדבר שחיתות מצמרר, בלתי נתפס, המעמיד בצל את כל תיקי השחיתות של ראש הממשלה ומגמד אותם: על פי החשד, מקרבת ראש הממשלה הציעו בשנת 2015 לשופטת מכובדת, נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, הצעה מסרטי המאפיה בניו יורק: תסגרי את תיק המעונות של שרה נתניהו ובתמורה נדאג שתמוני לתפקיד היועצת המשפטית של הממשלה. השופטת, שבאותו זמן התמודדה על המשרה, דחתה מניה וביה את ההצעה שנמסרה לה מפי חבר קרוב שלה, יועץ תקשורת, ששימש לכאורה שליח לאחד ממקורבי שרה נתניהו. זו פצצה גרעינית ה"קוברת" סופית את נתניהו. מה הניע את הנס הזה, מיהו מקור הנס? תעלומה.



אבל לא חולף יום וחצי, ומתרחש נס נוסף. הנס הראשון פשוט ירד מהכותרות, בא משום מקום וכאילו נעלם בחזרה לשום מקום. מדוע? לא היו דברים מעולם? ואולי היו אך כלא היו למעשה? תעלומה. התקשורת החוקרת שלנו לא התעניינה בזה מספיק לדעתי, והמשיכה בעלילות וואלה ובזק. אבל בתוך התעלומה היה דבר אחד ברור: השופטת גרסטל לא דיווחה בזמנו לאף גורם מגורמי אכיפת החוק על הצעת השוחד לכאורה. מאוחר יותר היא סיפרה על כך בחצי פה לחברתה, שופטת בית המשפט העליון (ומאוחר יותר נשיאתו), אסתר חיות. וגם זאת לא דיווחה לאיש. ולפנינו עוד תעלומה: מדוע, מה מנע מהן לדווח? העדות הרשמית הפומבית מדוע השופטת חיות לא עשתה כלום בזמנו עם סיפור גרסטל אומרת כך: "בשל מיעוט הפרטים והסיפור המעורפל שאותו בחרה גרסטל לספר לה, לא היה בידי הנשיאה חיות בסיס כלשהו לנקיטת כל צעד מצדה".



לגבי גרסטל ושתיקתה, זכינו לשלל תירוצים מבישים. היו כאלו שאמרו שבכלל מדובר במסע הכפשה של הפרקליטות על גרסטל שנואת נפשה; היו אחרים שפרשנו שכל מה שגרסטל שמעה נתפסה על ידה כבדיחה, ושאם הייתה הולכת עם זה למשטרה, היו צוחקים עליה; והיו מביני דבר שקבעו כי גרסטל שמעה סיפור מעורפל, כעדות חיות. הכי הדהימה אותי פרשנותו של שופט מכובד בדימוס על ההצעה: "דברים בעלמא, דברים לא ברורים, מרומזים, עקיפים, התבטאות אווילית, ספק רצינית, שאין טעם לגדל את ממדיה וליזום חקירת משטרה".



התירוצים לא חשובים. מה שחשוב בעיניי הוא שני דברים מהותיים של שתיקת השופטות: הראשון שבהם הוא הדוגמה השלילית שהן נתנו לאזרח הסביר: אל תהיה ראש גדול. חשדת שנעשה פשע, שישנה שחיתות: שתוק! אל תסתבך ואל תסבך את חבריך! אם חסרים לך פרטים על מעשי שחיתות, אם הסיפור ששמעת מאוד מעורפל (ומטבעם של סיפורים ראשוניים להיות מעורפלים), אל תנסה לפזר את הערפל פן תינזק. אכן אתה מטבעך אדם ישר והגון ושוחר רק טוב, אבל דאג לשמך הטוב. רסן את יצר הסקרנות שלך.



השני הוא הפרדוקס הגדול. זה חודשים נערכות אצלנו הפגנות לביעור השחיתות, ובראש ובראשונה מחוללה ואביה: ראש הממשלה. הדרישה הדורסנית היא לגלות כל בדל של שחיתות ולהפוך לשם כך שמיים וארץ. והנה, דווקא שופטות, שאין ספק ביושרתן וחתירתן לאמת, לא מנסות לרדת לחקר מה שנראה כמו שחיתות מהדרגה העליונה. והרי מדובר כאן במקרה פשוט. פשוט מספרים למשטרה מי היה האיש שהציע את הצעת השחיתות לכאורה. המשטרה מזמנת אותו בזמן אמת, לפני כשנתיים וחצי, ושואלת: "מה בדיוק אמרת לשופטת גרסטל? מי אמר לך להגיד?" זה לא קרה. למה? לדעתי זה עניין לסוציולוגים, בוודאי לא למשפטנים.