בהודו יצא לאור ספר ילדים העוסק במנהיגים דגולים. בין המנהיגים שהוגדרו כ"מעוררי השראה... שהקדישו את חייהם כדי להיטיב עם בני עמם", אפשר למצוא את ברק אובמה, מהטמה גנדי, נלסון מנדלה, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי והיטלר. אדולף היטלר. קשה אולי להתווכח עם ההגדרה: היטלר אכן עורר השראה בקרב עשרות מיליוני גרמנים. הוא הניע אותם לנסות להשתלט על העולם ולהשמיד את היהודים. כמעט כל הגרמנים נרתמו בשמחה לייעוד הזה. היטלר, מנקודת השקפתו האישית והשקפתם של הגרמנים שהעריצו אותו, אכן הקדיש את חייו כדי להיטיב עם בני עמו, להיפטר מהיהודים שהיו להבנתו שורש כל הרע וכדי שגרמניה תשלוט בעולם ותשעבד את שאר בני האדם תחתיה.
אבל לנו, היהודים - אין שום דמות היסטורית המסמלת את הרוע הרצחני המוחלט - כשם שגילם אותה היטלר. השילוב של השנאה התהומית ליהודים, מנהיגותו ששלהבה את העם הגרמני, היעדר כל מגבלות מוסריות והטכנולוגיה של תעשיית הרצח המודרנית שהפעיל כדי להשמיד את העם היהודי - הפכו את היטלר לצורר האולטימטיבי. הוא ואין בלתו. כך נתפס היטלר בעיני כל היהודים מאז שעלה לשלטון בגרמניה לפני 85 שנים ועד השבוע שעבר. כי בשבוע שעבר התברר שלפחות עבור יהודי אחד בארץ ישראל, היטלר אינו תופעה ייחודית, ויש לו מקבילות גם בתוכנו.
גיא מרוז הוא עיתונאי ומגיש תוכנית הבוקר “אורלי וגיא" בערוץ עשר. בשבוע שעבר יצא קצפו על התבטאויותיו של הרב אלי סדן על נשים ולהט"בים. ולכן אמר בתוכניתו וגם כתב, באתר התוכנית וגם בבלוג שהוא מפרסם באתר התוכן והאקטואליה לנשים “און לייף": “הרב סדן... מביא איתו אג'נדה משיחית, חשוכה, גזענית ומסיתה, לכאורה היטלראית (לפחות בקטע על הקהילה הלהט"בית)".
למרוז מותר לחשוב שתפיסת עולמו של הרב סדן היא “משיחית, חשוכה, גזענית ומסיתה". מותר לו לתבוע לשלול מהרב סדן את פרס ישראל ולדרוש להעמיד אותו לדין. דרישה מטומטמת כמובן - אבל זכותו להעלות אותה. אבל לא רק לשמאלנים מותר להתבטא. ממש כך מותר גם לרב סדן להביע את דעתו, בפרשנותו לעמדת הפסיקה היהודית. אני מכיר רבנים החולקים עליו, והמחלוקת לגיטימית. גם אני איני מסכים איתו. אז מה?
אבל מה שאסור למרוז, ולשום אדם בעולם, אפילו להודי בקצה העולם שאינו יודע דבר על מה שהתרחש בעולם בימי ההשמדה, ואפילו לעיתונאי רדוף שנאה בארץ הפקרות הדיבור המתחזה לחופש ביטוי - הוא להשוות מה שאמר הרב סדן לתורת היטלר. יש גבול לכל זוועה שאפשר “להכיל" בשם חופש הדיבור.
או שאין למרוז אפילו צל של מושג מה קרה בעולם בגלל “ההיטלראיות" (והוא כמובן יודע), או ששנאתו העבירה אותו על דעתו. מי שמשווה הבעת דעה כזאת להיטלראיות הוא בהכרח מכחיש שואה.
לא ייתכן שעיתונאי יהודי בישראל ישווה את הדברים שאמר הרב סדן, מקוממים ככל שיהיו, למה שאמר ועשה היטלר - ולמחרת ימשיך לשדר את דברי העוועים שלו באין מפריע. התוספת המתחסדת “לכאורה" אינה מהווה כמובן הגנה להתבטאות מנוולת כזאת. גם האסלאם והנצרות אוסרים על יחסי מין הומוסקסואליים, גם החוק במרבית מדינות ארצות הברית וגם החוק הבריטי החילוני אסרו עד לפני שנים אחדות משכב זכר, ולא שמעתי פוליטיקאי או עיתונאי מעוות אחד שטען שהחוקים הללו הם “היטלראיים". הרי גם אידיוט מובהק מבין מה ההבדל בין ציטוט איסור הלכתי לבין רצח עם. הרב סדן לא קרא חלילה, אפילו ברמז, לפגוע בלהט"בים או בפמיניסטיות, והיטלר השמיד מיליוני יהודים וצוענים וחולי נפש והומוסקסואלים. אבל מרוז לא חוזר בו מההשוואה.
לא פליטת פה הייתה זו לתפיסתי, אלא כוונת זדון לרצח האופי הגרוע ביותר שיכול לעולל יהודי ליהודי אחר.
המדהים מכל הוא שדבריו של מרוז עברו בשקט. זולת מאמרו של קלמן ליבסקינד בעיתון זה בערב שבת, לא הייתי עד לסערת תגובות נזעמות ברדיו, בטלוויזיה, בעצומות הקוראות לערוץ 10 להתנצל לאלתר, לגרום למרוז להתנצל בעצמו - או לפטר אותו. כי יש גבול לכל מעשה נבלה, והוא חצה אותו.