לפני קצת יותר משנה, בפברואר 2017, עלה הכורת על היישוב עמונה. 42 משפחות פונו והיישוב נהרס. עמותת השמאל “יש דין” שנלחמה כביכול בשם משפחות ערביות כדי להרוס את היישוב - חגגה את ניצחונה. הערבים חיככו ידיים בהנאה כשהם צופים במחזה המרתק: יהודים מכים יהודים כדי להחריב יישוב יהודי.
לאחר הרס היישוב נותר ההר שומם. זה היה ברור מראש. לכל המעורבים - בייחוד לגופי השמאל שהשתמשו בערבים לצורכיהם - היה ברור כי גם רגלו של ערבי יחיד מהטוענים לבעלות על הקרקע לא תשוב ותדרוך בעמונה. במקום לקבל פיצויים או קרקע חלופית - הם נותרו בלא כלום, זולת תחושת ניצחונם. והשמאלנים של “יש דין”, שהערבים הללו עניינו אותם ממש כמו שהערבים שישבו פעם בכפר אל־מסעדי עניינו את חברי קיבוץ גן שמואל, חגגו את ניצחונם והבטיחו להמשיך במאבק עד שייהרסו עוד ועוד יישובים ויעקרו עוד ועוד מתנחלים.
אבל עמותות השמאל הבוחרות בערוץ המשפטי כדי להילחם בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון עושות זאת לטענתן לא מתוך סתם שנאה למתנחלים (אם כי למשמע מצהלות השמחה בפינוי עמונה, מגרון והיישובים בחבל עזה וצפון השומרון שנחרבו בהתנתקות - קשה להאמין להן). השמאל רואה בהתנחלויות מכשול עיקרי לשלום עם הפלשתינאים, ולכן פועל לסילוקן. השמאל נלחם בהתנחלויות כחלק ממאבק פוליטי־מדיני שנועד לפנות את המתנחלים וההתנחלויות ולהקים מדינה פלשתינאית ביהודה ושומרון.
אם באמת המאבק המשפטי שהביא לחורבן עמונה בא מטעמים “רציונליים” ולא משנאה עיוורת - צריך השבוע הזה לגרום לשמאל הישראלי חשבון נפש פוליטי עמוק, חישוב מסלול מחדש. כי השבוע נפל דבר.
עמיחי, היישוב החדש שהוקם בגוש שילה, הוא היישוב היהודי הראשון שהוקם על פי החלטת ממשלה מפורשת מאז הסכמי אוסלו הארורים. גם אם מספר המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון גדל מאז פי ארבעה - לא הוקמו יישובים חדשים. ולכן כשקיים השבוע בנימין נתניהו את הבטחתו למגורשי עמונה והקים עבורם יישוב חדש - הוא גם העניק משמעות חדשה לביטוי “תשובה ציונית הולמת”.
כי כזאת צריכה להיות התשובה של ממשלה לאומית למהלכים האנטי־ציוניים של השמאל הישראלי. הם הורסים - ואנחנו נבנה. הוא הקים יישוב חדש, וראה זה פלא - השמיים לא נפלו. ראוי גם להזכיר בהקשר זה את מאבקם הנחוש של מתיישבי עמונה, שידעו להפעיל באופן מושכל את חברי הכנסת נאמני ארץ ישראל בליכוד ובבית היהודי - אשר כפו על נתניהו את ההחלטה הזו.
סירובם של המתיישבים לקבל פיצויים ולהסתלק, ונכונותם להתגורר יותר משנה בתנאי צפיפות קשים באולפנה ובאכסניית נוער בעפרה, שימרו את הגרעין והביאו השבוע לשובם כגוף אחד לעמיחי. תודה להם. תודה לנתניהו. תודה ל”יש דין”.
המתנחלים תובעים “תגובה ציונית הולמת” גם על כל מעשה טרור רצחני. זו אכן צריכה להיות התגובה. אבל רבים מפקפקים ברציונליות של האויב הערבי, וטוענים כי בניית יישובים חדשים לא תפסיק את מלחמת הערבים בנו. אבל אין טענה כזו נגד השמאל הישראלי.
חלקים ממנו עדיין מתעקשים שהם “ציוניים” דווקא כשהם באים להרוס יישובים ולגרש יהודים מעל אדמתם. השמאל הזה ודאי “רציונלי”, ולכן אם יראה שניצחונותיו הם ניצחונות פירוס, וכל בית שהצליחו להרוס באמצעות בג”ץ מביא להקמת יישוב חדש - ינטשו את דרך הפעולה הזו, המביאה לתוצאות שליליות מבחינתם. כי חשבון עמונה הוא חשבון פשוט: “יש דין” הביאה לגירוש 40 משפחות שישבו 20 שנה בעמונה ולפינוי היישוב כולו. בכך היא דחפה את ממשלת ישראל להקמת עמיחי - יישוב גדול פי כמה: 102 מבני קבע כבר אושרו בתב”ע. 31 משפחות מגורשים יחגגו ביישוב החדש את חג הפסח, והיישוב מתוכנן ליותר מאלף משפחות. אם ממשלת ישראל תתחייב להמשיך להקים יישובים כאלו על כל הרס של יישוב שיגרום השמאל - לא יצטרכו עוד עמותות השמאל האנטי־ציוני לגייס כספים אצל שונאי ישראל במדינות אירופה. אנחנו, המתנחלים, והמחנה הלאומי כולו - נממן אותן. את הפרחים לחג הן כבר הרוויחו ביושר.