במערכת הביטחון מתייחסים ברצינות להודעות מבכירים ברשות הפלסטינית כי בכוונתם לנתק כל קשר מדיני, כלכלי וביטחוני עם ישראל. שיתוף הפעולה בין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים לשירות הביטחון הכללי (שב"כ), צה"ל והמשטרה מהווה תרומה חשובה לשמירת הסדר והביטחון בגדה המערבות ובמזרח ירושלים.
מנגנוני הביטחון הפלסטיניים סיכלו עד כה קרוב ל־40% מכלל הפיגועים שתוכננו נגד מטרות ישראליות, לרוב על פי מידע מוקדם שמגיע ממערכת הביטחון הישראלית. במקרים לא מעטים, בעקבות מידע שהגיע מישראל, עוצרים אנשי הביטחון הפלסטינים את החשודים או מדברים עם בני המשפחה. המנגנונים הפלסטיניים תורמים גם לריסון ההפגנות ולשמירה על הסדר הציבורי.
מנגנוני הביטחון הפלסטיניים סיכלו עד כה קרוב ל־40% מכלל הפיגועים שתוכננו נגד מטרות ישראליות, לרוב על פי מידע מוקדם שמגיע ממערכת הביטחון הישראלית. במקרים לא מעטים, בעקבות מידע שהגיע מישראל, עוצרים אנשי הביטחון הפלסטינים את החשודים או מדברים עם בני המשפחה. המנגנונים הפלסטיניים תורמים גם לריסון ההפגנות ולשמירה על הסדר הציבורי.
אבל יש גם צד שני של המטבע. שיתוף הפעולה הזה מניב גם הישגים לרשות הפלסטינית, שנעזרת במידע שמקורו בישראל למאבקה בארגון המתחרה חמאס. אלמלא הסיוע הזה מישראל, חמאס היה מצליח לבסס את מעמדו הטרוריסטי והמעמד הפוליטי ואף להעמיקם בגדה ולערער בכך על סמכות הרשות. מערכת הביטחון של ישראל מעודדת גם ממשלות במערב, כולל ארה"ב, לאמן ולספק ציוד מודיעיני למנגנוני הביטחון הפלסטיניים, כדי שיהיו טובים ויעילים יותר. לפיכך, הפסקת שיתוף הפעולה תפגע גם ברשות.
במשך כשלוש שנים, מאז החלה והתפוגגה אינתיפאדת היחידים (הסכינים), שבו דוברי הרשות, ובראשם היו"ר אבו מאזן, ואיימו כי יפסיקו את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, ובשלב מסוים הם אף האטו אותו. אך מהר מאוד חודש התיאום וחזר לרמתו הרגילה. לכן, לכאורה, אפשר להתייחס גם להצהרות הנוכחיות כאל עוד איומי סרק.
אבל כמו בסיפור הרועה וה"זאב זאב", לבסוף זה עלול לקרות, במיוחד על רקע הקיפאון במשא ומתן המדיני והייאוש והאכזבה של ההנהגה הפלסטינית מעמדת הממשל האמריקאי ומהעברת השגרירות בעוד שבועיים לירושלים. לכן בישראל מודאגים וחוששים, אך יודעים שגם אם הנתק יתרחש - לא יכלו כל הקיצין. בסופו של דבר גורמי הביטחון, ובראשם שב"כ וצה"ל, יפתחו כלים חלופיים להסתמכות החלקית שלהם על מנגנוני הביטחון של הרשות.