את הכאוס כאן קשה מאוד להבין. מצד אחד, המוסד מנהל מבצע ביון מדהים ומסעיר את הדמיון שנמשך כמעט שנתיים באיראן. מצד שני, ארגוני פשע מפעילים על הציבור משטר של טרור רצחני, ואף גורם שלטוני לא מתערב. כנראה שהיועצים האסטרטגיים של רה"מ בנימין נתניהו ושריו מייעצים להם שזה לא טוב ל"בייס", כי הרי הכל פוליטיקה.
"בסך הכל, מה קרה כאן?", אומר היועץ לנבחר הציבור – "ערבים מחסלים אחד את השני וזה עניין פנימי במובלעת ערבית בתוך מדינת ישראל. לפעמים יש זליגה למרחב הציבורי כולו. אז בשביל מה לך להתערב? תטילו איפול, ספרו לציבור שהמשטרה חוקרת, ויאללה תתקדם. עוד מעט בחירות בנאדם, תתמקד בעיקר".
אבל המציאות היא שמשטרת ישראל לא מסוגלת להתמודד עם הטרור העברייני, נקודה. בכל פעם שמטען מתפוצץ מכל סיבה שהיא - תקלה מבצעית אצל המפעילים או ניסיון חיסול על ידי ארגון פשע יריב, הציבור בישראל בסכנת חיים. כבר נהרגו כאן אזרחים ותושבים חפים מפשע כתוצאה מפעילות עבריינית. אבל אנחנו עדיין תחת צו איסור פרסום כבר כמה עשורים.
קציני משטרה בכירים ונציבים בדימוס טוענים שניתן היה למגר את התופעה אם למשטרה היה שר לביטחון פנים במשרה מלאה כמינוי מקצועי ולא פוליטיקאי שסדר היום שלו עמוס בהתחייבויות נוספות. "במציאות הזו, זה רק עניין של החלטה. ביישובים הערבים יש דיקטטורה של טרור פלילי, שיכול להתפתח לפח"ע בתוך דקה, מרגע ההצעה הכספית הנכונה. בכפר קאסם יש סכסוך עברייני בין חמולות. הפתרון הוא 300 שוטרים מבצעיים בתוך היישוב, חמושים ומיומנים, שיכולים לחפש בכל מתחם של חמולה כזו או אחרת. לא ייתכן מצב שבו לאותם ארגונים יש מצבורי נשק עצומים ואמצעים טכנולוגיים יקרים ויוקרתיים, שמתריעים על נוכחות משטרה ברדיוס של 20 ק"מ מהמתחם של אותה חמולה. יש למשטרה את האמצעים להתמודד עם האתגר שמציבים ארגוני הפשע, אנחנו רק מחכים להוראה - פעל".
במקביל, מסבירים אותם אנשי מקצוע שבכל החלטה מבצעית מעורבים שיקולים פוליטיים. בין אם מדובר בארגוני פשע של בדואים בנגב או בשת"פ בין ארגוני פשע יהודיים וערביים ברחבי המדינה. "המודיעין מתקבל ומעובד כל הזמן, גם אם אינו מדויק ליום נתון של יציאה לחיסול. המגמה הכללית ידועה לכל קציני ורכזי המודיעין בכל מרחב".
הסיפא של המידע הזה ברור - הציבור חשוף ועלול להיפגע בכל יום נתון, אבל לא מודע לשיקולים שעלולים להעביר אותו ממצב פגיע למצב של קורבן. אולי באמת הגיע הזמן לשנות את השיטה, שהשרים בכל התחומים יהיו מקצוענים בתחומם. לחלופין, יושבי הראש במפלגות וחברי כנסת מטעמן יעשו פוליטיקה. אבל במציאות הנוכחית, כששרים יכולים להקדיש למשרד שעליו הם מופקדים שעה ביום, כי הם מצויים בקמפיין פוליטי יומיומי על מנת להיבחר ולהגדיל את האלקטורט שלהם, אפשר רק להתפלל, והאמת שאנחנו לא רעים בתחום הזה.