העובדות שתיחשפנה כאן בשורות אלה, מטלטלות. הן מלמדות כמה גדול הכוח שבידי המשטרה, כמה מסוכנת היא עלולה להיות כשאין עליה פיקוח אמיתי, וכמה קל לבכיריה לשטות בחברי הכנסת ולמכור להם סיפורי מעשיות, כשהאחרונים דורשים הסברים.
הימים הם ימי סוף יוני 2014, התקופה הנפיצה והקשה מאוד שלאחר חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים בגוש עציון, ימי מבצע "שובו אחים" וההיערכות הלאומית למבצע "צוק איתן". חטיבת המודיעין במשטרת ישראל עסוקה סביב השעון בנושאים הביטחוניים הבוערים. בתוך קלחת האירועים הביטחוניים נוחת על שולחנו של ראש מחלקת המחקר בחטיבת המודיעין של המשטרה, ניצב משנה אמיר בן טובים, מסמך המרכז מידע רב על אודות חברי כנסת ושרים מכהנים.
המסמך הוכן אומנם על ידי אנשיו של בן טובים, אבל הדרישה לאסוף את כל החומר המודיעיני שקיים במערכת על נבחרי הציבור ולחבר אותו למסמך אחד מרוכז הגיעה מראש אגף החקירות והמודיעין דאז, ניצב מני יצחקי. יצירת מסמך שכזה היא ככל הידוע עניין חסר תקדים. המשמעויות שיכולות להיות לו, והפוטנציאל לשימוש פסול בו, ברורים. קודמיו של יצחקי בתפקיד התנגדו לעריכת מסמכים כאלה. ניצב יואב סגלוביץ אסר על כך. מפכ"ל המשטרה שפיקד על יצחקי, יוחנן דנינו, הודר מהמהלך וכלל לא ידע עליו וכמוהו גם היועץ המשפטי לממשלה.
את עצם קיומו של "מסמך יצחקי" חשף לפני כשנתיים רביב דרוקר בערוץ עשר. הפרסום עורר מהומה גדולה, המשטרה נקראה להסביר, ובישיבה שנערכה בוועדת הפנים של הכנסת סיפקו המפכ"ל רוני אלשיך וניצב יצחקי את הסבריהם. בהמשך נראה כמה היו ההסברים הללו מנותקים מהמציאות. עוד נחשוף כיצד הסתירו בכירי המשטרה מחברי הכנסת כי לא מדובר במסמך היחיד מהסוג הזה שהוכן במשטרה. אבל קודם העובדות.
הרשימה
הנתונים שייחשפו כאן, לראשונה, מתוך המסמך המדובר - נתונים שנאגרו במשך שנים על אודות חברי כנסת, מציירים תמונה מבהילה של כנסת שאנשיה מחוברים לכאורה מכף רגל ועד ראש לעבריינים, לשחיתות ולפלילים.
יש בו, במסמך הרחב הזה, מידע מודיעיני על כ־40 חברי כנסת, מכל קצות הבית - שמאל וימין, יהודים וערבים, חובשי כיפות סרוגות, כיפות שחורות וחילונים; ליכוד ועבודה, בית יהודי וש"ס, יהדות התורה והרשימה המשותפת, יש עתיד וישראל ביתנו. אין דרך לדעת כמה אחוזים מהמידע שאוגרת המשטרה על נבחרי הציבור שלנו נכון, וכמה לא. אם הוא נכון, אפילו בחלקו, כנסת ישראל היא שילוב של סדום ועמורה. אם הוא לא, העובדה שעל שולחנם של בכירים במשטרה מונחת חוברת שמייחסת לחברי הכנסת שלנו עבירות על כל ספר החוקים, ושדי בפרסום חשד מתוכה כדי לסיים לכל אחד מהם את הקריירה הפוליטית, מספיקה כדי להטריד את מנוחתו של כל מי שמבין את המשמעות של הדברים. כמחצית משרי ממשלת ישראל הנוכחית מככבים ברשימה של יצחקי.
אחד מנבחרי הציבור המככבים ברשימה, כך לפי המידע, קיבל טובות הנאה, חלקן בדמות חבילות נופש מקבלנים, בעת שגורל עסקיהם היה תלוי בהחלטותיו. נבחר ציבור שני, לפי המידע, השפיע על העברת תקציב גדול לרשות מקומית, שבעסקה סיבובית הייתה אמורה להעביר אותו לידי גוף שבראשו עומד מקורבו. לשלישי מיוחסות הכנסות מפרויקט בנייה של מקורב. על חבר כנסת נוסף מספר המידע, שרכש דירות בכסף שקיבל מקבלן, דירות שנרשמו על שם מקורב. על אחר נאמר שהבטיח תפקיד לראש רשות מקומית לאחר שזה יפרוש, בתמורה לכך שיאשר פרויקט לעמותה מקורבת אליו.
מידע בנוגע לחבר כנסת מסוים נוגע לאנשי עסקים בעלי עבר פלילי עשיר שמתכוונים להריץ אותו לרשות המקומית במקום מגוריו. ובכל מה שקשור לשיאן חברי הכנסת, זה שעל אודותיו יש ידיעות רבות ומגוונות במיוחד, מדובר בסיפורים מסמרי שיער. מלבד הקשר שלו למתן שוחד, כדי לקדם פרויקט בנייה שיש לו ולמשפחתו עניין בו נידונה מעורבותו של הפרלמנטר בעבירות אלימות קשות על רקע סכסוך אישי. מידע נוסף, המיוחס לו, מתאר כיצד כיסה חוב של בן משפחתו לגורם פלילי.
על חבר כנסת נוסף מדווח כי הוא קשור לגורם פלילי שלו סייע לזכות במכרז לרכישת שטח אדמה לבניית מבני מגורים. מידע מעניין נוסף, הנוגע לנבחר ציבור אחר, טוען כי הוא אולץ לסייע לבחירתו של מישהו לרב עיר, לאחר שגורם משפיע במפלגתו הבהיר לו שידאג לפיטוריו אם לא יעשה כן.
אם בלחצים על פוליטיקאים עסקינן, על אחד מחברי הכנסת מספר המסמך שהוא הפעיל לחץ על חבר מפלגתו לשנות את הצבעתו באחת מוועדות הכנסת כדי לסייע למקורב שלו, ואף איים על חבר סיעתו שאם לא יצביע כפי שהתבקש, ידאג לפגוע בו במפלגתו. לגבי אחד מנבחרינו יש מידע הליך בוררות שקיים בביתו, תמורת תשלום, בין שני אנשי עסקים.
בסך הכל, יש במסמך הזה - ככל שהוא נוגע בחברי כנסת ושרים - סיפורים על עסקאות נדל"ן מפוקפקות, על מעטפות כסף העוברות מיד ליד, על קשרים פסולים עם קבלנים, על הכרות קרובה עם עבריינים, על קבלת תרומות בעייתיות, על העברות כספים לעמותות מקורבות ועל ניסיונות לגזור קופונים מפרויקטים ממשלתיים.
סיכול ממוקד
האם זה אומר שכל מי שמככב ברשימה זו הוא עבריין? ממש לא. זה רק אומר שמישהו הגיע למשטרה ומסר על אודותיו חומר. נכון, יש לאנשי המודיעין היכולת לייחס לכל מידע את המשקל הראוי לו, לפי רמת האמינות שהם מייחסים למקור ולמידע, ועדיין המסמך הזה מלמד על הדרך שבה אפשר, באמצעות פרקטיקה נפסדת, לחסל אנשים. מה הדרך? פשוט מאוד. אתם יריבים פוליטיים של מישהו? מלאו את התיק שלו במידע מודיעיני. תדאגו שמישהו יגיע למשטרה ויספר עליו מה שיספר. המידע נרשם, וטוב שכך.
אז איפה מתחילה הבעיה? במקום שבו באופן חסר תקדים, בחשאי, בלי לספר למפכ"ל וליועמ"ש, בעיתוי חריג למדי כשכל גורמי הביטחון עסוקים בפעילות מבצעית ביטחונית, תוך מידור ונטרול של מנגנוני הבקרה, ובניגוד להנחיות שעליהן התעקשו מפקדי העבר, ראש אגף החקירות והמודיעין מחליט לערוך עבודה מקיפה, לאסוף מהמערכת את כל המידע ולרכז אותו בחוברת אחת, שמונחת על שולחנו ובה נמצאות כל הידיעות שהתקבלו על אודות כשליש מחברי הכנסת. מכאן ועד למצב שבו צמרת המשטרה מחזיקה את נבחרי הציבור במקום רגיש, הדרך קצרה מאוד.
לדוגמה, יומיים אחרי הפרסום שלימד על עצם קיומו של מסמך כזה דאג מישהו להדליף לחדשות 2 (חשיפה של גיא פלג) כי במסמך כלול מידע על ביצוע עבירות פליליות, לכאורה, מצד השר הממונה על המשטרה גלעד ארדן. אי אפשר לדעת מי הדליף את זה. אפשר לדעת בבירור למי היה אינטרס. למשטרת ישראל. האם המידע על אודות ארדן נכון? איננו יודעים. מה שאנחנו כן יודעים, ויודע השר ארדן, הוא שלצמרת המשטרה יש במגירה מידע עליו. תרצה, תהפוך אותו לתיק חקירה. לא תרצה - לא תהפוך. נבחר ציבור ממוצע שנמצא בסיטואציה שאליה נגרר ארדן, אם הוא חפץ חיים פוליטיים, שותק ואינו מעיר למפכ"ל המשטרה מרגע זה על כלום; לא בא איתו חשבון על טעויותיו; לא מותח ביקורת על הדיסאינפורמציה שהזין אותו בה בפרשת אום אל־חיראן; לא נאבק בו כשהוא מתעקש להגן על ניצב רוני ריטמן, שתקף מינית קצינה. במקומות אחרים ניתן להגדיר מצב כזה כסחיטה. במילים אחרות: לפעמים הכדור שנמצא בקנה מאיים הרבה יותר מההוא שכבר נורה.
כשמדובר במשטרת ישראל לא מדובר בחששות תיאורטיים אלא בדפוס פעולה. די לראות את התנהלות אגף החקירות והמודיעין בעניינו של תא"ל במיל' גל הירש. באוגוסט 2015 הודיע השר ארדן כי החליט למנות את הירש למפכ"ל המשטרה הבא. במשטרה לא אהבו את ההצנחה של מועמד מבחוץ, וחילופי מסרונים שחשף בהמשך שחר גינוסר ב"ידיעות אחרונות" העלו את החשד שלהירש נעשה סיכול ממוקד מתוך שורות המשטרה.
חומרים שהוגשו לבג"ץ לימדו כי כמה שעות לאחר ההודעה על מינויו של הירש הועברה בקשה מלשכתו של ניצב יצחקי לחטיבת המודיעין לבדוק אם יש חומרים מודיעיניים כלשהם במערכת בנוגע להירש. פעולה זו, כך העידה במסרון עוזרתו האישית של יצחקי, שלומית לנדס, נעשתה "בהנחיה ישירה" שלו. במשטרה טענו שהבקשה הגיעה ממשרד המשפטים, אולם התברר כי בשלב שבו ביקש יצחקי לחפש חומרים על הירש טרם נעשתה שום פניה שכזאת. שלוש שנים עברו מאז. החקירה נפתחה. המועמדות סוכלה. התיק עדיין פתוח.
איסוף ובקרה
ב־6 ביולי 2016, ימים ספורים לאחר שנחשפה העובדה כי במשטרה יש מסמך המרכז את כל המידע המודיעיני על הח"כים והשרים, זימן יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ דוד אמסלם, את ראשי המשטרה ואת נציג היועץ המשפטי לממשלה לדיון דחוף. חברי הכנסת דרשו תשובות בקשר למסמך.
"ישנה תחושה מאוד לא טובה אם וככל שקיים איזה מאגר שהוא הנמצא על השולחן ולא מטופל", העיר ח"כ דב חנין. "אז השאלה היא, אם הוא לא מטופל, למה הוא בכלל קיים? האם מחכים איתו לאיזושהי הזדמנות?". ח"כ אמסלם ביקש להבין איך מחליט ניצב במשטרה להכין מסמך כזה, בלי לספר על כך למפכ"ל דנינו וליועמ"ש לממשלה. ח"כ מיקי רוזנטל דיבר על עצם חיבור המסמך. "הבעיה זה האיגוד ביחד של המידע לידי מסמך אחד", אמר. "....כמו שראינו, יש גם מידע לגבי השר לביטחון פנים... הוא יודע שאתם מחזיקים עליו מידע, או בקיצור מחזיקים אותו בביצים, בוא נאמר את זה בשפה פחות פרלמנטרית... נטרלתם אותו".
"המסמך הזה הזכיר לי סיפור על מי שהיה ראש ה־FBI, קראו לו ג'ון אדגר הובר", שיתף ח"כ יעקב פרי, שיודע כמה דברים על ארגונים שמחזיקים חומרי מודיעין על אנשים. "אצלו בחדר היו קלסרים ריקים ועל כל קלסר היה כתוב שם של חבר סנאט או חבר פרלמנט. בפנים לא היה חומר. אבל כשאותו חבר פרלמנט - חבר כנסת לצורך העניין - בא, הוא היה אומר: יש לו חומר עלי, ואיך אומרים, יצא בחיל וברעדה". חברי הכנסת ביקשו בעיקר לדעת מה מסתירים מהם.
המפכ"ל אלשיך, ניצב יצחקי ונציג היועמ"ש, עו"ד רז נזרי, שעד לחשיפת המסמך כלל לא ידע על קיומו, יישרו קו. מדובר במסמך שהוזמן במטרה ליצור בקרה על איסוף המודיעין, טענו, ולגרסתם זו עוד נשוב.
ח"כ רויטל סוויד שאלה את המפכ"ל אם הוא יכול להצהיר שלא יהיה עוד מסמך כזה בעתיד, ונענתה בהתעלמות. ח"כ נחמן שי ביקש לדעת "האם יש עוד מסמכים כאלה", ולא קיבל תשובה. יו"ר הוועדה אמסלם ניסה גם הוא את כוחו. "ניצב יצחקי...יש עוד מסמכים כאלה לגורמים נוספים במדינת ישראל שאנחנו לא יודעים עליהם וגם המפכ"ל לא יודע עליהם, שקיבלת אותם במסגרת ההחלטות המקצועיות שלך?", שאל. גם אמסלם לא זכה למענה.
ובכן, מסתבר שלא לחינם בחרו בכירי המשטרה להתעלם משאלותיהם של חברי הכנסת. בחודש מרץ 2015 כינס ניצב יצחקי ישיבה מצומצמת בלשכתו. זה היה פחות משנה לאחר שביקש לחבר את המסמך המודיעיני על חברי הכנסת, וקצת יותר משנה לפני הדיון שנערך בנושא זה בכנסת. יצחקי ביקש להכין עבורו מסמך מקיף ובו כל המידע המודיעיני הקיים במערכת אודות ראשי הרשויות בישראל. "אנחנו לא מבינים מה התכלית של יצירת מסמך כזה", העיר בישיבה אחד מבכירי יאח"ה. בכיר אחר טען שהסתמכות על מידע בלבד ובלי לבחון חומרים נוספים עלולה להטות את התמונה.
ניצב יצחקי ניסה להסביר שבמדינת ישראל יש אזורים שבהם תופעות השחיתות השלטונית מרימות את ראשן. כדי לשכנע שמה שמעניין אותו הוא הפריסה הארצית של השחיתות, הוא הורה להעלות את המידע על מפה של מדינת ישראל. זה היה תירוץ דחוק. השחיתות איננה מחלה מדבקת ואינה קשורה לאקלים או לאזור גיאוגרפי. השחיתות בבאר שבע והשחיתות בדימונה, נניח רק לצורך הדוגמה שהן ברשימה, אינן קשורות רק משום ששתי הערים נמצאות בנגב. בשחיתות בתל אביב ובשחיתות בהרצליה (שוב, רק כדוגמה) יש מעורבים אחרים, יש חשדות שונים ויש פרשיות שונות. ראשי הרשויות, כמו חברי הכנסת, הם נבחרי ציבור. איסוף חומר על אודותיהם וריכוזו באופן יזום בחוברת אחת, לא על בסיס מידע נקודתי שדורש חקירה, הוא עניין בעייתי מאוד.
כך או כך יצחקי הורה להכין טבלה של כל ראשי הרשויות והמועצות בארץ, שבה יהיו נתונים רבים הכוללים את המידע הקיים על נבחרי הציבור. המסמך המושלם הונח על שולחנו בקיץ 2015, אבל כאן הוא לא נעצר. ניצב יצחקי רצה להכין עוד מסמך אחד. יצחקי הורה באותה ישיבה כי לאחר שתסתיים הכנת המסמך הזה תיעשה עבודה דומה לגבי מי שהגדיר כאישים בכירים, ולהכנתה יהיו שותפי סוד מועטים.
השאלות הפתוחות
כאמור, במערכת אכיפת החוק יישרו קו סביב הטענה שלפיה המסמך על אודות הח"כים נערך בתום לב. "המסמך הוכן לצורכי בקרה", אימצה לשכת היועץ המשפטי לממשלה את גרסת אלשיך ויצחקי, "כדי לוודא שאין שום מידע מהותי אשר מצוי אצל גורמי המודיעין והחקירה במשטרת ישראל, שטרם הגיע לידיעת ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל והובא דרכו לידיעת פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה".
בואו נסביר רגע כמה ההסבר הזה רעוע ולא אמין. ראשית, אם מדובר בהליך מסודר של בקרה או ביקורת, למה הוא לא הופיע בתוכנית הביקורת של אגף החקירות? למה המפכ"ל דנינו מודר ממנו? ולמה היועץ המשפטי לממשלה לא שמע עליו? שנית, כל מי שראה את המסמך הזה יוכל להעיד כי אין בו דבר העשוי לשמש לצורך בקרה. יש בו רשימת ידיעות על חברי הכנסת, וזהו. אין בו פירוט מה נעשה בידיעות הללו, האם הן נחקרו, הם המידע שבהן אומת, האם הוא הוזם, האם הוא הועבר לידיעת היועץ המשפטי לממשלה ובאיזה סטטוס של טיפול הוא נמצא. לא כלום. אוסף מידע על נבחרי הציבור, ותו לא.
יתרה מזאת, מאז חיבור המסמך הזה עברו ארבע שנים. זה זמן מספיק כדי לשאול מה נעשה במידע. ובכן, רק נגד אחדים מהמופיעים ברשימה נפתחה חקירה גלויה שעניינה פורסם. ביחס לשאר עשרות חברי הכנסת, שנגדם לא נפתחה חקירה כלל, אותם ואת פעילותם ימשיכו החומרים ללוות. אולי הם יישלפו ביום מן הימים, אולי לא. כך או כך, די בידיעה שהם קיימים, כדי להרתיע לפחות חלק מהם מלעסוק במה שלא כדאי להם לעסוק.
ובכלל, תראו כמה מגוחכת הטענה כי יצחקי רק רצה לערוך בקרה ולבדוק אם כל החומרים עוברים כנדרש ליועץ המשפטי לממשלה. הרי היועץ עצמו העיד שנתיים אחר כך שלא ידע כלל על המסמך ולא ראה את החומרים שבו. האם ייתכן שלא רק את המסמך המלא נמנע יצחקי מלהעביר ליועמ"ש אלא גם את המסקנות שהוסקו ממנו ביחס להעברת החומרים ליועץ? ואיך לא התקיים על המסמך הזה שום דיון רציני במשטרת ישראל? ואם אכן הייתה בקרה, האם היא הוכתרה בהצלחה? האם היא מצאה כשלים? האם יש צורך להפיק בעקבותיה לקחים? שום דבר מכל זה לא נמצא במסמך. חברי הכנסת שישבו בוועדת הפנים והאזינו להסבריהם של אלשיך ויצחקי זכאים בהחלט להרגיש שמישהו עשה מהם צחוק.v
תגובת משטרת ישראל:
"מטבע הדברים איננו מתייחסים בשום אופן לעצם קיומו של מידע מודיעיני ספציפי או לתוכנו, וכל פרסום בעניין אדם זה או אחר הוא על דעת המפרסם ובאחריותו הבלעדית. נשוב ונבהיר כי כל מידע באשר הוא נבחן, ובהתאם לכך מדווח ומטופל אל מול הגורמים המוסמכים ובהנחייתם ככל שנדרש. בעניין זה נדגיש עוד כי משטרת ישראל איננה אוספת מידע באופן יזום על נבחרי ציבור וככל שמגיע מידע כזה, הוא נבחן ונבדק וכל פעולת חקירה מאושרת על ידי הפרקליטות.
"למען הסר ספק, המסמך המשטרתי הסודי שהודלף על ידי גורמים בעלי אינטרס לפגוע במשטרה עסק בריכוז חומר (ולא כפעולת איסוף) שהיה בידי המשטרה על מנת לבצע בקרה אחר מימוש אחריותה וכחלק מחובות הדיווח הנדרשים בגינן לפרקליטות המדינה וליועץ המשפטי לממשלה על פי העניין. בהקשר זה נדגיש, כי כיום פותחו מנגנונים חלופיים המאפשרים את תהליכי הבקרה והפיקוח.
"צר לנו על הדלפתו של מסמך זה ועל השימוש המגמתי שנעשה בו במטרה לנגח את גופי האכיפה שכל מטרתם היא שמירה על החוק וניקיון הכפיים המתבקש מנבחרי ציבור. ככל שישנו צורך לריכוז חומרים החיוניים למימוש אחריותה של המשטרה, אלו נעשים כחלק מחובת הדיווח ובתיאום ואישור מול הגורמים המוסמכים לכך ומפוקחים בהתאמה.
"כל ניסיון להציג מצג אחר חוטא לאמת ויש בו כדי להטעות את הציבור".