ראש הממשלה בנימין נתניהו מאוהב באו"ם, זירה עוינת לישראל לכל הדעות. האו"ם הוא מקום שבאופן עקבי ומוקפד מניב החלטות חד צדדיות נגד ישראל, מוסד בו שמור ומשוריין רוב של למעלה מ-100 מדינות לכל יוזמה נגד ישראל. במקום שיפגין זלזול כלפי הארגון הזה, ישלח לנאום בעצרת השנתית את שר החוץ או את השגריר, ראש הממשלה לא יוותר על ההזדמנות להופיע ולנאום במושב הוויכוח הכללי בעצרת השנתית.

בכל שנה כמעט אותה הופעה. נתניהו מלא בטחון עצמי, זחוח, שאנן. כמי שמנסה לומר לנציגי האומות, "אתם אנטי ישראל, אבל אני אראה לכם מי אני". כמעט בכל נאום שנתניהו נשא בוויכוח הכללי בשנים האחרונות (וקרוב לוודאי שגם הערב), הוא כלל איזשהו טריק, תצוגה, מהלך מופגן. הטריק המפורסם האחרון היה בנאומו בעצרת ב-2012, כאשר מעל דוכן הנואמים הציג איור של פצצה וקו אדום כמסר לעולם על האיום שאיראן מהווה בשאיפותיה לייצור נשק גרעיני. לפי דיווחים, בנאומו הערב יציג מידע בלעדי שככל הנראה יחשוף בעוצמה את האיום והסכנה שאיראן מהווה על השלום והיציבות במזרח התיכון. 
 
בהופעות והנאומים בשנים שעברו, נתניהו התרכז בעיקר בשאלת פלסטין וסיכויי השלום. אבל בשנים האחרונות, הנושא המרכזי השולט בתוכן נאומי נתניהו באו'ם, הוא איראן, איראן ואיראן. 

הנאום הערב יהיה מלאכת מחשבת. האנגלית של ראש הממשלה מושלמת, במיוחד בהשוואה לאנגלית החלשה של נציגים אחרים הנואמים בוויכוח הכללי. הבעיה, או ליתר דיוק הצרה, היא שהנאום במסגרת מושב הוויכוח הכללי, מקבל רבע שעה של חשיפה תקשורתית, וזה במקרה הטוב. לאחר מכן, ההרתעה, הטריק, השואו וארשת הפנים החמורה שראש הממשלה מפגין בהופעתו במליאת העצרת נעלמים ונשכחים.
 

מבחינת התקשורת האמריקאית והמערב אירופית, העיתוי הפעם של נאום ראש ממשלה ישראל הוא גרוע. העיתונים וערוצי הטלוויזיה בארה"ב אחוזי תזזית בעקבות עדותה של ד"ר כריסטין בלייזי פורד המאשימה את מועמד הנשיא טראמפ לבית המשפט העליון באונס, עדות שמתעצמת בעקבות עדויות של שלוש נשים נוספות נגד המועמד. למי באמצעי התקשורת יש היום ראש וסבלנות לשמוע שוב ושוב עד כמה איראן מסוכנת ומאיימת על העולם?