מה ההבדל בין צוחק למצחק, ומה הקשר ליצחק? בפרשת השבוע מבקשת שרה לגרש את ישמעאל, בנה של האמה הגר, מפני שהיא ראתה אותו "מצחק". מוזר. מה רע ב"מצחק"? והרי כאשר בתחילת הפרשה נאמר לה שייוולד לה ילד, אף שהיא כבר ממש לא בגיל הפוריות, גם היא צחקה ואמרה "אחרי בלותי היתה לי עדנה". ולא רק שהיא צחקה, יותר מזה: כשנולד לה בן היא קראה לו יצחק. "צחוק עשה לי אלוהים". אם כך, מה ההבדל בין הצחוקים? מדוע צחוק אחד הוא נכון וצחוק אחר הוא לא בסדר?
בעיני, "צחוק עשה לי אלוהים" הוא צחוק של שמחה והודיה. צחוק אותנטי שמבטא רגש אמיתי. אולם לצחק זה לא אותנטי. לצחק זה ללעוג, להתל, לבוז. זה הומור שמנסה להיות תמים, אבל מאחוריו כוונות נסתרות.
זה מה שהרגשתי השבוע כששמעתי את הטפות המוסר של שלי יחימוביץ', נעה רוטמן ורינה מצליח. הן אמרו דבר אחד והתכוונו לדבר אחר. הן רצו לדבר נגד הסתה והסיתו. הן רצו לדבר נגד שנאה וליבו שנאה. הן השתמשו בציניות בבמה שניתנה להן כדי לפגוע באחרים. הן ניסו להיראות תמימות, אבל מאחורי דבריהן היו כוונות נסתרות: לצייר את הימין בצבעים שחורים, מה שמיד יבליט את מחנה "בני האור".
רינה מצליח, חברתי, אמרת שהימין רצח את רבין. למי התכוונת? אלי, שהפגנתי נגד רבין כנערה שרוצה להפסיק ללכת להלוויות של "קורבנות השלום"? ושלי יקרה, אמרת שאת מתגעגעת למנהיג שהעם לא משעמם אותו. למי התכוונת? לרבין, שלא אמר לי שאני משעממת אותו אלא שאני פשוט פרופלור? ונעה, אמרת שבימינו דרישה לדוגמה אישית היא רדיפה פוליטית. אולי התכוונת לימים שבהם הפגנו וביקשנו, אל תיתנו להם רובים, אל תרדו מרמת הגולן, והואשמנו בכך שרצחנו את רבין?
אני רוצה לחשוף את העולם שלי כנערה באותם ימים, כשבכל יום נהרגו יהודים ברחובות. רק נזכיר לצעירים שבינינו: אחרי החתימה על "הסכמי השלום" היו פיגועי התאבדות המוניים ברחובות ישראל. בפיצוץ באוטובוס קו 26 ברנה קאסן בירושלים, ממש ליד בית הספר שבו למדתי, נרצחו ב־1995 חמישה אנשים. בבית ליד, קודם לכן, נרצחו 22 חיילים ואזרחים. בקו 20 ברמת גן נרצחו באותה שנה שישה ועוד ועוד.
זו הייתה תקופה איומה. בטח לא חשנו את ניצני השלום. הכרתי חלק מהמשפחות השכולות מקרוב, הייתי לצערי ביותר מדי הלוויות. בבוקר הכנו שלטים שאומרים "העם עם הגולן" (ותחשבו שהיום לא היינו שולטים ברמה), בצהריים היינו שוב בהלוויות, לא עלינו, ובערב הלכנו להפגין כשאנחנו נושאים שלטים שעליהם הכיתוב "אל תיתנו להם רובים".
כן, הפגנו נגד המדיניות של רבין. האם זה אומר ש"הימין רצח את רבין"? זה כמו לומר שאם עו"ד לאה צמל מסייעת בכל יום לאסירים ביטחוניים, כולל למחבלים השפלים ביותר, אז "השמאל תומך במחבלים". או כמו לומר שאם סטודנטית יוצרת מיצג של נתניהו תלוי על חבל תלייה, אז "השמאל" רוצה לתלות את ראש הממשלה.
אספר עוד דבר, בבחינת "סקופ" קטן: פעם אחת עמדתי עם חברות בדוכן החתמה למען הגולן ברחבת המשביר לצרכן בירושלים. הגיע אלינו בחור יותר מבוגר מאיתנו. איש מוזר ולא מוכר, שניסה למשוך אותנו במתק שפתיים לפעילויות שונות. היינו תיכוניסטיות צעירות ולא הצטרפנו אליו, אבל תחשבו מה היה קורה אם אותו בחור - שלימים נודע לנו ששמו אבישי רביב, מי שהיה סוכן של השב"כ - היה מצליח לגרור אותנו לפעילות כמו זו של ארגון אי"ל.
זהו, חברות. זו החוויה שלי. לא אמרתי שאתן אחראיות לה. אני לא אעשה את ההכללות שאתן עשיתן. אני רק מבקשת שאחרי 23 שנה תפסיקו את פסטיבל השנאה, הלעג והבוז. אל תעשו צחוק מהזיכרון.