הקולות היהודים בארה"ב עלולים להמיט אסון נוראי נוסף על הקהילה

האמת היא שהכתובת מזמן הייתה על הקיר. בשנים האחרונות שנאת יהודים הפכה לדבר שבשגרה באמריקה. לפני שבועיים מנהיג אומת האסלאם האמריקאי לואיס פרחאן כינה את היהודים "טרמיטים", ושום דבר לא קרה. אף מנהיג דמוקרטי לא גינה אותו ברצינות. ומה זה משנה שיהודים ושמרנים אומרים שזה לא בסדר? הרי הם טרמיטים. מדי יום יהודים חווים מסעות השמצה והפחדה בקמפוסים מאנטישמים שמאלנים שרוצים בהשמדת ישראל, ושום ארגון BDS לא מוצא מחוץ לחוק.

בשבוע שעבר הוקרנו בחדשות שוב ושוב צילומים של שני מקרים שבהם אנטישמים שחורים בניו יורק מרביצים ליהודים ככה סתם ברחוב. כולם צקצקו בלשונם ושכחו. מדי יום מתרבים הסרטונים האנטישמיים באינטרנט, פרחאן ממשיך לצייץ בטוויטר, וניאו־נאצים פותחים ערוצים חדשים ביו־טיוב. והעולם שותק. 

אתרי חדשות שמאלניים כמו ה"ניו יורק טיימס" ואתרי חדשות ימניים כמו "ברייטברט" מוצפים בטוקבקים אנטישמיים. האנטישמיות נכנסה בטבעיות לתוך השיח האקדמי. היא נמצאת בכל מקום. ובכל זאת, שום דבר לא הכין את היהודים האמריקאים לדם שנשפך בבית הכנסת בפיטסבורג.

הטבח הזה פוגע פגיעה מהותית בתפיסה העצמית של הקהילה היהודית באמריקה. החסינות ההיסטורית שלהם מפני תלאות היהודים הפכה את הקהילה לדבר שאין לו אח ורע בתולדות העם היהודי, כקהילה גלותית שכאילו חיה מחוץ לזרם ההיסטוריה היהודית. קהילה שכאילו יכולה להניח בצד את האינטרסים של עצמה ולהתמסר לבעיות של אחרים: יהודים אחרים, קבוצות מיעוט אחרות באמריקה, עמים אחרים, כי אין לה דאגה בעולם. אצלה הכל בטוח. הכל בסדר גמור. והנה בא הטבח בבית הכנסת וזרק את יהודי ארה"ב לתוככי ההיסטוריה היהודית, כאילו בפעם הראשונה.

אפשר היה לחשוב שלנוכח הטבח וההקשר שבו בוצע - האווירה הכללית שמאפשרת שנאת יהודים לאורך כל הקשת האידיאולוגית והחברתית - ראשי הקהילה, על גוניהם הדתיים, המפלגתיים והאידיאולוגיים יעשו חושבים. מה עושים? לאן פנינו מועדות? איך מתארגנים? איך נלחמים במצב הזה ובשונאים שלנו מכל גוני הקשת? איך מתמודדים עם השד הזה שכבר מזמן לא בבקבוק?

במקום להישיר מבט למציאות, מיד עם היוודע דבר הטבח, אפילו לפני שנודעו ממדי הזוועה והרבה לפני שנודעה זהות הנספים על קידוש השם, כותבים יהודים אמריקאים בולטים, כמו גם ראש ארגון הליגה נגד השמצה של בני ברית ג'ונתן גרינבלט, הפילו את המהלומה השנייה על הקהילה ההמומה כשפעלו להסטת השיח אל מי שהם שונאים.

במאמר במגזין "אטלנטיק", שעורכו הראשי ג'פרי גולדברג היה הכתב היהודי החביב על אובמה, פרסם כותב יהודי בכיר בשם פרנקלין פויר טור שכותרתו "תפילה לשכונת סקווירל היל, תפילה ליהדות ארה"ב". אותה תפילה היא הכרזת מלחמה נגד יהודים שמרנים שתומכים בטראמפ.לדברי פויר, "כל אסטרטגיה שנועדה להעצים את הביטחון של יהדות ארה"ב צריכה לכלול נידוי היהודים המכשירים את טראמפ. יש לסרב לקבל את כספם, יש להרחיק אותם מבתי הכנסת. הם מסכנים את הקהילה שלנו". 

היות שכ־25% מחברי הקהילה היהודית בארה"ב תומכים בטראמפ ועוד 75% מיהודי ישראל תומכים בו, פויר למעשה אמר כי כל יהודי אמריקאי רביעי וכמעט כל יהודי ישראל צריכים להיות מנודים מיהדות ארה"ב. הכותבת ג'וליה יפה מ"GQ" כתבה דבר דומה. בסדרת ציוצים בטוויטר אמרה כי יהודים שתמכו בהעברת השגרירות לירושלים אפשרו לטראמפ "האנטישמי" ליצור את האווירה שהצמיחה את הטבח. היות שלמעלה ממחצית מיהודי ארה"ב תמכו בהעברת השגרירות וכמעט כל יהודי ישראל תמכו בה, כולנו אחראים לטבח, כי העצמנו את טראמפ והוא גרם לטבח.

נתוני האמת 

על סמך מה יפה ופויר ודנה מילבנק וג'ניפר רובין מה"וושינגטון פוסט" וברט סטיבנס ובארי וויס מה"ניו יורק טיימס" ופרשני טלוויזיה ועיתונות נוספים אומרים שטראמפ גרם לאנטישמיות בארה"ב? על סמך דוח של הליגה נגד השמצה, שיו"ר הארגון גרינבלט חוזר ומדגיש את עיקריו בכל ראיון מאז הטבח. כותרת הדוח היא שבשנת 2017 חלה עלייה של 57% במספר המתקפות האנטישמיות בארה"ב. הבעיה היא כי הדוח לא אומר זאת בכלל.

המתקפות, כולל מאות האיומים הטלפוניים נגד מוסדות יהודיים, בוצעו על ידי ישראלי שסובל מהפרעות נוירולוגיות. הדוח כולל מספר לא ברור של דיווחים על "תחושת איום" שחשו יהודים מאירועים לא ברורים, שלאו דווקא נבעו מאנטישמיות. הוא כולל מאות אירועים אנטישמיים בקמפוסים בלי לשייך אותם לגורמים ספציפיים. היות שידוע כי מרבית המתקפות בקמפוסים מבוצעות על ידי אנשי שמאל קיצוני ומוסלמים, אין כל קשר בין מתקפותיהם לבין הנשיא. במילים אחרות, הנתונים הללו אינם שווים כל התייחסות, כי הם נתוני פח.

אולם, כפי שציינו מספר כותבים בשבוע האחרון, הנתונים של הליגה מהימנים בכל הקשור למתקפות אנטישמיות אלימות. וכאן הנתונים מציירים תמונה הפוכה מזאת הנטענת על ידי גרינבלט וצבא הכתבים שונאי טראמפ שלו. מתברר כי בשנה שעברה חלה ירידה של 47% במספר המתקפות נגד יהודים. לעומת זאת, בתקופת אובמה נרשמה עלייה תלולה במספר המתקפות האנטישמיות האלימות.

יש להדגיש כי הנתונים לא מצביעים על כל קשר בין מספר האירועים האנטישמיים לבין זהות הנשיא. אבל לא נורא. גרינבלט, שעבד בבית הלבן של אובמה לפני שהשתלט על הליגה נגד השמצה ביולי 2015, טוען כי טראמפ אשם בעלייה התלולה שלא הייתה במתקפות אנטישמיות בשנת 2017, וכל הפרשנים היהודים בתקשורת המרכזית ממהרים להאשים אותו ולקרוא לנידוי תומכיו היהודים מארה"ב ומישראל. 

הקולות היהודיים הללו עלולים להמיט אסון נוראי נוסף על היהודים האמריקאים, כמו גם על יחסי ישראל־ארה"ב. הרי העובדה היא שטראמפ הוא ידיד אמת ליהודים ולישראל. מהעברת השגרירות לירושלים, דרך סגירת משרדי אש"ף בוושינגטון; מיציאת ארה"ב ממועצת האו"ם לזכויות האדם דרך הפסקת המימון לאונר"א ולרשות הפלסטינית; מביטול השתתפותם בהסכם הגרעין עם איראן דרך מתן גיבוי מלא לפעולות צה"ל בסוריה, בעזה ובכלל - מעולם לא היה נשיא ידידותי לישראל מטראמפ. ותמורת ידידותו היהודים האמריקאים המשפיעים ביותר על הקהילה בפרט ועל החברה האמריקאית בכלל מגנים אותו כאנטישמי.

הלקח לנשיאי העתיד ברור וחד־משמעי: אין שום סיבה לתמוך בישראל. ברגע שהמסר הזה ייקלט וייושם על ידי נשיא עתידי, יהודי ארה"ב יאבדו את הרלוונטיות הפוליטית שלהם לחלוטין. הם יישארו ללא מעמד וללא חברים. אשר לישראל, מובן כי אובדן המעמד החברתי והפוליטי של יהודי ארה"ב יפגע מאוד ביחסינו עם אמריקה. הטבח הוא קו פרשת מים בתולדות יהדות ארצות הברית. ובמקום להוביל את הקהילה הפגועה והמפוחדת לחוף מבטחים, מנהיגיה מוליכים אותה שולל.