ועדת גולדברג: לפעמים התוצאה לא אידיאלית, אבל צריך להגן על התהליך

התפרקותה של המסגרת הממלכתית, על איזוניה ובלמיה, מגולמת בסוף השבוע הזה בדמותו של השופט אליעזר גולדברג. לא צריך יותר ממבט חטוף על לוח השירות שלו כדי להבין שמדובר בפאר המשפט העברי. שופט שלום, סגן נשיא מחוזי, שופט עליון 14 שנה, מבקר מדינה, נציב תלונות על שופטים. האיש פוסק דין וגורלות כבר עשרות שנים, ומעולם לא נפל בו דופי. והנה, הוא העז לא לאשר מועמד למשרה ממלכתית מטעם הממשלה. 
 

הוא עשה את זה במסגרת תפקידו כיו"ר ועדה שתפקידה למנוע מינויים לא ראויים. כלומר, הוא מילא את תפקידו. זה הספיק כדי שהשופט גולדברג, בן 87, יליד ירושלים, ימצא את עצמו בסוף השבוע על ספסל הנאשמים. רגע אחד הוא מואשם בגזענות, במשנהו מטיחים בו שסיכל את מועמדותו של צ'יקו אדרי כי החליט שהוא כסיל. ברוכים הבאים לשלב נוסף במדרון החלקלק המוביל לכאוס המושלם. בשלב הבא תבוטל הוועדה, נבחרינו ימנו את מי שהם רוצים למה שהם רוצים, ואחר כך כשמישהו ימנה את סוסו לקונסול, נבוא בטענות. בעצם, נדמה לי שזה כבר קרה.
 

זוהי כרוניקה של התפרקות. כך נראית מדינה שיסודותיה נסדקים, שומרי הסף שלה משתתקים, איזוניה מתערערים ובלמיה נשרפים. כך נראית דמוקרטיה שהופכת למונרכיה שממנה יכולים לצמוח כוחות אפלים.
 

אני לא מכיר את משה (צ'יקו) אדרי. מאוד יכול להיות שנעשה לו עוול. ממה שלמדתי, מדובר בלוחם אמיץ ורב־זכויות שהשקיע עשרות שנים בביטחון המדינה. הבעיה היא שאותה מדינה שלמענה לחם, אמורה להתנהל במסגרת מגובשת של כללים. במסגרת הזו הוחלט מזמן, על ידי ממשלת ימין (נתניהו), שתוקם ועדה שתאשר מינוי בכירים כדי שלא נחזור לפרשות מביכות מהעבר. סוג של מסננת ברזולוציה גסה שתמנע תקלות.

 

את הוועדה מינתה הממשלה. גם את גולדברג, כמו את שאר החברים בה. את התקנון קבעה הממשלה. הוועדה אישרה בשבועות האחרונים רמטכ"ל ונגיד בנק. כשפסלה מועמדות למפכ"ל, נפתחו שערי הגיהינום. נשמעות קריאות לפרק את הוועדה. לא לקבל את המלצתה. להעביר את המינוי "על ראשה". הקוראים את הקריאות הללו הם אותם אנשים שאמורים להגן על מוסדות המדינה, על יציבותה, על עיקרון הוודאות, ההסתמכות, סופיות הדיון. השר לביטחון הפנים ושרת המשפטים, האם הם רוצים באמת שהמדינה הזו תתנהל ללא רגולציה כלשהי? האם הם חושבים באמת שאם ימרטו את נוצותיה של ועדה ממשלתית שמילאה את תפקידה, ישרתו את המדינה שממנה הם מקבלים את שכרם?
 

סביר להניח שלו אני הייתי בנעליו של השופט גולדברג, הייתי מצביע בעד מינוי ניצב אדרי, אבל אני לא בנעליו. הוא בנעליו. אי־אפשר לשנות את הכללים תוך כדי המשחק. אי־אפשר להגדיל או להקטין את השער בהתאם לבעיטה. זוהי פשיטת רגל. בסוף השבוע נשמעו טענות שהשופט גולדברג גזען. כמה צייצנים ש"סניקים הגדילו להקדיח את הסחי הזה כשטענו ש"גם בישראל 2018, כשאדם עם שם משפחה בשם גולדברג יוצא לדו־קרב עם אדם ששם המשפחה שלו אדרי, ברור מי יהיה המנצח".
 

אלה אמירות מחרידות, המכילות ערבוביה של התקרבנות וטפשות, שתודלקו מלכתחילה על ידי אותם שרים ונבחרי ציבור שהרימו את נס המרד נגד החלטת הוועדה שהם הקימו. הבעיה היא שהטענות ששודרו אתמול מהדהדות, והרושם לא יימחה בקרוב. אם מישהו מחברי הוועדה טוען שהשופט גולדברג פסל את אדרי מלכתחילה, יש בעיה. אם אחד מחבריו של אדרי מדבר על גזענות, כנ"ל. 
 

למיטב ידיעתי, דיוני הוועדה מוקלטים. אז מה נעשה עכשיו? נקים ועדה שתפקידה יהיה לבדוק את דיוני הוועדה? ואחר כך נקים עוד אחת, שתבדוק את זו שקדמה לה? מישהו צריך להיות כאן מבוגר אחראי ולהבין שלפעמים נגרם עוול ולפעמים התוצאה לא אידיאלית, אבל צריך להגן על התהליך בכל מחיר כי המסגרת הזו היא התנאי לקיומנו.