נאום ה"רודפים אותי ואת משפחתי" של נתניהו שלשום, נחתך וקוצר במהדורות החדשות. כנראה הגיעו שם להבנה שצריך אומנם ליידע את הציבור, אבל לא חייבים לשדר את מלוא התעמולה. זה לא אומר שאין מידה של צדק בדברי נתניהו, כי חלק מהתקשורת אכן אינה נטולת פניות לגביו.
אבל זו לא הפואנטה. התרגלנו להתווכח אם כן רודפים או לא רודפים, בעוד שהפואנטה היא הנורמה ההזויה שנוצרה כאן. הרי המדינה וכל מה שמתנהל בה הם תחת אחריותו של נתניהו. הטענות אולי עבדו עד היום בהיבט התקשורתי, אבל הן פסולות בהיבט המהותי.
נוצרה פה נורמה שלפיה נבחרי ציבור יוצאים באופן קבוע נגד הרשויות שעליהן הם מופקדים. המערכות מן הסתם אינן מושלמות, אבל הן קמו לטובת הציבור, וההרגל להאשים אותן ובכך להתנער מכל אשמה היא אבסורד. כך קורה גם בעניין מינויו של משה (צ'יקו) אדרי למפכ״ל. תפקידם של נבחרי ציבור הוא לקחת אחריות על הדרך שבה דברים מתנהלים. לומר שרשות או ועדה מסוימת פועלת נגדם זה נחמד, אבל ממש לא מספיק. אם הם לא הצליחו לשנות את הפגמים במהלך כהונתם, המשמעות היא שהם נכשלו.
מן הראוי שכולנו נתהה איך קיבלנו עוד נורמות קלוקלות מתוך הליך שכל מטרתו ליצור נורמות ראויות בשירות הציבורי. מצד אחד, קריאות פופוליסטיות של פוליטיקאים לביטול הוועדה למינוי בכירים, כי החלטתה הנוכחית לא נראית להם. הרי רק לאחרונה אותה ממשלה החליטה לחזק את הוועדה. אז מהו בדיוק המפתח המקצועי לקבלת החלטות? מצד שני, התרגלנו לגרירת שמות אנשים בבוץ בשם ערכים וטוהר ציבורי. גם זה אבסורד. אסור להתרגל לכך שנימוקים מקצועיים מתערבבים בפרובוקציות זולות ובדחף לייצר כותרות. מדובר בשמו הטוב של אדם ובדיני נפשות.
בין כל הדעות הפסקניות שהובעו פה בימים האחרונים, קצת נבלעה חוות דעת של אחד, שמואל הולנדר, נציב שירות המדינה לשעבר, שכיהן בעצמו בוועדה למינוי בכירים כ־11 שנה. ״כאשר ועדת מינויים פוסלת מועמד מחמת אי עמידה בכישורי סף מקצועיים, היא אינה משפילה או מלבינה את פניו. אך כאשר ועדה מטילה במועמד כתם של טוהר מידות, היא שופכת את דמו וגורמת לו נזק אדיר", הוא אמר.
הולנדר צודק. צריך מינויים ראויים, אבל צריך גם להיזהר מהכפשות. טהרנות יתר לא מביאה אנשים טובים יותר לתפקידים ציבוריים אלא להפך. היא מרחיקה
אנשים שאין להם רצון להיכנס למיטה החולה של ההשפלות הציבוריות, ומקרבת אנשים שיש להם עור של פיל ו״קטן עליהם״ עוד כמה כותרות שליליות.
זה טוב לשאוף לנורמות, אבל צריך לשים לב גם לנורמות נוספות שמשתרשות בדרך להשגתן. ביקורתיות יתר על מוסדות המדינה לא מסייעת לממשלה שמטרתה לשפר את השירות שלה לאזרחים, אלא רק לממשלה שמטרתה לשפר את השירות שלה לעצמה.
כרגע קשה לדעת אם אדרי ראוי או לא. לא צריך לבטל את הוועדה, אבל גם לא צריך להגן עליה כאילו היא מושלמת. אנו זקוקים לתהליך שיסייע בבחירה, אבל לא ישפוך את דמם של אנשים על חשדות שלא תמיד מתבררים כנכונים. אין שום טוב בנורמה של לצלוב ולהמשיך הלאה כשנהרסים חייו של אדם.