פסילתו של מיכאל בן ארי מריצה לכנסת לצד הכשרתה של מפלגת עוצמה יהודית אינן הגיוניות. למה בן ארי לא, אבל מרזל ובן גביר כן? גם בהכשרה של בל״ד תומכת הטרור בפעם המי יודע כמה אין היגיון. למה בן ארי לא, אבל בל״ד כן? ייתכן שלנימוקי בג״ץ יהיה איזשהו צידוק משפטי מפולפל או סיבה אקדמית להחריד, אבל ברור שמשהו אינו עובד כראוי כשהמשפט מפסיק להיות הגיוני.
כשהנימוקים יתפרסמו בעוד כמה ימים, הם כבר לא יהיו רלוונטיים. הרי הפרשנויות להחלטת בג״ץ, ששוב נגדה את החלטת ועדת הבחירות, כבר נטחנו מכל כיוון. ההצהרות הוצהרו, השימוש בבג״ץ ככלי לקידום תעמולת בחירות כבר נעשה, כך שגם להליך המשפטי הזה אין היגיון במציאות של 2019. החלטות כאלה צריך לפרסם עם הנימוקים המלאים או להשהות את הפרסום.
גם בתגובה של איילת שקד אין היגיון. לכאורה יש היגיון רגעי בניסיון לתפוס גל עכור של ויכוח שמאל־ימין נבוב ולרכוב עליו כדי להיחלץ קצת מהדשדוש בסקרים. אבל יש משהו שפשוט הפסיק להיות הגיוני ברטוריקה הזאת, וזה מה שחווים עכשיו בנט ושקד ועוד לא לגמרי מבינים. ההשתלחות בבג״ץ הפכה לכותרת בטוחה עבור כל מפלגת ימין חפצת חיים ובייס, אבל בטווח הארוך היא בעייתית. לכן ספק אם שקד תרוויח מהמהפכה שהציגה אתמול כמצע לקדנציה הבאה שלה כשרת משפטים.
אפשר לדון בביטול הוועדה למינוי שופטים, הרחוקה מלהיות אידיאלית, ובמקומה לאמץ את שיטת המינוי והשימוע האמריקאית. אבל הסיבה האמיתית למסיבת העיתונאים של שקד היא היחלשות בסקרים. ומדוע הימין החדש נחלש? כי כשאתה מאמץ רטוריקה קיצונית, בטווח הארוך היא לא מקדמת אותך, אלא את אלה שהם קיצוניים יותר.
לכאורה, הרטוריקה המוגזמת נשאה את הימין החדש היישר לזרועות הבייס. אבל מתישהו כל רטוריקה פופוליסטית מתהפכת על יוצריה. לרגעים נדמה שתוכל לשכנע רק באמצעות התלהמות פרובוקטיבית, אבל כשאתה מצליח, הקולות פתאום נודדים הלאה, לאלו שהם קיצוניים ממך. המומנטום של בנט ושקד, שבחרו להיפרד מחבורת סמוטריץ׳ ולרגע נראו כמו הבטחת הבחירות, התהפך עליהם. פתאום הבית היהודי, שאוחד לבקשת ראש הממשלה עם ממשיכי דרכו של כהנא כדי חלילה ״לא לאבד קולות ימין״, עובר אותם בסקרים. המסקנה היא שכשמלהיטים את הרוחות כטקטיקה, בסוף מתברר שבעניין הזה יש כאלה שהם טובים ממך. גזענים ומשיחיים אותנטיים תמיד יהיו טובים יותר ברטוריקה כזו מאשר הקיצוניים המזויפים.
לצדם של ממשיכי דרכו של כהנא, התחזק גם פייגלין. נתניהו, שנדרש לשנים כדי להיפטר ממנו בתוך הליכוד, התפלש ברטוריקת רפש קיצונית למען הבייס ומקבל אותו עכשיו כמפלגה לגיטימית. הימין החדש, שדאג לתקוף את נתניהו מימין כטקטיקה, אולי הרוויח למשך תקופה מסוימת, אבל בסוף סלל את הדרך לימנים הקיצוניים ביותר.
כך שבמסגרת הרטוריקה הלא הגיונית, גם די משונה שאנו דנים בלגיטימיות של בן ארי לעומת כסיף ולא במשהו גרוע בהרבה. מה שהיה צריך לעמוד על הפרק במסגרת דיון הגיוני הוא אי הלגיטימיות של קיצוניים שמתגרים בחוק בכנסת שלנו. גם בל״ד וגם עוצמה יהודית.