אמת מארץ תצמח: בתחילת השבוע נחנך קטע חשוב ב”דרך עולי הרגל”, הנתיב שהוליך את מאות אלפי עולי הרגל מבריכת השילוח אל הר הבית. בנייתו החלה בימי הורדוס ונמשכה בימי הנציבים הרומים שבאו אחריו. עמותת אלע”ד - אל עיר דוד - חפרה שם בשנים האחרונות מנהרה תת־קרקעית שאורכה 600 מטר ורוחבה 8 מטר, מרוצפת אבני ענק, ולצדיה מבני מגורים ומבני ציבור חשובים. השבוע השתתפו בחנוכת הדרך גם דיוויד פרידמן, שגריר ארצות הברית בישראל, וגם ג’ייסון גרינבלט, השליח המיוחד של הנשיא דונלד טראמפ. השתתפותם של אלו בטקס חשובה מאוד ומהווה המשך להכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל. זוהי הכרה בשלטון ישראל במזרח ירושלים ובפעולותיה של מדינת ישראל בעיר המאוחדת. פרידמן אמר בטקס: “זהו אתר מורשת של ארצות הברית כמו שהוא אתר מורשת של ישראל”.
 
ברשות הפלשתינאית כועסים. הגיוני. הם, העושים ככל שהם יכולים כדי למחות כל זכר לעברה היהודי של ירושלים, שהשמידו עתיקות מימי הבית הראשון והשני בהר הבית, ומכחישים את קיומם של הבית הראשון והשני, אינם יכולים לשאת את חשיפת ההיסטוריה היהודית של ירושלים. 
 
מה שלא הגיוני הוא התנגדות עמותות שמאל שונות, ובראשן “שלום עכשיו”, לעצם החפירה ולטקס בהשתתפות אמריקאית רשמית. אלו מייחלים לרגע שבו העולם יכריח אותנו לסגת מלב הארץ, גם מלב ירושלים. הם, אולי לא פחות מהערבים, רוצים למחוק את העבר שלנו. לחיות במין “עכשיו” ללא שורשים. כמובן שאין הם שייכים לשמאל הציוני, זה ששחרר את מזרח ירושלים ואיחד את העיר בששת הימים. הם פוסט־ציונים, חלקם גם אנטי־ציונים בגלוי. והם רואים בחפירות הארכיאולוגיות החשובות ביותר שהתקיימו בארץ ישראל צעד לקראת “ייהוד האגן הקדוש כולו”. אבל מה לעשות? גם אם תתפלצו - קדושת ירושלים לנצרות נגזרת כולה מקדושתה ליהדות. ישו משיחם היה יהודי פרושי. במושגי ימינו – חרדי, שחי ופעל בעיר בימי הבית השני. ו”קדושתה” של העיר לאסלאם מלאכותית ואינה אלא מהלך פוליטי בניסיון לרשת את היהדות ואת הנצרות. ולכן בנו מסגד דווקא על הר הבית.
 

ולכן גם הפגין קומץ שרידי “שלום עכשיו” נגד החפירות ונגד הטקס. וההפגנה שלהם דומה להתפרצותו של ילד אומלל שקורע את תעודת הלידה שלו בניסיון להכריז שאין לו הורים, שהוא הוליד את עצמו. הם גם עתרו לבג”ץ בניסיון לעצור את החפירות ועתירתם נדחתה. לכן התבטא גם עיתון “הארץ” בסגנונו המאופק הידוע, כשהוא מציין שהשתתפותם של פרידמן וגרינבלט היא “חריגה מאוד”, כאשר זוכרים את יחסם של ממשלים אמריקאיים קודמים לסוגיית איחוד ירושלים.

כואב להם. “הארץ” גם התעקש לציין כי הדרך עוברת מתחת לבתי סילוואן. מה להם ולכך שהשם “סילוואן” משמר את השם "השילוח" היהודי הקדום? מרירתם מתפקעת כשהם שומעים את שגריר ארצות הברית בישראל אומר: “שואלים אותי למה אני פה, והתשובה חשובה במיוחד השבוע, כשאנו מציינים את החתימה על הכרזת העצמאות האמריקאית. ההכרזה שינתה את הדרך שבה כולנו תופסים את היחסים בין העם לבין הממשלה. הזכויות שלנו ניתנו לא על ידי הרפובליקנים או הדמוקרטים אלא על ידי האל. ואיך האבות שלנו ידעו מהן הזכויות? התשובה היא שהם קראו את זה בתנ"ך. מאיפה התנ"ך הגיע? מאיפה התורה הגיעה? מהמקום הזה. המקום הזה הוא אתר מורשת של ארצות הברית כמו שהוא אתר מורשת של ישראל. זו הסיבה שהקשרים בין שתי המדינות כל כך עמוקים ובלתי שבירים. אנחנו רוצים להגיד את האמת, לספר את ההיסטוריה ואת התנ"ך. זאת האמת, וזו הדרך היחידה".
 
ובמהדורת החדשות של רשת בערוץ 13, שבה נסקרה חנוכת המנהרה, אמר הכתב המדיני ברק רביד (בוגר “הארץ”) כי החפירה נערכה בידי “עמותת המתנחלים אלע”ד”. עמותת מתנחלים? גם ירושלים היא “התנחלות”? מי שחופר בירושלים ומיישב יהודים בעיר דוד, בבתים שנשדדו מידי היהודים יושבי כפר השילוח בפרעות תרפ”ט, הוא “מתנחל” בעיני השמאל החולני. עבורי התואר “מתנחל” הוא תואר כבוד נדיר. גם חלוצי חניתה הכריזו בעלותם לנקודה במסגרת חומה ומגדל: “משימתנו בחניתה - כיבוש והתנחלות”. אבל הם היו ציונים. ולא פוסט־ציונים או אנטי־ציונים כאנשי “שלום עכשיו”, “הארץ” או הכתב המדיני של רשת.