שורות אלה, שנכתבו לפני פתיחת הקלפיות, מתמקדות ביום שאחרי ואולי ביום שלפני סבב בחירות רביעי. שלושת סבבי הבחירות הם ההוכחה הברורה שזה לא מקרי, שהסיבה האמיתית שבגינה לא ניתן להרכיב ממשלה רחבה ואיתנה היא משום שמדינת ישראל נגועה במחלה קשה של פיצול וגזענות מתובלת בשנאה פנימית עמוקה.
השנאה מפצלת את העם ואת המדינה לשני חלקים: ל"שבט הלבן", כפי שהוא מכונה בפי מצביעי הימין ונתניהו, שבט שזוכה במקרים רבים לתוספת של "שמאלנים עוכרי ישראל", רובם מהשכבות המבוססות של "מדינת תל אביב" והשרון ומההתיישבות העובדת. לחלק הזה של ה"שבט הלבן" מספחים גם את המפלגות הערביות שכביכול מזוהות עם השמאל הישראלי. מנגד ניצב מחנה הימין, שמאכלס ברובו את בני עדות המזרח והפריפריה, את מצביעי ש"ס, את המפלגות החרדיות האשכנזיות, את חובשי הכיפות הסרוגות של ימינה ומיעוט של חרותניקים ורוויזיוניסטים מימי חרות של בגין המנוח.
גזענות ומאבקים קשים בין אשכנזים וספרדים היו כאן מאז חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה במאה ה־18, כשמניין היהודים פה מנה בקושי שני רבבות שהתקיימו בעיקר מתרומות ונדבות שהגיעו מחו"ל ועוררו כאן מחלוקות על דרך חלוקתן.
זרעי השנאה והגזענות, כפי שהם משתקפים ביתר שאת במערכות הבחירות האחרונות, נזרעו עם קום המדינה, בימי המעברות, עם גלי העלייה הגדולים שהגיעו לכאן בתחילת שנות ה־50, למדינה קטנה וענייה שהייתה נתונה לבעיות ביטחוניות וקיומיות קשות. רוב הממסד וקולטי העליות היו אשכנזים שלא אחת נהגו ביחס מזלזל, מפלה ולא שוויוני כלפי העולים בני עדות המזרח, וכך התפתחו ושגשגו הקיפוח והפערים החברתיים.
זה לא שאין יוצאי עדות המזרח ב"מחנה הלבן" שמזוהים ומזדהים עם עמדות השמאל וסולדים מעמדות הימין, שכן באותה מידה ניתן למצוא לא מעט אשכנזים במחנה הימין. הבעיה היא שבמקום לאחד, היו מי שדאגו דווקא לעורר מחדש את השנאה, הקיפוח והגזענות למען הון פוליטי. מנחם בגין המנוח היה הראשון שעשה זאת בדרכו והפך להיות סמל ומופת של מושיע וגואל של דור המעברות יוצאי עדות המזרח ולמי שהעלה את קרנם והשיב להם את כבודם שנרמס על ידי אנשי מפא"י האשכנזים.
הגדיל לעשות נתניהו, יליד רחביה, שהתייצב בפני הציבור הגדול הזה בגלימת הנציג של עדות המזרח כממשיכו של מנחם בגין. נתניהו, עם חוש נפלא של הבנת הציבור, לא החמיץ שום הזדמנות לרכוב על אותה שנאה וגזענות ישנה ולהפוך לנציג הכי אותנטי של בני עדות המזרח. אין יותר ברור וחמור כדי להבין את הדמגוגיה הזולה הזו של נתניהו מדברי נתן אשל, יועצו ושליחו לעניינים מיוחדים, כפי שהם הושמעו בערוץ 12 בסוף השבוע: "הם [הלא־אשכנזים] שונאים הכל, הצלחנו להטריף את השנאה הזאת, היא מה שמאחד את המחנה שלנו, אנחנו צריכים ללכת על הכסאח הזה... מירי רגב עושה עבודה מצוינת, זה שהיא בהמה עזוב, היא מלהיבה את הקהל וזה מצליח".
נתניהו מיהר להתנער מדברי אשל, רק שכח שהוא מעולם לא החמיץ הזדמנות לרכוב על הסוס העדתי, כשעל מזבח השלטון הוא מוכן להקריב הכל למען הישרדותו. אין ספק כי הפיצול הזה הוא הסיבה העיקרית לשלוש מערכות בחירות שחילקו את המדינה לשני קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו. וזה יותר חמור בעיניי אפילו מכתבי האישום נגדו.