אמר רבי איתמר גרוטו: הנה אני מסביר איך שומרים על ריחוק חברתי של שני מטרים ולא מתקהלים ולא מתקרבים, והגיתם בהנחיותיי יומם ולילה עד שיבוא איזה בן זומא ויתקהל לי באמצע טיילת תל אביב, שנאמר: שם פס על ההנחיות. ואחרי שעצרו אותו, ניסה לתרץ קושיות וטען: ביתי אכן במזרח, אך אני מטייל עם כלבי במערב.

וחכמים אומרים ימות המשיח הגיעו והנה, יש לנו שירות מעקב של שב"כ וכל זב חוטם שיחליט להפר את ההוראות, יקבל תשדורת, שנאמר הודעת SMS, שנאמר בה: מנוי יקר, נמצאת ליד חולה מאומת. המצב הוא כזה: יש לנו עשר מכונות הנשמה, תשעה מטושים, שמונה בתי חולים, שבעה רופאים מטפלים, שש מסיכות, חמש מיטות פנויות, ארבעה אמבולנסים, שלוש אחיות זמינות ורק שתי ידיים שתופסות את הראש - אז אנא פנה לאחד אלוהינו. תודה רבה על ההבנה.

הכנת קערת הסדר: יסדר על הקערה מבעוד מועד, ויכין כפפות חד־פעמיות, אלכוג'ל, סבון לרחצה, אפליקציית זום, מכונת הנשמה ומטוש.

קדש. הריני מוכן לקיים את מצוות הקידוש ומצוות כוס ראשונה מארבע כוסות, שעברו הרתחה ומדיח כלים, והריני שותה מהצד שאף בן אנוש לא שתה ממנו לפניי.

ורחץ. נוטל את ידיו לפי הוראות משרד הבריאות לפני כל מנה, משפשף כל אצבע בנפרד, ויטבול את ידיו במשך 30 שניות ויקרצף אגודליו ויברך: "ברוך המסיר כל זכר של נגיף מעורי".

יחץ. ברוך העושה יח"צ למשרד הבריאות, כאילו התכונן למגיפה עולמית, כשהאמת היא שגם שפעת עונתית תופסת אותו מדי שנה לא ערוך ולא מוכן. ואמרו אמן.  

מגיד. הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים. אך מפני שהעבירו את הלחמא מיד ליד ללא חיטוי, ומפני שלא הקדימו ולא קנו מבעוד מועד מרמי לוי כדי למלא את המזווה בכל טוב הפסטה, הביצים ונייר הטואלט - לא הספיק להם לשנה הבאה בירושלים הנצורה. ולכן אומנם יקהלו ויתקרבו בני ישראל בתורים בסופר וסביב המעדנייה, אבל ישמרו על מרחק ובידוד חברתי ולא ילכו לעבודה ואמרו אמן.

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות אנו אוכלים בין מתארחים לבין מתפנקים - הלילה הזה כולנו משלוחים. שבכל הלילות אנו מתפצלים בין אפליקציה לבין יישום - הלילה הזה, הלילה הזה, כולנו בזום. שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות - הלילה הזה כולו מרור (ויוסיף השנה: מרור מהזן החזק).

עבדים היינו לפרעה במצרים. והגיע הנביא משה בר סימן טוב, והוציאנו מחירות לעבדות ונשמרנו לנפשותינו ולא הרחקנו אלא כמאה אמות מבתינו. ואפילו כולנו חכמים וכולנו וירולוגים וכולנו יודעים את הרפואה - חובה עלינו לספר את התפשטות הקורונה במעבר טיפתי או דרך הכפתור של המעלית ובעגלה של הסופר, וכל המרבה לספר הרי זה משובח.

מעשה ברבי בר סימן טוב, ורבי גרוטו ורבנית סדצקי ורבן ליצמן שהיו מסובין בווידיאו קונפרנס, והיו מוסיפים ומגבילים ומהדקים וסוגרים ולוחצים ומכבידים ידם על העם, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו, הגיעה קורונה עד נפש, ואיבדנו את עבודתנו ואת משכורתנו ואת זקנינו, וכאילו, די! חנקתם אותנו. יאללה. תרפו קצת, דרבנן!

והיא שעמדה. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, אבל רק הפעם כל מה שאנחנו צריכים זה לשבת בבית. שנאמר, את פתח לו נטפליקס, שיצפה ב"נרקוס" כל העונות עד יעבור זעם ומכת מצרים הזאת תימחה מעל פני האדמה.

אלו עשר המכות שהביאה עלינו המגיפה: סגר. בידוד. ריחוק חברתי. התקרבות לפחמימות ריקות. מעקב של שב"כ. הזנחת הספורט. הקאמבק של "הקומדי סטור". האיחוד של "זהו זה". הזחיחות של בר רפאלי. ושל גל גדות. אה, אמרו רק 10. סליחה.
דיינו.

אילו הייתה מגיפה, אבל לא היינו רואים בכל חור את עידן רייכל - דיינו.
אילו היינו רואים את רייכל, אבל לא היה מכה אותנו בשירת מרפסות - דיינו.
אילו היו שרים מהמרפסות, אבל לא את "שבט אחים ואחיות" - דיינו.
אילו היו שרים את "שבט אחים ואחיות", אבל היה מביא מספיק מטושים - דיינו.
ואילו היו מטושים ולא היה נותן לנו שיעורים מקוונים - דיינו.
ואילו היו שיעורים מקוונים אבל היו לנו מבחר מספק של טרנינגים - דיינו.
ואילו היו מספיק טרנינגים ולא היינו מקבלים את אותה בדיחה מחמש קבוצות שונות - דיינו.
ואילו קיבלנו את הבדיחה, אבל לפחות היינו משטחים את העקומה - די, דיינו.