אלה הם ימי קורונה, אבל ראוי גם להשתעשע מעט בימים קודרים אלה. ביקשנו לעיין עיון קפדני במודעות השידוכים, וגילינו תגלית מרעישה: ניתן לשווק את האהבה כאילו מדובר במקררים או בכלי עבודה. דוגמה? בבקשה.
אלמן בן 80 מציע עצמו לבת זוג ומעיד על עצמו: “מנומס, בריא ונוהג”. כלומר, ראו זה פלא, הוא בעל רישיון נהיגה. אלמנה בת 66 “לא חומרנית ורזה”. כלומר, קלת משקל. קל לשאתה על הידיים. ואילו אלמנה טרייה מעידה על יתרונה הגדול: “אשת שיחה”.
המשכנו להשתעשע בשאלה כיצד משווק אדם את עצמו בעידן המודרני. נשים המעידות על עצמן כי הן מאוקראינה מבקשות חיים משותפים, אבל מפגש וידיאו לפני הנסיעה על מנת להתחתן.
בהמשך נחשפנו למכמני התרבות המקומית גם בממלכת חיפוש אחר דירות ומקרקעין. להלן דוגמאות: “יש לחטוף במהרה”. דירה המעידה על עצמה “ממש מציאה”. “הזדמנות נדירה במגדלי דוד. דירה קטנה וצנועה”. כמה? שאלנו את המודעה, והנה המציאה בסך הכל קרוב לשבעה מיליון שקלים. כלומר, למהר ולחטוף.
“בשיכון צמרת בית נדיר”. ביקשנו לדעת מהי אותה נדירות, האם הוא מרחף באוויר. לא קיבלנו תשובה. עוד מציאה שמוגדרת כך: “דירה צנועה במגדל ברוטשילד, נוף משגע, רק שמונה מיליון שקלים”. בטרם נחטוף את המציאה, עוד סיבה להחלטה לא קלה: “במתחם הרבנות בתל אביב, פנטהאוז אמיתי!!!”, עם שלושה סימני קריאה במודעה לבל נחשוב שמדובר במתיחה. ומחירו? “רק 16.5 מיליון שקלים”. הוציאו את ארנקכם ואוצו רוצו בטרם תיחטף על ידי רודף מציאות אחר.
המשכנו להתענג על ים ושפע ההצעות והמודעות בתחומי חיים שונים, חבל שאיננו מרבים לתת את דעתנו על ההזדמנויות המצפות לנו בכל פינה. למשל יש חברה המציעה לקנות מאיתנו כפי שהיא מגדירה: “תכשיטי זהב ישנים ושבורים”. יש גם הצעות לרכישת מסמכים ישנים, כאלה המתגוללים בארונכם ואין בהם חפץ. דוגמה?
“מסמכים מתקופת הבריגדה”, נכתב במודעה. וגם לא תאמינו, מבקשים לקנות מאיתנו במזומן וכחץ מקשת “עיתונים ישנים ואסימונים”. ריבונו של עולם. אנחנו מבקשים לשאול את הרוכשים: מה תעשו בכל אלה? הרי אינכם ממוזיאון ישראל. התלבטנו אם להימלט למי שמציע “דירה במגדלי אקירוב, אבל גבוהה בשלמות”. כלומר, מרחפת כמו הדמיון שלנו.