שום ארגון יהודי, שום בית כנסת, שום פרויקט יהודי או מפעל רוחני בקהילה היהודית בניו יורק לא קרסו או נעלמו כתוצאה ממגיפת הקורונה. הכי גרוע שקרה זה הפסקה, האטה ואי נוכחות פיזיתבפעילות השגרתית. גם זה, מתברר, היה זמני ובחלקו הגדול והמכריע כבר עבר. הדיווחים המתפרסמים בישראל על מצוקות, צרות וקשיים המעיקים על הקהילה בני יורק, הם במקרה הטוב מוגזמים ובמקרה הפחות טוב מופרכים.
על פי הדוח שפורסם על ישיבת ועדת העלייה של הכנסת, הישיבה דנה בהצעות ויוזמות שמטרתן לסייע לקהילה בניו יורק. יפה מאוד מצד הועדה והיו"ר שלה, ח"כ דוד ביטן, לחשוב על יהודי ניו יורק ולדאוג להם. גם שרת התפוצות ינקלביץ' דיברה יפה. "זאת תקופת מבחן היסטורית ליחסי ישראל והתפוצות", הצהירה, אך במה שנוגע לתפוצה הגדולה בניו יורק, ההצהרה שלה שטותית.
כל הבעיות, הסוגיות, הנושאים שמעיקים על הקהילה היהודית בניו יורק קיימים, בועטים ומציקים שנים רבות, הרבה לפני שמישהו העלה במסויט שבחלומותיו קטסטרופה כמו נגיף הקורונה. אין כאן ועכשיו שום היסטוריה, גברתי שרת התפוצות. יש מציאות עמוסה בבעיות וקשיים. מציאות ישנה שנגיף הקורונה דחף לקדמת החזית. גם זה לא להרבה זמן. נישואי תערובת, התבוללות, מערכת חינוך יהודית פגומה,ארגונים ישנים שאבד עליהם הכלח, סולם עדיפויות פילנתרופי מיושן. והחמור מכל – נתק, ניכור וריחוק מתמשכים, מתעצמים, ומקצינים בין ישראל לחלקים הגדולים והמובילים בקהילה.
זאת גם טעות לייחס ולתלות את הגידול בגילויי אנטישמיות בהתפרצות מגיפת הקורונה. אנטישמיות בארה"ב הייתה תמיד ותהיה. הבהלה ותחושות הייאוש שהמגיפה יצרה והחדירה לאוכלוסייה האמריקאית, עוררה ועודדה גורמים גזעניים קיצוניים לצאת מחוריהם.
כבר היו דברים מעולם. גם משברים אחרים בארה"ב הזינו גורמים קיצוניים וגרמו לגידול בגילויי אנטישמיות. כל הבעיות והמצוקות הנזכרות מעיקות, מטרידות ומציקות ליהודים בכירים, לרבנים, לעסקנים קהילתיים פעילים כבר שנים רבות. מגיפת הקורונה רק חשפה וזקרה את הצרות הישנות, והקפיצה פתאום את ההכרה והדאגה בקיומן לשיח הציבורי בישראל.
זאת לא "תקופת מבחן היסטורית", גברתי שרת התפוצות. זאת הזדמנות, שעת כושר להתמודד ולהשקיע מאמצים לקידום אמצעים, דרכים ויוזמות לשיקום, חידוש וריענון הקשרים בין ישראל לתפוצה בניו יורק. הצלחה והישגים בתחום הזה כבר יביאו אפשרויות, יכולות וכוח ביצוע לסייע לקהילה להתגבר ולמצוא פתרונות לבעיות ולצרות הישנות.
המפתח להתערבות יעילה במטרה לסייע לקהילה בניו יורק הוא קודם וראשית כל יצירת קשרים עם הגורמים הנכונים בקהילה, עם מי שבאמת יש להם מגע אישי ישיר עם הציבור, עם מי שיש להם נוכחות פיזית משפיעה על קהלים. אלה הם הרבנים, מנהיגי בתי הכנסת משלושת הזרמים הדתיים.
בין הארגונים היהודיים המעטים הפעילים היום בארה"ב אין אף ארגון שיש לו השפעה כל שהיא ברחוב היהודי. לרב רפורמי און קונסרבטיבי בעיר קטנה בדרום דקוטה, או במדינות אורגן או מיין יש קשר אישי עם מספר גדול יותר של יהודים מאשר לכל ראשי הארגונים החברים בוועדת הנשיאים גם יחד.
אינני יודע מה הן התוכניות של שרת התפוצות. היא צריכה להיות מוכנה מראש שבביקור שלה בניו יורק היא תיתקל ברבנים, בעסקנים קהילתיים ופעילים שברובם הגדול והמכריע השקפות בנושאים דתיים,חברתיים ופוליטיים שונים לחלוטין הרווחות ומקובלות בחוגי השלטון בירושלים.