אין ספק שאחד האתגרים הגדולים ביותר של השנים הבאות יהיה אספקת מזון לאוכלוסייה הגדלה בכל רחבי העולם. בעוד 50 שנה צפויה אוכלוסיית העולם לגדול בעוד כ-2 מיליארד בני אדם ומרביתה צפויה להתגורר בערים, שהופכות להיות צפופות. אחת הבעיות תהיה היעדר משאבים כגון: אדמות חקלאיות לעיבוד תוצרת חקלאית, משאבי מים ועוד.
לתחזיות האלה התווספה בחודשים האחרונים, ההתמודדות עם המגיפה העולמית, אשר משפיעה על מערכות המזון בכל העולם, משבשת את שרשראות הערך החקלאיות האזוריות, ומהווה סיכונים לביטחון התזונתי הביתי של מיליוני משפחות בכל העולם. בנוסף, קיימת מודעות מוגברת לנושא בטיחות המזון ואיכותו מצד היצרנים, העסקים, הממשלות והצרכנים. סגירת הגבולות בין המדינות והסגרים שמוטלים על האוכלוסייה, הפרעות בשרשרת האספקה ושינויים בדרכי המסחר, עלולים להגביל את הגישה של האוכלוסיה למקורות מזון מספקים ומזינים. השאלה מה עושים ואיך מתמודדים עם הנושא?
חקלאות ורטיקלית היא אחת המגמות החמות, שמטרתה לפתור בעיות אלה. מדובר בשיטת גידול של ירקות לגובה על גבי קירות במעין "חוות עירוניות" שמהווה פתרון בר קיימא התואם לאורח החיים העירוני. "החווה העירונית" יכולה להיות ממוקמת על גגות הבניינים, מחוץ לסופרמרקטים, למסעדות ועוד ולהבטיח תוצרת טרייה, בריאה וללא חומרי הדברה, שמיוצרת כל השנה ומספקת את צרכי התושבים ללא תלות בגורמים חיצוניים.
המשבר הוכיח לנו כי אחת המטרות העיקריות שצריכה להעסיק גופים ציבורים וממשלתיים, מעבר לשמירה על בריאות התושבים, הינה לדאוג שלכל עיר או אזור תהיה היכולת לגדל את התוצרת שלהם ולספק אותה במקום בו היא נצרכת על ידי האוכלוסיה המקומית. הדבר לא רק יבטיח אספקה שוטפת אלא גם יפתור את העלויות הגבוהות של התוצרת, שנובעות משרשרת האספקה הארוכה ומעלויות הפצה ושינוע, ואת מחזורי הגידול הארוכים שתלויים בתנאי מזג האוויר הבלתי צפויים.
מעבר לביטחון התזונתי של התושבים, פתרונות הגידול העירוניים יאפשרו לעסקים תשואה מירבית משטח קטן בהרבה. למשל, חווה ורטקילית שמוקמת בתוך מכולת משא בגודל כ-30 מ"ר, מגדלת ומספקת היקף ייבול התואם לייבול של כדונם (1000 מ"ר !) בשטח פתוח. ובנוסף, מחזור גידול הצמחים המהיר בה מספק אספקה טרייה תכופה וקבועה של מוצרים חקלאיים בכל זמן נתון מבלי לדאוג לשיבושים הנובעים ממשברים או אסונות, וכל זאת בשימוש במשאבי מים נמוכים בכ-90% מהיקף המים שמשתמשים בהם בחקלאות קונבנציונלית. תחשבו כמה שטח אדמה מעובדת אפשר לשחרר חזרה כמשאב טבע, כמה מים אפשר לחסוך וכמה שימוש בחומרי הדברה שמהם ניתן להימנע.
אין ספק כי היום, יותר מתמיד, מרבית אוכלוסיית העולם מודעת למה שהיא אוכלת וקיים ביקוש גובר למאכלים בריאים יותר, ברי קיימא ובטוחים יותר. לכן, החקלאות צריכה להמציא את עצמה מחדש כדי שתהיה כשירה למטרות אלו לצד הדאגה לנושא הביטחון התזונתי. אני קורא לממשלה ולראשי העיריות להוביל את השינוי הנדרש במערכת האקולוגית העירונית על ידי הפיכת הערים, המבנים והמזון שלנו לירוקים יותר, בריאים וזמינים יותר.
הכותב הוא מנכ"ל חברת האגרו-טק הישראלית ורטיקל פילד שמפתחת פתרונות טכנולוגים לגידול חקלאי ורטיקלי במרחבי הערים