נראה שמייק פומפאו לא כל כך מצטער על הקץ הקרוב של הקריירה שלו כשר החוץ של ארה"ב כמו שחורה וכואב לו שהוא מסולק ונעקר כגורם נוכח בבירות מדינות המזרח התיכון. התסכול הזה כנראה היה המניע של פומפאו לקיים מסע דילוגים בישראל ובארצות ערביות.
למייק פומפאו קשה להשלים עם העובדה שהוא לא יוכל לכהן כשר החוץ החילופי של מדינת ישראל – תפקיד שמילא בגאווה מופגנת, באופן תקשורתי ויחצני. שרי החוץ של ארה"ב בשנים האחרונות, בלי הבדל תחת אלו נשיאים הם כיהנו, דמוקרטיים או רפובליקנים, אינם זכורים דווקא בגין הצלחות או הישגים מיוחדים שהשיגו בתקופת כהונותיהם. וזאת לשון המעטה.
מייק פומפאו לא היה אפילו כשלון. הוא נודע בעיקר בעקבות הצהרות והתבטאויות שפיזר ושיווק כאילו היה ראש משרד יחסי ציבור. פומפאו לא ניסה ולא התאמץ לעשות משהו משמעותי כדי להצליח או להיכשל. סליחה, כשלון חרוץ, צורב ומביש אחד רשום על שמו. התבוסה המדינית - דיפלומטית שספג באי הצלחתו להשיג במועצת הביטחון החלטה למנוע את תפוגת תאריך האמברגו למכירת נשק לאיראן.
לא זכור בתולדות מועצת הביטחון מזכיר מדינה אמריקאי שעמד מובס ונכלם כמו מייק פומפאו מול קואליציה מלוכדת של חברות המועצה, כולל המעצמות המערביות, שסיכלה יוזמה אמריקאית. האמת היא, שהכישלון לא היה כולו של מייק פומפאו. התבוסה הצורבת שלו במועצת הביטחון הייתה תוצאה ישירה של התנהלות מעליבה, גסת רוח ודוחה נגד מעצמות מערביות כמו גרמניה, צרפת ובריטניה, שנקט והפגין פטרונו של פומפאו - דונלד טראמפ.
עכשיו מתחיל ומקיים מייק פומפאו מסע ביקורים ודילוגים בבירות שונות, בדגש של מדינות מזרח תיכוניות, וכמובן ישראל. הפגישות והשיחות שיקיים עם מנהיגי האיזור יזכירו ביקורי תנחומים, שיחות של דברי נחמה, מילות עידוד וחיזוק על אי הצלחתו של דונלד טראמפ להיבחר לתקופת כהונה שנייה.
מייק פומפאו, אחד מנאמניו המסורים והנכנעים של טראמפ, זקוק בעצמו לנחומים. בשיחות שיקיים עם ראשי מדינות הוא קרוב לוודאי ישתדל להפיג את צערו שלו ואת צער המארחים שלו.
למייק פומפאו לא היה חלק במהלכים והמגעים להשגת הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין. חתנו של טראמפ ויועצו הקרוב, ג'ארד קושנר, לא כל כך אוהב את פומפאו, בלשון המעטה. מה שהרגיז את קושנר, שפומפאו לא התנגד ואפילו הביע תמיכה בסיפוח שטחים. אבל פומפאו הוביל את המהלך הראשון, הסרת סודן מרשימת הארצות התומכות בטרור, שהניב את הסכם השלום בין ישראל לסודן.
לפי דיווחים, מייק פומפאו יבקר ויסייר בהתנחלויות, ככל הנראה כדי להזכיר ולהפגין את השקפתו שההתנחלויות אינן חוקיות ובנייתן איננה בניגוד והפרת החוק הבינלאומי, כפי שמקובל ומוסכם בקרב מעצמות ומדינות מערביות. מגיעה לפומפאו בהחלט קבלת פנים לבבית בהתנחלויות.
להערכת פרשנים בוושינגטון, המניע האמיתי למסע הביקורים של מייק פומפאו הוא השאיפה, התוכנית שלו להתמודד על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות בשנת 2024. אין זה סוד, שבחודשים האחרונים מייק פומפאו קיים ביקורים אינטנסיביים במדינות מרכזיות בארה"ב, נפגש עם פוליטיקאיים מקומיים במטרה ברורה להקים תשתית ארגונית למירוץ שלו לנשיאות ב-2024.
פומפאו הוא אוונגליסט אדוק וחשוב לו להיזכר ולהיצרב בתודעתם של מיליוני האוונגליסטים בארה"ב כמי שאוהד את ישראל השלימה ובמיוחד את ירושלים הבירה. הבעיה של פומפאו היא, שלסגן הנשיא מייק פנס יש שאיפה ותוכנית דומה להתמודד לנשיאות ב-2024 ולהערכת פרשנים, פנס הרבה יותר מקובל ואהוד בצמרת הרפובליקנית מאשר מייק פומפאו.
אם יש מישהו בישראל שזקוק נואשות לדברי ניחומים וחיזוק מפיו של מייק פומפאו הוא השגריר האמריקאי בישראל, דיוויד פרידמן. פרדימן שמסיים את תפקידו כיהן בעצם כשגריר ארה"ב אצל המתנחלים. בשנות שהותו בישראל, פרידמן הראה מעט מאוד, אם בכלל, תשומת לב ועניין למה שקורה במדינה מחוץ לתחומי ההתנחלויות.
ישראל לא הרוויחה הרבה בתחום המדיני מכהונתו של מייק פומפאו. הרבה פחות מנוכחותו של פרידמן.