בימים אלה שבהם מקצועות הלימוד מצטמצמים, ותלמידים מתקשים למלא אחר דרישות ההוראה בשפע של מקצועות, אנחנו מציעים הצעה מהפכנית: לבטל את מקצוע המתמטיקה בקרב תלמידים הלומדים במגמה הומנית ואינם שואפים לעסוק במקצוע הדורש הבנה כזו.

כל מקצועות הלימוד האחרים שאינם מתרכזים בנוסחאות ובמספרים מרחיבים את הדעת ואת שפע הכישורים הנחוצים לאדם במדינה המודרנית, אבל המתמטיקה דרושה לטעמנו רק לאלה המבקשים להתמחות במקצועות הדורשים את הידע הזה. היא דורשת שפע של מאמץ ושעות רבות של התמכרות לנוסחאות המיותרות.

מדוע למשל כותב שורות אלה, שמתמחה בכתיבה ובטיפול בתלונות צרכניות של לקוחות, צריך היה ללמוד במקצועות הבגרות כמה זמן יהיה דרוש לשני ברזים למלא בריכה? או מתי ייפגשו מכונית היוצאת מנקודה אחת ומכונית היוצאת מנקודה אחרת? עד לרגע זה בערוב שנותינו לא השתמשנו ולו לשבריר שנייה בידע המתמטי. מקצועות הכימיה, הפיזיקה וההנדסה לא תרמו לידע שלנו כמלוא הנימה כאשר ביקשנו לעשות בו שימוש יומיומי בתפקודנו המקצועי. לעומת זאת, כל המקצועות האחרים בהחלט שימשו אותנו.

לעומת ההתמכרות למקצועות המשופעים בנוסחאות ומספרים, ראוי כי מי שפניו לעיסוקים הומניים ומתקשה במתמטיקה יפרוש לאלתר מהמקצוע הנלמד הזה ויתמסר בהדרכת מוריו לשפע הידע הטמון בלימודי החברה והמקצועות הרוחניים יותר, התורמים לא מעט להעשרת נפשו המאוד מתוכנתת של האדם בחברה המודרנית.

יש כאלה שיאמרו שהידע המתמטי מלמד אותנו לחשוב אחרת, בצורה שיטתית יותר ומדויקת. לאו דווקא. כותב שורות אלה, אף שיש לו תואר אקדמי והוא מרצה בעל ותק, נכשל בבגרות במתמטיקה ולא גילה ולו שמץ של צורך בשפע הנוסחאות הממריאות לשחקים.

נכון שאלה הם דברי כפירה בוטים, והמורים למתמטיקה ולמקצועות המדויקים בוודאי סבורים כי אינם מוצדקים, אבל יש להנהיג לטעמנו מגמה חדשה בבתי הספר, גם בכיתות הנמוכות ובוודאי בגבוהות שבהן, שלפיה עיקר הידע הנחוץ לאדם בחברה המודרנית איננו מתרכז דווקא בנוסחאות המשמימות והמדויקות, אלא מתפרש על פני המרחב השמיימי של העולם החברתי המזמן שפע של אפשרויות תעסוקתיות. זו השעה הראויה לחידוש המהפכני הזה.