ים של שקלים: עליית המחירים שנבעה מגורם שלא ציפינו לו

בוודאי יצא לכם באחרונה לרכוש ציוד ספורט כגון משקולות או מדפסת משרדית לשימוש ביתי או אפילו מכונת כביסה כזו או אחרת. ואז התברר לכם כי חלק מהפרטים לא בנמצא, או שהמלאי קטן ומטרטרים אתכם מחנות אחת לרעותה באותה רשת. וכאשר נמצא סוף־סוף הפריט המבוקש, לא חשוב אם בקנייה מקוונת או ישירה, מתברר כי מחירו זינק בשיעור חד שלא הכרנו זה שנים ארוכות.

את הסיבה לכך צריך לחפש במים, וליתר דיוק – במי הים, שכן מדד עלות הובלת הסחורות העולמי, בימים ובאוקיינוסים, נסק בשיעור חד מאז אפריל מכ־1,500 דולר למכולה של 40 רגל בממוצע ל־5,200 דולר למכולה, כך לפי מדד DREWRY. עליית המדד הזה כבר גוררת עלייה בעלויות ליבואנים ברחבי העולם, ומכאן הדרך קצרה לעלייה גם במחירי המוצר הסופי לצרכן.

עיקר העלייה החלה לאחר חודש יולי אשתקד, דווקא בשיא פאניקת נגיף הקורונה העולמי, לאחר שהתברר כי מאות מיליוני אנשים בעולם רותקו לבתיהם ומיליארדי אנשים רותקו לאזור מגוריהם ולמחוזותיהם, בשל עצירה כמעט מוחלטת של טיסות פנים וטיסות בינלאומיות, שלא לדבר על כך שהשלטונות אסרו עלינו להיפגש ולהתרועע.

הציבור שנשאר בביתו ברחבי העולם החל לרכוש מוצרים ואביזרים שילוו אותו בזמן שהוא תקוע בו. מה שנקרא, מוצרים של הנשארים בבית - stay home goods. כך, במקום לטוס לחו"ל וליהנות מנופים מרהיבים, גדלו רכישות הטלוויזיות. וכדי שזה יהיה קרוב יותר למציאות, עדיף כבר טלוויזיות חכמות וגדולות יותר, אולי 65 אינץ'. וכדי להאזין למוזיקה טובה, כאשר אולמות הקונצרטים מיותמים, רוכשים ציוד האזנה משובח. במקום להמשיך ללכת למכוני כושר שסגורים כבר חודשים, כל אדם שני הקים בביתו או בחצרו חדר כושר, לאחר שרכש ציוד רב שיענה על צרכיו. מובן שברקע, בזמן פעילות הכושר, הוא צופה במשדרי הטלוויזיה החכמה שרכש בכסף טוב. 65 אינץ', כבר אמרנו?

במקום ללכת להרצאות מעניינות או להמשיך להופיע לשיעורים במכללות, באוניברסיטאות ובבתי ספר, נאלץ הציבור, גם בשכבות החלשות, לרכוש מחשבים, נייחים וניידים, וטלפונים ניידים, מה שהגביר את תופעת הזום לכל דורש, טכנולוגיה שהייתה קיימת, אך הפכה לעממית ממש בזמן. ובמקום ללכת למסעדות ולברים, הציבור החל לצבור מלאים מעבר לדרוש לחיי היומיום. גם יינות שינעימו את הזמן, מה שבטוח בטוח - וזה כמובן הגדיל את רווחי היצרנים והמשנעים.

במקום ללכת לחנויות ולבחון סחורות, ההזמנות המקוונות עלו ברחבי עולם בעשרות אחוזים, מה שהגביר גם את רכישת כלי הרכב המסחריים בכמות אדירה. המתקדמים החלו לשנע סחורות באמצעות רחפנים, מה שהגביר גם את רכישתם בכמויות גדלות והולכות, בשל מחירם הסביר בעיני הרוכשים.

עדנה לפזלים

הילדים ברחבי העולם מבלים שעות ארוכות בבתיהם, הגנים סגורים והיציאה לפארקים מצומצמת, מה שמחייב מן הסתם רכישה של עוד ועוד צעצועים וציוד גן לילדים, תחליף למשחק עם ילדים אחרים, דבר שנאסר כבר חודשים ארוכים. כך, למשל, קופסאות הפזלים הפכו לפתע ללהיט, והמבוגרים גילו מחדש את הספר הכרוך. עדנה הייתה לסופרים ולבתי ההוצאה, שמוציאים עוד ועוד ספרים וגם משכפלים קיימים. אחרי הכל, כמה כבר אפשר לצפות בנטפליקס? אפילו ב־65 אינץ'.

העבודה מהבית התפשטה כאש בשדה קוצים ברחבי תבל, בעיקר במדינות המפותחות שבהן נפרשו סיבים אופטיים בכמות גדלה. כמו כן החלו לפרוש דור חמישי של ציוד לטלפון הסופר־מתקדם, G5. כל זה מצריך ציוד משרדי כפול, עוד מחשבים, עוד ציוד קצה בביתו של העובד, עוד מדפסות, עוד נייר הדפסה, עוד פחים משרדיים, עוד חיבורים למיניהם ועוד ספרות מקצועית רלוונטית. כדי לשמור על הבריאות בימי הקורונה, מרבית 7.3 מיליארדי בני האדם בעולם עושים שימוש רציף במסיכות פנים, בכפפות חד־פעמיות, באלכוג'ל ובמוצרי היגיינה - וכך חלה עלייה חדה בקניית המוצרים האלה.

החשש מהידבקות בתחבורה הציבורית הביא לגאות בביקוש לכלי רכב בעולם, כולל מיד שנייה, ובעקבות זאת מחירם עלה. הביקוש לשינוע כלי רכב אף הוא גורר עלייה במחירי ההובלה, אף שאוניות לכלי רכב הן ייעודיות. ביקוש נוסף עקב נגיף הקורונה היה למוצרים להגנה במקומות העבודה. מה שמשרד העבודה האמריקאי מגדיר Personal protective equipment, או בקיצור "PPE". אלו מוצרים שנועדו למזער חשיפה לאפשרות של פציעה, מחלה, כולל מגע עם כימיקלים, ואפילו רדיואקטיביות ומכת חשמל.

עקב הקורונה נעשו עבודות רבות להקמת חדרי בתי חולים, וכן בתי חולים שלמים, ברחבי העולם, כולל מערכות מיזוג אוויר וסינון חזקות עוד יותר, משום שהנגיף מסתובב באוויר. כל זה גורר ביקוש לכפפות, למשקפי בטיחות, למסיכות בטיחות, לנעלי בטיחות, לאטמי אוזניים, לכובעים נגד פגיעות מכניות ולחליפות לכיסוי כל הגוף.

לבתי החולים, שהגיעו עד קצה יכולתם בעולם, נדרשו עוד ועוד מכונות מצילות חיים, אקמו, מכשיר השואב דם דל בחמצן מגופו של המטופל ומזרים תחתיו דם עשיר בחמצן. וזוהי רק דוגמה לכמויות אדירות של ציוד הנדרש בבתי החולים מלבד לחומרי הבנייה להקמת חדרי אשפוז לחולים, בישראל כמו במקומות אחרים בעולם. וכפי שרואים בטלוויזיה בסיקור של צוותי החירום ובתי החולים, יש ביקוש גואה למוצרים חד־פעמיים בתחום המיגון, כמו כיסוי המכסה את כל הגוף, ציוד אינפוזיה, מחטים, כפפות, כלים, צינורות ותרופות. כמו במסיכות ובכפפות חד־פעמיות ואלכוג'ל, גם כאן חלק גדול מהציוד הוא לשימוש חד־פעמי או מתכלה, כך שהביקוש רק ממשיך ומתגלגל.

פחות חברות

וכשאלו הם פני הדברים, מדינות מוכנות לשלם כל מחיר כדי לקבל סחורות. הקווים העמוסים ביותר הם בין דרום מזרח אסיה וסין, מקור מרבית הסחורות המבוקשות, לארה"ב, דרך האוקיינוס השקט. הקו השני העמוס ביותר הוא מסין לים התיכון ולאירופה דרך מצרי מלקה בין סינגפור למלזיה, שם עוברת 40% מתנועת המטענים בעולם לאורך 900 ק"מ של המיצר.

הביקוש האדיר בשנת הקורונה הביא לזינוק האדיר במחירי ההובלה הימית - וכולנו משלמים את המחיר. ישראל נמצאת על נתיב הסחר, ואין לנו ברירה אלא לשלם עבור דמי ההובלה הימית. מחירים אלה היו נמוכים לאורך שנים והובילו לפשיטות רגל של חברות ספנות, ואלו שהמשיכו לפעול בקושי שרדו. אלא שמגיפת הקורונה שינתה את הכל. העלייה במחירי ההובלה הימית, בביקוש לטווח קצר ומיידי, גם באלפי אחוזים, הביאה לעלייה גם במחירי ההובלה לטווח ארוך בחוזים לשנים ארוכות, בכ־150% יותר מאשר לפני שנה.

כך גם ה"שופינג" בין חברות הספנות גובר. כל סוחר מחפש הזדמנויות לשנע את הסחורות שלו במחיר סביר, ההולך ונעלם. עלייה של 30%־50% לעומת קיץ 2020 נראית כיום כמציאה של ממש. גם סוחר שסגר מחירים עם חברת שיט לטווח ארוך עלול לסבול השנה, שכן מחיר התובלה הימית בשוק ה"ספוט" מאמיר לפי ארבעה ממחיר חוזה ההובלה לטווח ארוך. כלומר, כל תוספת למטען מעבר לחוזה המקורי מרקיעה שחקים.

גם המדד השני, הידוע יותר, לתעריפי הובלה ימית, The Baltic Dry Index - BDI, זינק ביוני מ־500 נקודות ל־2,000 נקודות בסוף יולי, ירד לסביבות 1,400־1,500 עד קרוב לאוקטובר, שב וזינק ל־2,000, ירד ועלה, ושוב ירד לכ־1,300. מובן שגם מחירי ההובלה מאירופה לארה"ב ובכיוון השני עלו וימשיכו להיות מושפעים מהעלייה בכלל קווי הסוחר בעולם.

מחיר טונה נפט עתיר גופרית עבור מנועי אוניות הסוחר, שירד בתחילת משבר הקורונה ל־200 דולר, וירד גם ל־142 דולר לטונה במספר נמלים, שב ועלה ל־350־300 דולר לטונה, אחוזים ספורים מעל המחיר לפני שנה, טרם פרוץ הנגיף. על פי התחזיות בשוקי ההון, לא צפויה כעת עלייה חדה במחיר, אבל ימים יגידו.

בשנים האחרונות הייתה קונסולידציה בענף הספנות העולמי. מספר החברות בעולם שהן בעלות יכולת השפעה של ממש על שוק הספנות העולמי ירד ל־20. בשל המשבר בענף ההובלה הימית, שנמשך שנים ארוכות, מעט מאוד אוניות מכולה חדשות וחדישות צפויות להיכנס לשירות השנה. למרות כל התופעה שנסקרה כאן, על פי התחזיות, אין צפי להמשך העלייה במחירי ההובלה, וההערכה היא שהם יתייצבו משום שרבות מחברות הספנות הכניסו שכלולים בתקופה הקשה של השנים האחרונות, הפכו ליעילות יותר, גם באמצעות בינה מלאכותית וטכנולוגיות נוספות. כך החברות הגדולות יוכלו להציע מחיר תחרותי.

עכשיו, עקב ההתייקרויות בהובלה הימית, ואף שצפויה התייצבות במחירה, הזינוק בחודשים האחרונים צפוי להתגלגל בחודשים הקרובים לכיסים של כולנו.

הדנים שולטים בימים, וההצלחה של צים

הדנים שולטים בשוק ההובלה הימית לאורך שנים ארוכות. חברת MAERSK, שנוסדה בשנת 1904, ניצבת במקום הראשון עם כושר הובלה של 17.7% משוק המכולות בעולם. ברשותה צי של 700 אוניות, והיא פוקדת 343 נמלים בעולם. מנייתה עלתה בשנה האחרונה בכ־55%. במקום השני, עם נתח שוק של 14.5%, מדורגת MSC, שנוסדה בשנת 1970 באיטליה ובסיסה בז'נבה, עם 517 אוניות שפוקדות 315 נמלים.

במקום השלישי ממוקמת החברה הסינית COSCO, שהתאחדה עם חברה אחרת בשנת 2016. לחברה, ששייכת לממשלת סין ובסיסה בבייג'ינג, נתח שוק של 12.2%, ו־473 אוניות סוחר. במקום הרביעי מוצאים את החברה הצרפתית CMA CGM, שבשנת 2000 נכנסה לעשירייה הראשונה, עם 11.4% מהשוק העולמי ו־492 אוניות מכולה. במקום החמישי נמצאת החברה הגרמנית־צ'יליאנית Hapag-Lloyd, עם 223 אוניות ונתח שוק של 7.3%. במשחק יש עוד חברות מיפן, מסינגפור, מטאיוואן ומקוריאה הדרומית.

ויש גם את הנקודה הישראלית: ב־28 בינואר השנה החלה להיסחר בניו יורק חברת צים, בהובלת אלי גליקמן, לאחר שעשתה הנפקה ראשונית. הרווח של צים, לפי הערכות, הסתכם ב־2020 ביותר מחצי מיליארד דולר, זינוק של אלפי אחוזים בשנים האחרונות.
 
* אין בכתוב כדי להמליץ לחלוטין על מניות המוזכרות בכתבה. קיימת אפשרות שכותב המאמר מחזיק בני"ע של חברות המוזכרות לעיל.