פרדוקסלית, דווקא בית המלוכה הירדני ניסה לשרבב את שמה של ישראל לתוך האירועים הדרמטיים שהתרחשו בירדן באחרונה. מקורות רשמיים בעמאן טפטפו טענות משתמעות ורמזים עמומים בדבר מעורבות ישראלית בקשר שלכאורה קשר הנסיך חמזה נגד המלך עבדאללה. בינתיים הטענות לא תפסו, אבל ישראל בהחלט מחוברת לפרשה הזו, שמהווה את אחד המוקשים שמנסה הצמרת הירדנית להציב בדרכנו בעת האחרונה. צמרת שבונה מסכת של התססה מתמדת נגד ישראל כדי להפנות את תשומת הלב מהצרות האמיתיות של המלך והממלכה.
אוזלת יד
ככל הידוע, שירותי הביטחון הירדניים הם שיירטו שיחת טלפון שערך חבר של הנסיך חמזה, ישראלי הגר באירופה, ששמע משהו על צרות והתקשר לאשתו של הנסיך, להציע עזרה חברית. ההדלפות הזדוניות מעמאן הפכו את הטלפון החברי למעורבות של בכיר ישראלי בניסיון הפיכה נגד המלך. ניסיון הפיכה שהומצא על ידי מקורבי המלך בכוונת מכוון. אכן, חמזה ומקורביו הביעו ביקורת על אוזלת היד של השלטון בממלכה ונפגשו עם נציגי חמולות. דרמת המעצרים וההאשמות נועדה להרתיע כל ביקורת ולהסיח את הדעת מהבעיות האמיתיות של ירדן.
שרבוב שם ישראל לפרשת הקשר שלא היה מצטרף לשורת פרובוקציות שעורכים המלך ובכיריו נגדנו. בין היתר הם יוזמים משברים יש מאין, מסיתים ומכפישים בשיטתיות. זירה מרכזית לתרגילי ההאשמה הירדניים היא הר הבית, מקום שבו ממשלת יצחק רבין, באיוולתה, נתנה לירדנים מעמד רשמי, בהסכם שחתמה עם המלך חוסיין. מקום שבו ממשלת נתניהו הפכה אותנו לשק החבטות של הירדנים, נרפים ונכנעים דרך קבע.
את המעמד הרשמי שקיבלו כשליטי הווקף מנצלים הירדנים לחתירה מתמדת תחת הריבונות והמוניטין הישראליים בעיר הבירה. מפעילים מבוע מתמיד של עלילות הסתה במטרה להציג את המלך עבדאללה כמגן האסלאם והמקומות הקדושים מפני הכופרים היהודים. ומטרת העל - לקושש פרסטיז'ה וסימפטיה מול ההתדרדרות המתמדת במעמד המלך מבית. פרשת הנסיך חמזה היא חוליה בשרשרת הפרובוקציות המלכותיות שנועדו להפחית את הזעם הציבורי הגובר של אזרחי הממלכה. זעם שנובע מאוזלת יד של השלטון מול מגיפה איומה, אבטלה חמורה ושחיתות עמוקה של מקורבי המלך.
מי שפרדוקסלית חטף באחרונה מהפרובוקציות של חצר עבדאללה הוא דווקא בנימין נתניהו, שנאלץ לבטל מסע בחירות לאיחוד האמירויות, שאותו קיווה למנף בקלפי. הירדנים עיכבו את אישור הטיסה של נתניהו למפרץ כעונש לישראל על הפגיעה במעמדו של יורש העצר הירדני, שישראל הכשילה לכאורה ביקור מתוכנן שלו בהר הבית. אלא שהביקור של יורש העצר חוסיין היה כל כולו פרובוקציה של הארמון. מתי ביקר מישהו מבית המלוכה הירדני בהר הבית בעשרות השנים האחרונות, ועוד בתואנה מופרכת של ציון החג שבו חלף מוחמד ממכה לירושלים? אפילו שר ההקדשים הירדני לא טורח לבקר באל־אקצא.
האמת היא שישראל אפשרה ליורש העצר להגיע לביקור, תוך תיאום מדויק של מספר המאבטחים והמלווים, לרבות נושאי הנשק שבהם. אלא שהירדנים ניסו בכוונה לצפצף על הסיכום המוקדם כדי ליצור סקנדל, במטרה לספק לנסיך תואנה לחזור לעמאן ולהטיח עוד האשמה בישראל, במסגרת טיפוח תדמית מגיני קודשי האסלאם.
מסכת עלילות והסתה
צריך לקרוא את הודעות משרד החוץ הירדני, כמו גם את אלה של שרים בכירים, כדי להבין כמה הסתה מפעפעת מהארמון נגד ישראל. למעשה, מי שמובילים את המאבק נגד ביקורי יהודים בהר הבית, לא כל שכן תפילות של יהודים, הם המוסדות הירדניים הרשמיים. בפרסומיהם, כל ביקור של קומץ יהודים ברחבת ההר הופך ל"פלישה אלימה" של יהודים קיצוניים למסגד אל־אקצא. חדשות לבקרים מתפרסמות הודעות נגד "הפרובוקציות של ישראל" במסגד הקדוש, אף על פי ששלטונות ירושלים מפחדים מהצל של עצמם ולא מעיזים לבסס את מעמדנו הריבוני במקום הקדוש ביותר ליהדות. כך, רק יומיים לפני פיצוץ פרשת הנסיך חמזה, שלח משרד החוץ הירדני איגרת מחאה נגד ישראל על עלילות הר הבית. בד בבד הגישה רבת עמון תלונה רשמית לאו"ם.
חוליה נוספת במארג העוינות כלפינו נגלתה לפני כחצי שנה, כאשר הירדנים סירבו להאריך את תקופת חכירת אדמות נהרים והערבה, שנותרו בידינו במעמד נחות של החכרה ל־25 שנה, כחלק מההסכם של רבין, מתוך הבנה ברורה שההחכרה תימשך לדורי דורות. בארמון העדיפו להיחנק עם קרקע מדברית שהם קיבלו עכשיו לידם, ולו כדי להצטייר כנוטרי הקוממיות האנטי־ישראלית.
אגב, לעצור המרכזי בפרשה הנוכחית, באסם עוודאללה, יש קשר ישראלי. עוודאללה הוא מיליארדר ממוצא ירושלמי, שהיה עוזרו של המלך ושר כלכלה כושל לפני למעלה מעשר שנים. הוא אפילו מבלה לא פעם במלון "אמריקן קולוני" במזרח העיר. עוודאללה ניסה לתווך בשנים האחרונות בין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן לבין המלך עבדאללה.
בהמשך נחשב על ידי אנשי המלך הירדני כמקורב לסעודים, שגם בהקשר שלנו הלחיצו והרגיזו את עבדאללה וחצרו. כזכור, בתקופת הנשיא טראמפ עלתה הצעה לצרף את הסעודים למועצת האחראים על הווקף של הר הבית, לצד הירדנים. לא ברור מה בדיוק היה תוכן ההצעה, מה שכן ברור הוא שהירדנים תפסו גם את היוזמות האלו כמזימה סעודית, ישראלית ואמריקאית. כזו שנועדה לפגוע במעמד שלהם כמגיני האסלאם באל־קודס הקדושה.
כחלק ממסע העוינות שלהם שתקו הירדנים בעניין ההסכמים עם מדינות המפרץ, שולחים את כלי התקשורת הרשמיים לתקוף את ההסכמים ולפרש את השתיקה הרשמית כעוינות. כך נוהגת מדינה שחתמה איתנו על הסכם קר ועוין לפני 26 שנה.
אצלנו חוזרים ומדגישים עד כמה מערכת היחסים בין מנגנוני הביטחון של שתי המדינות טובים, אבל זו מערכת ששוררת עוד מימי המלך חוסיין המוקדמים, הרבה לפני מערכת היחסים הרשמית. לפני שישראל נאלצה לשלם בקרקע ובמים עבור פיסת נייר שמכונה הסכם, נייר שמאז חתימתו גרם רק לעוינות ולאיבה. אחרי 26 שנות הסכם, הירדנים היו חייבים לקלוט ולהפנים את מה שהבינו האמירותים, הבחריינים, המצרים וגם הסעודים בשנים האחרונות. שישראל חשובה להם ביטחונית וכלכלית יותר משהם חשובים לנו. אבל הפחדנות ואוזלת היד של המלך עבדאללה מובילות את הממלכה ההאשמית במסלול ההפוך, מסלול של מדינת אויב.
סיבוב פרסה ישראלי
המסקנה הישראלית מחייבת לערוך פניית פרסה. לעבור להתקפה במקום המשך ההתרפסות והשתיקה. קודם כל, חייבים להצר את צעדי הווקף בהר הבית, ולשלול את המעמד המיוחד של ממשלת ירדן. בהמשך, לשקול הפסקת הזרמת המים מהירדן והירמוך לממלכה. הירדנים נתמכים במידה רבה בידי המוצקות הביטחונית שלנו, ואפילו קיבלו מאיתנו מסוקי תקיפה בשנים האחרונות. הם בוודאי סומכים על כך שניחלץ לעזרתם במקרה של התקפה איראנית.
עכשיו הגיע הזמן להמחיש להם שההגנה והידידות מצדנו אינן מובנות מאליהן. הם אלו שמפירים בפועל את ההסכם שנחתם איתם, בין היתר באמצעות ההסתה המתמדת, הפניות לאו"ם וערעור יסודות היחסים בין המדינות. הם אלו שמנסים לסחוט מאיתנו ויתורים מדיניים וטובות הנאה כלכליות. הגיע הזמן לשים לכל זה קץ, ואולי הם יבינו את הרמז ויתעשתו. אם לא, לפחות נחזיר לנו את כבודנו ואת הריבונות בעיר הבירה.v