צחצוח החרבות בשיח האולפנים נמשך גם אחרי חצות בין שני לשלישי. הביטחוניסטים והסיפוחיסטים המשיכו וטחנו את הצורך במכה של ממש. כאילו מה? עוד הרוגים בשני הצדדים, ותקיפות הנדל"ן המאוכלס יימשכו? כאילו לא כל הריסות "תשתיות חמאס" ישוקמו בעזרת כסף קטארי ומלט ישראלי? ועדיין לא קם מי שיעשה את ספירת הדם ויקרא להכלה עכשיו והסדרה מחר.
אף מרכיב לאומי לא נפגע פרט לכבוד של נאמני הר הבית, שלא הורשו לעלות להר. וזה מוזר. לא ייתכן שמערכת הביטחון תשקול שיקולי כבוד כאשר ברור שלא נשקפת כל סכנה למדינת ישראל. יחסי הכוחות בינינו לבין חמאס, ג'יהאד וכל השאר הם ברמה של גוליית מול פשפש, ועל הכף מונחים חיים של המון בני אדם. את ענייני הכבוד צריך להשאיר לנוער.
אצלם אירועים מעין אלו הם תערובת של שבועה צופית נלהבת וספורט אתגרי. הנוער הפלסטיני יצהל: ניצחנו והחזרנו את הכבוד כאשר נפלו רקטות בסביבת ירושלים, והנוער הדתי־לאומי חגג בריקודים כאשר הגיע לכותל חרף פיזור המצעד ודגמן ניצחון גם הוא.
ועדיין צה"ל ממשיך לנהל את מלחמת הדת שאליה נקלע, וממשלת ישראל נפלה בפח של המתנחלים וחמאס. שניהם חיפשו בלגן שבאמצעותו ינצח האלוהים או שאללה שלהם. התוצרים הפוליטיים המקווים של שני הצדדים הם השתלטות חמאס על הגדה והמשך שליטת הימין בממשלה.
וכל מה שקרה עכשיו, בחסות ממשלת העוועים של נתניהו קרה. מיד אחרי סיום צוק איתן דובר על "הסדרה". ממשלת נתניהו התחמקה מלקיים את הבטחתה למצרים ולאמריקאים, וכל מה שקרה וקורה נובע ישירות מאותה מדיניות שיצרה איום ביטחוני קבוע שבידל את הרצועה מהגדה כדי לסכסך בין חמאס לרשות.
כך צד נתניהו שתי ציפורים במכה אחת: גם חמק מהסדרה ברצועה ומהסדר מדיני בגדה וגם ביצר את שלטונו על מתח ביטחוני קבוע. גם אם האירוע לא הסתיים, ברור שמדיניות ההפרד ומשול קרסה.
חמאס זכה בתוספת יוקרה בירושלים כאשר כל תקיפה ישראלית מעלה את סיכוייו לשלוט בעתיד בגדה כולה. התוצר הפוליטי הרצוי מבחינת האינטרס הישראלי בעקבות הסיבוב המיותר צריך להיות החלפת הממשלה הזו וחיסול היכולת הפוליטית של הימין המשיחי שבגינו פרצה המהומה.
אלא שבמדינת ישראל מתקיים היום הכלל "שקט, יורים". ואכן, בשלב ראשון כולם נצמדו לטקסט פטריוטי אחיד, כולל ראשי גוש השינוי שמתייצבים לימינו של נתניהו. אני מקווה שבהמשך, ברגע שבו יושג שקט, יישלפו החרבות, וכמו תמיד כל מעללי נתניהו יחזרו אליו והפעם בגדול. הזיגזג המפואר שלו בניהול האירוע והידיעה ששום דבר לא ישתנה לאחריו יחזרו אליו - הפעם כבומרנג קטלני.