ראש השב"כ נדב ארגמן פרסם במוצ"ש האחרון הודעה חריגה הקוראת להפסקת ההסתה, בדגש על הרשתות החברתיות, ופנה לדרגים הפוליטיים מכל גוני הקשת לפעול להרגעת הרוחות.
הוא הזהיר כי אם זה לא יקרה, עלולים יחיד או קבוצה לקחת את החוק לידיהם ולגרום לרצח של מפגין או של אישיות פוליטית. אין ספק כי ארגמן התכוון לח"כים ממפלגת ימינה - בנט, שקד והח"כים המתלבטים - או לאחד מראשי גוש השינוי.
לרבים מאיתנו הזכירה הודעתו את הימים שלפני רצח יצחק רבין ז"ל. אותה שפה אלימה שגרמה להתלהטות האווירה ולהסתה, והביאה בסופה להירצחו של ראש ממשלה בישראל. אלא שב־1995 לא היו רשתות חברתיות ולא היה וואטסאפ, ושכיחותם של הטלפונים הסלולריים הייתה פחותה בהרבה. אותם טלפונים המאפשרים כיום הפצה מיידית של מסרים אלימים ומסיתים, המגיעים במהירות לקהל היעד שלהם.
הודעת ראש השב"כ באה גם על רקע שתיקה, כמעט טוטאלית, של נבחרי הציבור בסוגיה. קריאתו באה כקול יחיד ורועם וכ"מתריע בשער" יחידי. מניסיוני רב־השנים אני מניח כי הצטברות חומר מודיעיני רב והערכות מצב תכופות הניעו את ראש השירות ליזום את הצהרתו, ביודעו כי היא תיצור גל תגובות גדול ותציף דיון ציבורי ער.
באווירה הנוכחית ישנה חשיבות רבה להעלאת הנושא לדיון ציבורי גלוי. דיון פתוח יוצר הרתעה אצל אותם חורשי מזימות ופורעי חוק. במיוחד כאשר כל הזירה הפוליטית כמעט אינה מזהירה, ולעתים אף תורמת להתגברות ההסתה ולליבויה.
אין ספק כי האשמה העיקרית היא של הפוליטיקאים ושל כל אחת ואחד מן הגולשים העוסקים בהסתה הפרועה. הרשתות הללו מאפשרות את דברי הבלע הללו, וכמעט אף אחד מנבחרי הציבור לא עושה מספיק כדי לנסות להרגיע ולמתן את ההשתוללות וההסתה.
במצב כזה, שיקולי שירות הביטחון, המבוססים על מודיעין מהשטח ועל הערכות לעתיד, גוברים ומחייבים התייחסות. השירות הפיק לקחים רבים מרצח רבין ז"ל. ראש השירות דאז, כרמי גילון, התריע והזהיר וכיתת רגליו מלשכה ללשכה, ואולם לא עשה זאת בגלוי.
לפוליטיקאים אחריות רבה להלהטת הרוחות, ובראשם ראש הממשלה נתניהו. הוא אומנם מגנה אלימות "מכל הצדדים", אך לא מתייחס, מנימוקים פוליטיים, לכך שתומכיו מאיימים על ילדיה של איילת שקד, עוקבים אחרי ח"כ עידית סילמן, מאיימים על חיי ילדיו של גדעון סער, שורפים תמונות של בנט ועוד. לנוכח העובדה שנתניהו בחר להדגיש דווקא את ההסתה נגדו ונגד משפחתו, הרי שניתן לקבוע שדבריו של ראש השב"כ נפלו על אוזניים ערלות.
תפקידו של השב"כ הוא שמירה על ביטחון המדינה ועל סדרי הממשל הדמוקרטי ומוסדותיו, ונדב ארגמן, בהפיקו את לקחי התקופה שקדמה לרצח רבין, החליט לצאת בקריאה פומבית, וטוב שעשה כך באופן מדויק, ברור ואמיץ.
תגובת נתניהו, הגורסת כי זהו "ניסיון למסגר את הימין כמשהו אלים ומסוכן לדמוקרטיה" והתעלמותו מההסתה הפרועה נגד יריביו הפוליטיים, אינה הולמת, כשדווקא הוא, כמי שאחראי על השב"כ, תקף את ההצהרה וסיווג אותה בצד השמאלי של המפה. אין בכך ממלכתיות, ויש שיאמרו שחמור מכך, זהו המשכה של ההסתה. נתניהו לא תקף ישירות את השב"כ, אם כי אפשר לשמוע זאת מבין השורות.
במידה גלויה מבקר ראש הממשלה את פייסבוק וטוויטר על סגירת חשבונות גולשים, ועל ידי כך מגבה את בנו, שהשתלחויותיו ברשתות אינה יודעת גבולות.על פי תגובתו של ראש הממשלה, ראש השב"כ יידרש להסביר לו מה היו שיקוליו, ועל איזה מודיעין ביסס את דבריו.
אין לי ספק כי ארגמן יידע לנמק את החלטתו וסיבותיה. עם זאת, ספק רב אם יצליח לשכנע את "הבוס" שלו בנחיצות הצעד שנקט. זהו בעיקרו ההבדל בין מסקנה ודעה של ראש ארגון ביון, לבין אג'נדה פוליטית של פוליטיקאי. המתח הזה נזל גם לרשתות החברתיות, ויהיה קשה מאוד, אם בכלל, לסלקו. בנימין נתניהו, נדב ארגמן (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP) השב"כ מקפיד על ממלכתיות צרופה ושומר בקפידה על א־פוליטיות. פגיעה בו גורמת נזק לממלכתיות שלו, והיא מסכנת את חופש החשיבה והביטוי של ראשיו. מאז ומתמיד לא עורבו שיקולים פוליטיים בעבודת השירות, והמתח בין הקברניט לשירות לא עורבב אף פעם במערבולות מפלגתיות. גם ראשי המדינה וגם השירות הקפידו על כך הקפדה יתרה. חבל מאוד ששגרה מבורכת זו תופר, כי הנזק העלול להיגרם הוא הרסני וקשה לתיקון.
בלי להתעלם מבסיס המחלוקות הפוליטיות ומלגיטימיות הוויכוח, טוב וראוי היה שהדרגים הפוליטיים, מכל המחנות, יצטרפו לקריאתו של ראש השירות ויתרמו את חלקם להרגעת הרוחות ומיתונן. ישראל זקוקה לרוגע, ליציבות וליישוב המחלוקות. השב"כ ממלא את ייעודו ומתריע, ועל כולנו להפנים זאת ולתרום, כל אחד את חלקו.
קללות ונאצות, איומים והסתות יכולים להפוך למעשים של ממש. הבה נקרא כולנו את אזהרת השב"כ כלשונה וככוונתה. פרשנויות מוטות עלולות לגרום למחירים כבדים וטרגיים.
הכותב הינו ראש השב"כ לשעבר ונשיא חברת C.G.i למודיעין עסקי
