אין בשום פרוטוקול מדיני, בשום תקנון המסדיר יחסים דיפלומטיים בין מדינות, מנהג או נוהל של פגישה בין נשיא ארה"ב לנשיא פורש של מדינה ידידותית. העובדה שאין דבר כזה, מעניקה את המשמעות המיוחדת לפגישה בין הנשיא ג'ו ביידן לנשיא ישראל הפורש ראובן ריבלין. הפגישה בבית הלבן, אירוע חריג מדינית, היא מחווה ידידותית יחידותית לישראל. ידידות מוצהרת, מופגנת. מטרתה להבהיר, לישראל, לעם היהודי ולעולם – הנשיא ג'ו ביידן מנצל חילופי גברי בנשיאות מדינת ישראל ומחבק את ישראל.
העיתוי של מיפגש ביידן-ריבלין בבית הלבן, שבועיים לאחר כינונה של ממשלה חדשה בישראל, יכול לשמש סימן ומופת למאמץ של נשיא ארה"ב להוכיח את אהדתו המיוחדת ותמיכתו בממשלה חדשה בישראל שלראשונה מזה עשור שנים מייצגת קואליציה מגוונת, שאיננה בשליטה של הימין. מעניין, שצמוד לקיומה של הפגישה, פורסם שמתקדמים הליכים לקיומה של פגישה בין הנשיא ביידן לראש הממשלה נפתלי בנט. כדי להבין את מעמדה המועדף בבית הלבן של ממשלה שאיננה בראשות בנימין נתניהו, צריך רק לחשוב לרגע, האם גם דונלד טראמפ כנשיא היה מזמין לפגישה את ראובן ריבלין כמחווה לתום כהונתו?
גם הפגישה ביידן-ריבלין וגם הדיווחים על פגישה צפויה בין הנשיא ביידן לראש הממשלה נפתלי בנט, הם הוכחה לחוזקה, עוצמתה ואיתנותה של התמיכה בישראל בצמרת המפלגה הדמוקרטית. הדיווחים על התחזקות מה שמוגדר "האגף הפרוגרסיבי", "השמאל הקיצוני", במפלגה הדמוקרטית הם מלכתחילה מוגזמים. מתקיים בבית הלבן מפגש בין הנשיא לנשיא ישראל הפורש. הבכיר הישראלי נפגש עם יושבת ראש הקונגרס. היכן הסנטור ברני סנדרס? אף מילה מצדה של הסנטורית וורן? הנשיא ג'ו ביידן הוא זה, שמייד לאחר שנבחר, עוד לפני שנכנס לבית הלבן, הזיז הצדה, דחק לשולי-השוליים את הקיצונים במפלגה הדמוקרטית. לא העניק להם שום תפקיד, שום מעמד ויצוג בצמרת ממשלו.
נושא המו"מ לחידוש הסכם הגרעין עם איראן יידון בפגישה בין ביידן לריבלין. מבחינת ישראל, נושא מציק, מדאיג. אבל לא ממעיט, לא מערער כמלוא הנימה את ידידותו האמתית, האיתנה של הנשיא ביידן לישראל. נושא שמחייב זהירות מירבית, התאפקות מצד ישראל. חשוב מכל, יצירתיות מדינית. הפגישה בבית הלבן בין ריבלין לביידן הוכיחה שידידות היא נכס. צריך ללמוד ולדעת איך לשמור על נכס.