הוא היה אחד השמות הבולטים בדברי ימי המאפיה האמריקאית ואחד העבריינים האכזריים שפעלו נגד ניאו־נאצים. הוא היה מוכר כרואה החשבון של המאפיה ושלח זרועות ממיאמי ועד קובה, כשהוא ממלא תפקיד מרכזי בביסוס סינדיקט הפשע הבינלאומי שהקים עם באגסי סיגל, שעסק בעיקר ברציחות שהוזמנו מראש.
הוא עצמו הגיע ארצה בתחילת שנות ה־70 עם רעייתו השנייה ובחר להשתקע בהרצליה, שם הוא הכיר גנגסטר מוכר לא פחות ממנו, שזכה לכינוי "מייסד המאפיה היהודית".
כששהה בישראל הוא נפגש עם עבריינים ועם ראשי ארגוני פשע ותכנן מפגש פסגה של גנגסטרים יהודים. הוא אהב לאכול טוב והרבה. מחלת הלב שלו לא מנעה ממנו לאכול כמויות עצומות. כשהוא סיים ארוחה אחת, הוא דיבר על הארוחה הבאה.
כשבתו באה לארץ לפני 45 שנים, היא לא החמיצה את הביקור בכותל ונלוותה לאביה בחיפושיו אחרי הקבר של סבו וסבתו שקבורים בהר הזיתים.
היו מי שהעריכו את הונו ב־300 מיליון דולר. הוא הוריש לצאצאיו רק שליש מהסכום שנפל בחלקו. לאחר מותו החלו צאצאיו במלחמת ירושה כדי להשיב לידיהם בין השאר מלון בהוואנה. הוא ניסה להלבין את עסקיו באמצעות בנקים ועסקי נדל"ן.
הוא ניסה לקבל אשרת עולה על פי חוק השבות ולשכנע את בית המשפט שאין לו עבר פלילי, אבל פרקליט המדינה דאז גבריאל בך העיד בפני שופטי בג"ץ ש"אופי העבודה בסינדיקט הפשע הוא כזה שאין פורשים ממנו לעולם", מה שהביא את שופטי בג"ץ להחלטה לאלץ אותו לעזוב את ישראל.
הוא קיווה להשתקע בפרגוואי, בברזיל, בארגנטינה, בפרו ובפנמה, אבל אף אחת מהמדינות לא הסכימה שיתגורר בשטחה. הוא נאלץ לשוב לארצות הברית ומת ב־1983 במיאמי, כשעל קברו חרוטים שמו, שם משפחתו, שנת מותו, ושתי מילים: "לנצח בלבנו".
אתם מוזמנים לגלות:
מי האיש?
פתרון החידה הקודמת:
האיש שפעל בזהויות שונות בסוריה, בירדן, באיראן, בעיראק ובמצרים, ועליו אמר המשורר חיים גורי ש"היה אחד מגדולי הגיבורים שלנו, אדם שרוב חייו חי בגוב האריות", הוא איש המוסד והשב"כ יעקובה כהן ז"ל, שהיה חבר קיבוץ אלונים.