כבר התרגלנו שבג"ץ חוטף ביקורות צולבות על ימין ועל שמאל, ולכן ראוי לציין החלטה שהיא לא ״אקטיביסטית״ במהותה - כלומר לא מיושרת עם קבוצה פוליטית מסוימת - אלא מידתית ונכונה. הפסיקה בעניין הפרדה מגדרית באקדמיה שניתנה השבוע היא בדיוק כזו. היא מכשירה את עצם ההפרדה המגדרית עבור האוכלוסייה החרדית, אבל מצד שני, מטילה עליה הגבלות כדי לא לאפשר אפליה של נשים מרצות.

הסנטימנט שעל פיו אסור לאפשר הפרדה מגדרית בשום אופן הפך די רווח בשיח של השנים האחרונות, אבל הוא לא בריא בחברה הטרוגנית. בדומה לציפייה הלא ריאלית של העסקנות החרדית, שמבחינתה כל ישראלי צריך להתכופף לפי כלליה, גם הציפייה לכפות ראיית עולם ליברלית אינה ממש ריאלית. כפי שלא הגיוני שבישראל יתאפשר רק גיור אורתודוקסי או רק נישואים דרך הרבנות, גם לא הגיוני שבישראל לא יתאפשר קיום של אורח חיים חרדי. בחברה שוויונית באמת דוגלים ב־live and let live. המשמעות היא שמותר להיות חילוני בדיוק כפי שמותר להיות מוסלמי אדוק, ומותר להיות הומוסקסואל או טרנסג׳נדר, אבל גם שמרן ואפילו חרדי קיצוני.

המסלולים הנפרדים לגברים ונשים באקדמיה הם דווקא צעד מבורך. הם מאפשרים ליותר חרדים וחרדיות לרכוש השכלה גבוהה. עיקומי האף הליברליים בעניין לא מקדמים את ערך השוויון, אלא להפך. הם רק מדירים חרדים מהאקדמיה ומקשים עליהם לרכוש מקצועות ולהשתלב בעבודה - כלומר לקחת חלק גדול ומשמעותי יותר במשק היצרני. מסתבר שלא רק חרדים יודעים לצפות שכולם ינהגו על פי אמונותיהם, במקום לדגול בשוויון אמיתי.

ההתערבות היחידה של בג"ץ בפסיקה הייתה בעניין אפליה של נשים מרצות. על פי הדרישה החרדית, נשים אמורות להרצות רק בפני סטודנטיות, בעוד שגברים יכולים להרצות גם בפני סטודנטים חרדים וגם בפני סטודנטיות חרדיות. גם אם יש היגיון חרדי נסתר כלשהו בדרישה הזו, הוא מן הסתם לא מתיישב עם שוויון תעסוקתי של נשים באקדמיה. גם כך יש פחות מרצות ממרצים, ואין סיבה להעמיק את הפער. בג"ץ לא פסק לגבי הפתרון הרצוי בעניין, אלא השאיר אותו למוסדות ולמועצה להשכלה גבוהה. הוא לא דרש הכנסת נשים מרצות לקורסי החובה, אלא אפשר להגיע לפתרון כמו למידה מקוונת או כל דבר אחר, כדי לא להפלות מרצות אבל גם לא להדיר חרדים מהאקדמיה.

השיעור החשוב בפסיקה הוא שאי אפשר לבצע כפייה ליברלית - זה לא מצב שהוא טוב יותר מכפייה דתית. אי אפשר לכפות על כולם להיות בעלי תפיסת עולם חילונית. בסוף, כולנו צריכים להסתדר כאן ולחיות זה לצד זה. יש מי שרוצים אורח חיים שמרני, ואי אפשר ליישר אותם עם כל ערך ליברלי ולטעון שזה נעשה בשם השוויון. חשיבה כזו היא בגידה בערך השוויון. ההפרדה באקדמיה דרושה דווקא כדי לשלב את החברה החרדית באוכלוסייה באופן שווה יותר.

הרי החילונים מתלוננים (ובצדק) על הנתמכות המוגזמת של המגזר החרדי בקופה הציבורית, והדרך להפסיק את זה היא לא רק לגדוע את סבסוד מעונות היום לאברכים שאינם עובדים. צריך לאפשר למגזר החרדי להשתלב במסלול יצרני ועובד, ולא רק במסלול לומד ונתמך כברירת מחדל. זה מתחיל בלימודי ליבה שיהיו חובה גם במערכת החינוך החרדית, אבל כולל גם תוכניות שיקלו על חרדים וחרדיות בוגרים לרכוש השכלה גבוהה ומקצוע. מי שנלחם בהפרדה המגדרית לא רק שעוסק בכפייה ליברלית, אלא בעצם מקריב עבורה את המטרה החשובה יותר, שהיא שילוב מסיבי יותר של חרדים בשוק העבודה ובאוכלוסייה בכלל.