הסיפור של הזמרת אלה לי להב גדול עלינו כמדינה. אנחנו מתקשים להכיל אותו. אנחנו לא בשלים אלייך, אלה לי. זו לא את, זה אנחנו. זו לא את שלא יודעת מה את רוצה, זו המדינה שכאילו לא יודעת מה היא רוצה. בעצם, היא כן יודעת מה היא רוצה, אבל לא יודעת עד הסוף מה היא רוצה: שמרנית, ליברלית, דמוקרטית, יהודית, מאנית, דפרסית או גם וגם וגם.
הבלבול הזה מקשה על נערה צעירה ומוכשרת להתנהל כמו שהיא רוצה, אם היא בכלל יודעת מה היא רוצה. וצעירה בגילה כנראה לא צריכה לדעת עד הסוף מה היא רוצה.
התגובות ברשתות על סיפורי אלה לי רק מהשבוע האחרון, אז פורסם שנפרדה מבת זוגה בשל בגידה לכאורה, נעות בין מכוערות לדוחות. טוקבקים ארסיים על חייה האישיים, על הבחירות שלה והדינמיות של חייה מוגזמים וקיצוניים. זה מתחיל מעשרות תגובות בעלות אופי אפתי של "מה זה מעניין אותי בכלל", עד למאות תגובות שליליות כמו "סדום ועמורה", "גועל נפש", "שקרנית", "בוגדת" ועוד גידופי גידופים.
העם לא יכול לקבל אותה עדיין כמו שהיא. היו כבר אומנים בעבר שהצליחו להזיז במו ידיהם את הקו הנוקשה של השמרנות הישראלית, כמו אדם, שיצא מהארון אחרי ימי תהילתו; רמי וריטה, שניהלו קריירה משותפת עד שהתגרשו; וכמובן הראל סקעת, שאחרי לחץ מתון פרץ עם נטייה מינית חדשה ורעננה, שעשתה לו ולקריירה שלו רק טוב.
עולם המוזיקה עשיר בסיפורי רכילות מאחורי הצלילים, שתמיד משפיעים על האומן. ולכן יש להם ערך. מדיוויד בואי שהחליף סגנונות, זהויות ופרסונות בקצב שבו סטטיק מחליף צבעי שיער, דרך הסיפורים הפליליים של זהר ארגוב שחרכו את קולו והביאו להתאבדותו בכלא, ועד לג'ון לנון, שהחליף להקה אגדית בבת זוג יפנית, שתמיד תהיה חשודה כמי שחירפנה אותו טוטאלית.
סיפורי אלה לי שוטפים לאחרונה את מדורי הרכילות בקצב מסחרר. היא מציגה לעולם אלסטיות בהעדפותיה ובהתנהלותה, כאילו הייתה לינוי אשרם בתרגיל החישוק.
למי שלא עקב (זכותכם), אנסה לתמצת:
אלה לי להב פרצה לתודעה ב"הכוכב הבא לאירוויזיון". היא זמרת מוכשרת בת 18 משהם, שכבר אמרה על העיר בעבר "אתה לא יכול להיות שם מה שאתה", ולכן מיד הוציאה את השיר שמכריז "זוט עני", וקומם עליו גדודים של מורים ללשון, בטענה שכך לא מדברים, בוודאי לא כותבים.
אחרי שהשיר נצפה והצליח, היא הנחיתה להיט נוסף שנקרא "מה אתה רוצה", שעורר בעיקר סקרנות לגביה, כשנשאלה: ואת, מה את רוצה? התשובה שלה הייתה מהממת בבגרותה ובכנותה: "אני לא מתאהבת בגבר או באישה, אלא בנפש האדם. אני יכולה להתאהב בהכל".
תפיסת המציאות של אלה לי היא הדבר הכי שפוי. אנשים מבוגרים ממנה עברו מסעות נפש אדירים עד שהצליחו להגיע לרמת ההבנה וההכרה שלה.
הסיפורים האחרונים שמלווים אותה כוללים זוגיות עם בחורה בשם מאיה, שהכעיסו את האקסית שלה, בטענה שאלה לי גנבה לה אותה. החדשות המתפרצות האחרונות הן שמאיה עזבה את דירתן המשותפת, משום שלטענתה אלה לי התנשקה עם גבר מפורסם שכולנו מכירים.
לא מדובר בידיעות רכילותיות, זו רכבת הרים צהובה טרנס־אטלנטית, שיכולה לספק חודש של התעסקות אצל גיא פינס ומאות סטוריז בישראל בידור. לכאורה זה לא אמור לעניין אותנו, אבל זה חלק מאישיות מגוונת וסוערת שרק פרצה לאחרונה לתודעה, ומלמדת אותנו שיעור בעצמאות ובליברליות. החוצפה שלה בשירים דומה לתעוזה שלה בחייה הפרטיים.
אני לא יודע איך משפחתה מקבלת את הסערות בחייה (בעבר פורסם שאמא של אלה לי התלוננה נגד מאיה על שתקפה את בתה, לכאורה, במסיבה. וואו! זה לא נגמר), ובכל מקרה כנראה שזו נערה צעירה ומוכשרת שהולכת עד הסוף עם מה שהיא רוצה, אף על פי שהיא לא תמיד יודעת מה היא רוצה. כמו כולנו.