עשור להפלת קדאפי: לוב בוחרת נשיא - וישראל, איראן וטורקיה כבר לוטשות עיניים

ב־24 בדצמבר ילכו אזרחי לוב לקלפיות כדי לבחור נשיא בפעם הראשונה. עשר שנים חלפו מאז טולטלה ארצם בידי זרים, ועד היום לא נערכו בה בחירות לנשיאות. גם בעידן קדאפי לא נקראו ההמונים לקלפיות, כי מלך מלכי אפריקה, או מנהיג המהפכה, כפי שכינה קדאפי את עצמו, טוב מכל נשיא או ראש ממשלה. בחירות חופשיות הן חוויה מיוחדת, אבל בלוב של היום, מעטים חשים התרגשות.

מצעד המועמדים ילך ויגדל עד מועד ההגשה האחרון ביום שני הקרוב, אך אחד מהם מיקד אליו השבוע תשומת לב במיוחד. זהו סייף אל־אסלאם קדאפי, בנו של השליט המודח. סייף (49) הגיע למשרדי ועדת הבחירות מלווה בצלם עיתונות מטעמו, ובטקס פומפוזי אך צנוע, שתמונות ממנו שודרו בכל העולם, רשם את עצמו להתמודדות.  

מועמדותו הייתה עשויה להיות בדיחה לא מוצלחת, אבל לקדאפי הצעיר, החובב נמרים וצד בזים בזמנו החופשי, יש סיכויים לנצח. אביו, בניגוד לדימוי שהיה לו במערב, עדיין אהוד על אוכלוסיית השבטים, והם אלה שמתוכם ייצא עיקר המצביעים. אלקד'אד'פה היא קואליציית שבטים משפיעה ונערצת, הידועים בהישגיהם עוד בימי מאבקי הדמים בצבאות העות'מאנים ובכוחות הכיבוש האיטלקי.

בתעמולת הבחירות פוסע הבן בנעלי אביו ומקפיד על המסורת, אף שבילה שנים ארוכות במערב ובו קיבל את חינוכו (הוא בוגר בית הספר הבינלאומי למינהל עסקים IBS בווינה, ואת הדוקטורט רכש ב־LSE, בית הספר לכלכלה של לונדון). באותו בוקר שבו הודיע על התמודדותו, לבש את הגלימה החומה שבה התעטף האב ואת המצנפת הידועה. הוא לא ביטא יותר משני משפטים. שניהם מן הקוראן. "ריבוננו, הכרע בינינו לבין בני עמנו בצדק, כי אתה הטוב במכריעים" (סורה 7, פסוק 89).

בימי עבר, שבהם העתיד נראה אופטימי, הועיד קדאפי את סייף אל־אסלאם לשמש לו יורש. הוא היה החכם, הנאה והיציב מבין ילדיו, ועל כן נחשב לבן המועדף. 42 שנים מלאו לכהונתו, כמעט 70 שנה לגילו, והמנהיג החל לראות את סוף דרכו. אבל באביב 2011 פרצה בבנגאזי הרחוקה התמרדות, שהלכה והתעצמה.

יריב בדרגת גנרל

אף שראה לנגד עיניו את הניסיון העיראקי הכושל, התעקש המערב לצאת למסע עיוור של ניקוי העולם הערבי מרודנים. אחרי שנבוכו מנפילתו של מובארק בקהיר, ולא חזו את הדחת בן־עלי בתוניס, ביקשו המעצמות זירה אחת להשפיע עליה באופן מלא. המרד במזרח לוב קרץ להם באור יקרות. סרקוזי, מכולם, תיעב את קדאפי ואת מנהגי המדבר המשונים שלו, ועל כן החליט לתפוס פיקוד על המערכה להפלתו. הוא הצליח לשכנע את מועצת הביטחון של האו"ם כי האנושות ללא קדאפי תהיה מקום טוב יותר לחיות בו, ולמרבה הפלא, זכה גם בקול הרוסי המכריע.

קואליציה של צבאות מערביים וערביים יצאו להילחם בצבא לוב. קדאפי חזר וזעק כי טרור מבית היוצר של אל־קאעידה התאגד מולו. הוא לא טעה, אבל קולו נבלע בשאון מטוסי הקרב. מלך מלכי אפריקה הוכרע, ברח, התגלה במקום מסתורו, ונרצח בידי המון מוסת. הוא אומנם זכה בעונש הראוי על פשעיו הרבים, אבל מאז מתקשה לוב לקום על רגליה. משפחתו, על שמונת ילדיו, התפזרה לכל רוח. מועתסם נרצח לצד אביו.

חניבעל (עושה הצרות הסדרתי), מוחמד והבת היחידה עאישה - ברחו לאלג'יר. סעדי הכדורגלן נעלם. סייף אל־אסלאם נעצר בידי המורדים ובילה שש שנים בחזקתם, עד שהוחלט להעניק לו חנינה. הוא נדון למוות בטריפולי באותה אשמה, אבל בלוב שאחרי קדאפי, כמו גם בימיו, החוק הוא המלצה גמישה.

איש מאלה שקיבלו את ההחלטות הרות הגורל ושלחו את מטוסיהם לשמי לוב - לא נתן את הדין על העוולה שנגרמה למיליוני אזרחיה. תחת זאת מתקוטטות המעצמות שהחריבו את הארץ על נתחים מבשרה. כמו שהפכו את סוריה ועיראק לשדות משחק, ואת לבנון ותימן, ואת מי המפרץ, כך עשו גם לה.

עוד לפני שתוציא השנה הזו את ימיה, יידעו הלובים מי נשיאם. אך האם בחירתו תשנה את מציאות חייהם? קרוב לוודאי שלא. לוב של היום קרועה לשניים בין מזרח למערב. במערב שולטת ממשלה רשמית שמרכזה בבירה טריפולי, ובמזרח התבססו מורדים חזקים בהנהגת הגנרל לשעבר ח'ליפה חפתר, קצין לשעבר בצבא קדאפי.

האו"ם תומך במועצת הנשיאות הרשמית הפועלת מטריפולי. גם מרוקו תומכת בה, וכן טורקיה וקטאר. ואף פוטין. גם הגנרל חפתר אינו לבד. הוא נתמך בידי קואליציית מדינות חזקה בהנהגת מצרים ואיחוד האמירויות, המספקת לו נשק, ידע ותמיכה בינלאומית חזקה. חפתר הפתיע השבוע, ומיד לאחר קדאפי הצעיר נרשם אף הוא להתמודדות.

הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל