כשהמשק לקראת תעסוקה מלאה והמפעלים זקוקים לכל יד זה הזמן לעלות את השכר

שכר המינימום בגרמניה, כבר היום בין הגבוהים באירופה, יעלה בשעור חד ל־12 יורו לשעת עבודה, כ־43 שקל לשעה, מ־9.6 יורו לשעת עבודה כיום. זו נסיקה חדה של 25% לפי החלטתה של ממשלת הקואליציה החדשה. הממשלה, בראשותו של אולף שולץ, מורכבת ממפלגות המרכז והשמאל, הסוציאל־דמוקרטים (SPD), הירוקים לאיכות הסביבה והדמוקרטים החופשיים (FDP).

אם תרצו, זהו העידן החדש שלאחר הקנצלרית אנגלה מרקל. השכר היה אמור לעלות ל־10.45 יורו לשעת עבודה, אך הממשלה החדשה החליטה להיטיב עם מעמד הפועלים כבר עם כניסתה לתפקיד, בעיקר עבור 2 מיליון עובדים שייהנו מהעלייה בשכר. האינפלציה בגרמניה היא בשיעור של 5.2% (שיא של 29 שנים) וגם היא כמובן דוחפת להעלאת שכר המינימום.

הבנק המרכזי של גרמניה הוא שמרני מאוד בדרך כלל, לפחות מאז תום מלחמת העולם השנייה, בגלל פחדיו מאינפלציה ומאיבוד חלקי של כושר התחרות של גרמניה. הבנק יצא, לא כהרגלו, נגד הצעד החריג של הממשלה. הכלכלן הראשי של הבנק השוויצרי UBS טוען כי העלאת שכר המינימום בגרמניה תדחוף את כלל השכר בגרמניה כלפי מעלה.

שכר המינימום בגרמניה נקבע לראשונה רק בשנת 2015, ו"נחנך" אז  בקביעת 8.5 יורו לשעת עבודה. לשכר המינימום זכאים הכל: גרמנים, פליטים שזה עתה הגיעו לעבוד, צעירים בני 18 ומעלה, עובדים בעבודה חלקית. כולם. נציין כי טיוטת חוק המסתובבת בנציבות האיחוד האירופי מבקשת למסד את שכר המינימום ב־27 המדינות.

גם בישראל יזחל שכר המינימום החודשי מעלה. הוא עומד היום, מאז דצמבר 2017, על 5,300 שקל בחודש. שכר המינימום לעובדים לפי שעה עומד כרגע על 29.12 שקל לשעת עבודה. שכר המינימום החודשי יעלה באפריל 2022 ב־100 שקל, ל־5,400 - עלייה של 2%, באפריל 2023 הוא יעלה בעוד 100 שקל, ובאפריל בשנת 2024 ב־200 שקל נוספים, ל־5,700 שקל בחודש.

כלומר, מאז קביעת שכר המינימום האחרון בדצמבר 2017 ועד אפריל 2024, במשך שש ורבע שנים, שכר המינימום אמור לעלות ב־400 שקל, מ־5,300 כיום ל־5,700 שקל, עלייה של 7.5%.

ומה עם האינפלציה? עד רגע זה עלה מדד המחירים לצרכן ב־3.63% מאז אפריל 2017. כלומר, כדי לשמור על שכר מינימום ריאלי, המדד צריך לא לעלות ביותר מ־3.73% מהיום ועד אפריל 2024. במילים אחרות: כדי לשמור על שכר המינימום הריאלי, מדד המחירים לצרכן אמור לא לעלות מעל ל־1.53% לשנה בממוצע בתקופה זו, מה שאינו נראה כרגע בטוח כל כך.

אגב, באפריל שנת 2025 שכר המינימום יעלה בעוד 100 שקל, ובסוף אותה שנה, בדצמבר 2025, עלייה של עוד 200 שקל, ל־6,000 שקל לחודש. כלומר, בסך הכל, לפי ההסכם בין ההסתדרות למעסיקים, מהחודש ואילך תהיה עלייה מצטברת של 13.2%. אבל - וזה אבל גדול - שימו לב, ש־300 שקל מהם, 5.7%, יבואו רק בעוד ארבע שנים. עד אז לממשלת הפסיפס, שבה חברות גם מפלגות שמאל שאמורות לדאוג לפועלים ולארגוני המעסיקים שחתמו על ההסכם עם ההסתדרות בתחילת החודש, יהיה מספיק זמן כדי לשחוק את השכר הריאלי.

מינימום עולמי

נשווה את שכר המינימום בישראל בשנים האחרונות למדינות הייחוס של ישראל. בקוריאה הדרומית עלה שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע למשרה מלאה מ־38% בשנת 2015 ל־50% בשנת 2020, שכר המינימום ביחס לשכר החציוני עלה מ־49% ל־62%, בהתאמה. באירלנד עלה שכר המינימום מ־33% ל־38%, ושכר המינימום ביחס לשכר החציוני עלה מ־39% ל־48%, בהתאמה.

בניו זילנד עלה שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע מ־51% ל־58%, וביחס לשכר החציוני עלה מ־60% ל־65%! בספרד עלה שכר המינימום מ־31% ל־46% ומ־37% ל־55%, בהתאמה. עליות דומות נרשמו בבריטניה ובפורטוגל. בישראל הכיוון הוא הפוך. שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע ירד ל־40% לאחר שהיה 42% בשנת 2015, ושכר המינימום ביחס לשכר החציוני ירד ל־53% לאחר 57%, בהתאמה. ירידות מטה בכיוון של ישראל נרשמו במדינות כטורקיה ליטא ולטביה.

מול שכר המינימום יש שכר מקסימום, של השכבה השלטת הקובעת לעצמה ולחפצים ביקרה שכר נאה ופנסיה מרווחת, יותר נכון "פנסיית מקסימום". כבר שנים צה"ל נותן תוספת פנסיה למשרתי קבע בשיעור של כ־9%, שלא כדין, עלות שנתית של 1־1.25 מיליארד שקל, לפי הערכת אגף התקציבים.

בג"ץ התערב וביקש כי תתקבל החלטה והעניינים לא ימשיכו להתנהל מאחורי גבו של הציבור. לכן הממשלה אישרה באוגוסט השנה את תוספת הרמטכ"ל, שממנה נהנים מרבית משרתי הקבע, קרוב ל־100% מהם. השרץ הוכשר.

עסקת מתן ההכשר נרקמה בין שר האוצר אביגדור ליברמן, שהיה בעבר גם שר הביטחון, לשר הביטחון הנוכחי בני גנץ. כמה שרים ואגף התקציבים באוצר התנגדו, ללא הועיל. ההסדר החדש מאפשר למשרתי הקבע לקבל 3% פנסיה לשנה, בניגוד ל־2% לבני תמותה רגילים.

במחיר של מיליארדי שקלים לשנים הבאות נשמרה שלמות ממשלת הפסיפס. עכשיו תוספת הפנסיה עלולה לגלוש לגופים ביטחוניים נוספים הצמודים לצבא, בתוספת של עוד מיליארדי שקלים בשנה. כדי למנוע את האבסורד מול חיילי החובה (נציין כי רק מחצית מהישראלים "נאלצים להתנדב" לשירות) החליטו החודש שרי האוצר והביטחון, ליברמן וגנץ, להעלות את שכרם של חיילי החובה ב־50% מתחילת ינואר 2022.

תפסו אמריקה

בארה"ב יעלה שכר המינימום בתחילת ינואר ב־26 מדינות. בקליפורניה השכר עולה ב־1 דולר, ל־15 דולר לשעת עבודה, כ־47 שקל לשעת עבודה. באילינוי הוא יעלה ב־1 דולר, ל־12 דולר לשעת עבודה, ובניו יורק תהיה עלייה של 70 סנט, ל־13.2 דולר לשעה. ובמסצ'וסטס - עלייה של 75 סנט, ל־14.25 דולר לשעת עבודה.

העליות הן בעיקר במדינות החופים החזקות. בד בבד עדיין יהיו הרבה מדינות עם שכר מינימום פדרלי של 7.25 דולר לשעת עבודה, שנקבע עוד ביולי 2009, בהן אלבמה, ג'ורג'יה, אינדיאנה, קנזס, לואיזיאנה, קנטקי, מיסיסיפי, טנסי ויוטה.

בית הנבחרים אישר ביולי 2019 הצעה להעלות את שכר המינימום המנדטורי ל־15 דולר לשעה עד לשנת 2025. הסנאט קבר את הצעת החוק. הממשל של ביידן רוצה בסופו של דבר להעלות את שכר המינימום הפדרלי, אולי עתה הוא יאיץ את התהליך על רקע האינפלציה הגוברת בארה"ב, שהגיעה בחודש האחרון ל־6.2%.

התומכים בהעלאת שכר המינימום אומרים כי הוא מחויב המציאות כדי לשמור על רמת חיים מינימלית. אגף התקציבים של הקונגרס העריך בשנת 2019 כי העלאת שכר המינימום ל־15 דולר לשעת עבודה תשפר את רמת החיים של 17 מיליון אמריקאים, ש־1.3 מיליון מהם ייצאו ממעגל העוני. יש הטוענים כי העלאת שכר המינימום תגרום לעובדים למוטיבציה נוספת בעבודה. נוסף לכך, תוספת השכר תגביר את הנטייה לצרוך של אלה שיוצאים ממעגל העוני ותתרום בכך להגברת הפעילות המשקית.

המתנגדים להעלאת שכר המינימום טוענים שהעלאה תביא להתגברות קצב האינפלציה. זאת, מכיוון שבידי הציבור יהיה יותר כסף ומפני שעלות הייצור ומתן השירותים עבור הפירמות תעלה, מה שיוביל לירידה בכושר התחרות של ארה"ב מול מדינות העולם שמהן היא מייבאת סחורות ויגרור עלייה באבטלה. עוד תביא העלאת שכר המינימום להעלאות מחירים לכל, בעיקר בענפי השירותים, שלרוב אינם חשופים ליבוא.

נעבור לישראל: להעלאת שכר המינימום יש כמה השפעות. במקרה ששכר המינימום יהיה גבוה מערך התפוקה של העובדים בענף מסוים כגון בקרב עובדים בלתי מיומנים, הפירמה והעסק יהיו חייבים לפטר עובדים אלו. אם מדובר בחברות עתירות עבודה עם תפוקה נמוכה, אף לסגור את המפעל או את העסק.

פירמות כאלה נהגו בשנים האחרונות לעבור מייצור מקומי ליבוא, בייחוד לאחר הגלובליזציה של המשק הישראלי. אם שכר המינימום נמוך בצורה ניכרת מערך התפוקה של העובדים, כלומר הם מנוצלים, העובדים יכולים לנסות לעבור הכשרה מקצועית ולעזוב את המפעל שבו שולם להם סכום הנמוך מערך תמורתם לעסק.

אפשרות אחרת עבור עובדים אלה היא להמשיך להיות מנוצלים בשכר מינימום, כל עוד תשלומי ההעברה של המדינה, כלומר קצבאות למיניהן, משלימות להם את המינימום הדרוש למחיה מכובדת. צריך לזכור כי הקצבאות יכולות להשתנות או להישחק.

אפשרות נוספת היא ההשפעה של מענק העבודה, מס הכנסה שלילי, המשולם ישירות לחשבון הבנק של העובד המשתכר מתחת למינימום מסוים, ללא קשר להכנסה של בין הזוג. אפשרות נוספת, כפי שקורה בשנה האחרונה, היא שעובדים שהיו רגילים לקבל הכנסה במסגרת החל"ת לא ימצאו עבודה אלא רק בשכר מינימום, מה שאינו לרוחם.

התוצאה מהשטח, אין מחקרים על כך, שיותר צעירים, ואולי אחרים, עובדים ב"שחור" או עובדים חלקית עם תלוש שכר, גם בשכר מינימום, וחלקית ב"שחור" להשלמת ההכנסה כדי לשמור על רמת החיים שהייתה להם טרם הופעת נגיף הקורונה.

באמצעות תלוש המשכורת החוקי נהנים גם מי שמשלימים הכנסה ב"שחור" מהטבות משלימות כגון הסעות ילדים חינם למוסדות חינוך, מענק עבודה של מס הכנסה וקצבאות הביטוח הלאומי.

עכשיו הוא הזמן להעלות את שכר המינימום בשיעור חד, דווקא כשהמשק לקראת תעסוקה מלאה והחברות והמפעלים זקוקים לכל יד התורמת לפעילות. זאת, בניגוד לימי מיתון, שבהם העלאה של שכר המינימום יכולה בקלות לגרור פיטורי עובדים.

ערבים זה לזה

זכויותיהם של עובדים פלסטינים המועסקים בישראל הן אותן זכויות בעבודה שיש לישראלים. כל הזכויות וההסכמים הקיבוציים לענפי המשק חלים על הפלסטינים, שמספרם הולך ועולה ככל שהמשק גואה בפעילותו. כרגע יש מהם כ־150,000.

למרות התופעה השכיחה של עובדי קבלן, אסור להעסיק פלסטינים בעבודה באמצעות גורם שלישי, אסור גם להעסיקם בחלקי משרה. מכאן שהעלאת שכר המינימום חשובה מאוד דווקא לעובדים הפלסטינים המשתלבים ביום־יום בישראל, בייחוד באין עובדים זרים לענפים חיוניים כגון בניין, בשל נגיף הקורונה.

פלסטיני העובד בגבולות מדינת ישראל זכאי לשכר מינימום כחוק ועוד תשלום לשעות נוספות, דמי הבראה ודמי חופשה. העובד הישראלי שמבקש לחיות ברמת חיים גבוהה יותר, מטבע דברים החיים בישראל יקרים יותר מאשר ביהודה ושומרון, מפצה עצמו באמצעות כל תשלומי ההעברה של המדינה שאותם ציינתי לעיל, שלהם הוא זכאי כאזרח.

יוצא אפוא כי העלאת שכר המינימום בשיעור גבוה יותר טובה מאוד לפלסטינים, אבל בפועל אין העלאות ריאליות של שכר המינימום. מצבם של העובדים הפלסטינים העובדים בישראל טוב מאשר אחיהם העובדים במפעלים ישראליים ביישובים יהודיים ביהודה ושומרון, שם אין להם זכויות בסיסיות.

כן, גם לא ל"שכר מינימום". תמוה. ועוד משהו על שכר המינימום: כיום שכר המינימום נהוג בכ־190 מדינות בעולם. החלוצות בתחום היו ניו זילנד בשנת 1894 ואוסטרליה שנתיים לאחר מכן, כוונתן הייתה למנוע את ניצולם של עובדים בבתי החרושת, שחיו בתנאים ירודים.