אפשר לכעוס על נסיעתה של גילת בנט לחו"ל, אך היא עדיין לא שרה נתניהו

סיפור נסיעתם של גילת בנט ושלושת ילדיה לחופשה בחו"ל, ימים ספורים לאחר שאב המשפחה שמכהן גם כראש ממשלת ישראל המליץ לישראלים לא לטוס לחופשות בחו"ל, פתח את כל המהדורות ביום חמישי והשתלט על סדר היום הלאומי. זוטות כגון הגרעין האיראני, יוקר המחיה בתל אביב, המאמץ להשבת המשילות בדרום וצפון הארץ נדחקו לקרן זווית. כולנו, ימין ושמאל, ליברלים ושמרנים, חילונים ודתיים, נאספנו סביב גילת בנט וחבטנו בה, ובעיקר בו, עד זוב דם.

על פניו, זו הייתה הגזמה מופרעת, יציאה מפרופורציות על סטרואידים. היה צפוי שהביביסטים יחגגו על הסיפור הזה, הרי רגישותם לענייני משפחה הולכת לפניהם. למה הצטרפו למחול הזה גם עיתונאים מקצועיים? כי כולם רצו להוכיח שהנה, גם הם יודעים למתוח ביקורת על הממשלה, כשצריך. לא עושים הנחות לאף אחד. דין גילת בנט כדין שרה נתניהו.

ההסתערות הזו הייתה מוגזמת, כי גילת בנט, תודה לאל, אינה שרה נתניהו. היא לא נוסעת לחו"ל על חשבונם של אחרים, היא לא מתעללת סדרתית בנשים מוחלשות, היא לא מאמללת את סביבתה, היא לא מתערבת בהחלטות, היא לא מקבלת החלטות שאמור לקבל בעלה, היא לא מאשרת מינויים והיא לא דורשת (ומקבלת) מתנות יקרות ערך בשקיות שחורות. התכשיטים שלה נרכשו על ידי בעלה, בכסף מלא. היא זכאית לעצמאותה ודעתה, היא לא רכושו של אף אחד, גם לא של בעלה. אם היא החליטה לצאת לחופשה בכל זאת, האחראית היחידה להחלטה הזו היא היא עצמה. תזכורת: היא לא הפרה את החוק, לא הפרה הנחיה כלשהי, עשתה מה שאלפי ישראלים אחרים עשו השבוע.