רפורמת הגיור של השר מתן כהנא, אשר מעניקה מעמד רשמי לרבנות הראשית, נמצאת בצרות עוד לפני שמתחיל שלב ביצועה בשטח. פירושה המעשי של מעורבות הרבנות הראשית ברפורמה, היא התערבותו ומעורבותו של הרב הראשי דוד לאו ביישומה היומיומי. הדימוי העולה על הדעת מעובדה זאת, היא ששר הדתות מינה פירומן לנהל ולפקח תחנת מכבי אש.
הרב לאו יעשה הכל כדי להוכיח, להפגין, להבהיר שהוא זה שמשפיע, שמוביל ושקובע את הליכי הגיור, אשר רבני הערים הם אלה הממונים ואחראים על ביצועם, על פי הרפורמה. בנוסף, הוא ידאג גם לקדם ולחזק את מעמדם של רבני ערים שהוא מחבב והנחשבים כמקורביו. במילים אחרות, הרב לאו יעשה הכל להפריע, לעכב ולמנוע הליך גיור במקרה שאינו מוצא חן בעיניו, או שאחד מרבני הערים ממקורביו ילחש לו ש"משהו לא בסדר".
אם לפני הדיווחים, הרפורמה הוכנה ונוסחה בשיתוף פעולה עם הרב דוד סתיו, ראש ארגון "רבני צהר", ובתיאום סמוי ושקט עם דמות רבנית מורכת כמו הרב חיים דרוקמן, אז מדוע ולשם מה, למען השם, היה השר מתן כהנא, צריך לציין בה מקום ומעמד לרבנות הראשית? אולי, השר אינו מודע לפוטנציאל המסוכן למוקש הסמוי, בעצם נוכחותו של הרב לאו כשותף בביצוע הרפורמה.
כאמור, הרב לאו מחזר אחר הליטאים ומשתוקק להכרה ולהערכה מצד בכירים הנמנים עם הנהגת המגזר החרדי-ליטאי. למעשה, החיזור הזה היה הגורם שדחף אותו לקיים ביקור תנחומים במשפחת הנפטר-המתאבד חיים ולדר, שהיה כידוע דמות נערצת של סופר ומחנך בקרב הליטאים.
אם אכן התערבות הרב לאו בהליכי הגיור במסגרת הרפורמה, תפתח סדק ופרצה דרכם תוכל לחדור ולהתבסס ההשפעה הליטאית על הליכי הגיור - הדבר יוביל לקריסת הרפורמה. השר כהנא איננו מגזים - הרפורמה בתחום הגיור היא בהחלט יוזמה, מהלך, שינוי היסטוריים. מסיבה זאת, הרפורמה זקוקה לכל אמצעי ולכל פעולה להבטחת הצלחתה. האיום על סיכויי הצלחתה הוא לא מצד גורם חיצוני, או מצד יחידי או ארגון שבזדון ישאפו להכשיל את הרפורמה.
האיום האמיתי על הרפורמה מגיע מבפנים, מתוך גורמים במגזר החרדי והרבני, שחוששים להמשך קיום המעמד והשליטה הבלעדיים שהיו להם עד כה בתחום הגיור - כולל גורמים בצמרת ממסד הרבנות הראשית.