אביגדור ליברמן הוא שר אוצר חזק. הוא אינו מתחנף, הוא לא זקוק לזה, כשם שהוא לא זקוק לטפיחות על השכם. ליברמן לא מנהל כלכלת בחירות, והוא לוקח הימור ששמירה על הקופה הציבורית אינה מרשם להצלחה בבחירות. ליברמן לא אומר את מה שרוצים לשמוע ממנו והוא משמיע רק את דעתו המקצועית, כפי שהיא משתקפת מהנתונים הכלכליים.
אפשר להסכים איתו ואפשר לחלוק עליו, אך זאת האמת שלו, והוא לא מתכוון לוותר עליה רק כדי להיות שר אוצר פופולרי על חשבון הקופה הציבורית. הצעתו למורי הדרך להחליף מקצוע איננה אמירה פשוטה, ולא בטוח ששר אחר היה משמיע אותה באותו גילוי לב. ייקח הרבה זמן עד שמורי דרך והעוסקים בתחומים כמו ענף התעופה ומשרדי הנסיעות יחזרו לפעול כפי שפעלו לפני מגיפת הקורונה. בינתיים כל העוסקים בענפים האלה חייבים להמשיך להתפרנס, ואין סיבה שהם יעשו זאת רק על חשבון הקופה הציבורית. גם כשהממשלה תסיר את ההגבלות, רק מעטים ייקחו סיכון ויזדרזו לטוס לאירופה או לארה"ב, שם משתוללת קורונה. לא בכל אשמה הממשלה, וקופת המדינה אינה חבית ללא תחתית.
עם זאת יש לי ביקורת לא פשוטה כלפי משרד האוצר, שדורש להחזיר את מענקי הקורונה. זה לא ראוי ולא הגון שבעלי עסקים יידרשו להחזיר לקופת המדינה מענקים שניתנו להם ביוזמת הממשלה הקודמת. משרד האוצר בחר להשתמש במילה "מענקים", ולא במונח "הלוואות קורונה". ומכאן שמדובר במענק שהוענק לבעלי העסקים ולא בהלוואה קצרת מועד או ארוכת מועד שהעניקה המדינה.
לו היה נמסר לעצמאים שמדובר בהלוואה ולא במענק, הם היו עורכים חישוב אם מבחינתם יש מקום לקחת הלוואות לשיקום העסקים שנפגעו. ייתכן שיהיו מי שיטענו כי מהאותיות הקטנות עולה שמקבלי המענק היו צריכים להבין שמדובר בהלוואה, אבל אז מתבקשת השאלה למה לא דין אחד לכולם? מדוע, למשל, משרד התעשייה מעמיד לדין את מי שמפרסמים מודעות בעיתונים שבהן נכתבים באותיות קטנות סעיפים שהמפרסמים מבקשים להסתיר, בשעה שהמודעה אינה משקפת את המציאות? במקרה כזה, טוען משרד התעשייה, מדובר בהטעיית הציבור.
ומה שנעשה בעניין מענק הקורונה אינו הטעיה? ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו דיבר במפורש על מענקים, וכך אמר גם מי שהיה באותה עת שר האוצר ישראל כ"ץ, שלא שלל את דבריו של נתניהו ולא הזכיר מעולם את המונח הלוואה. לכן ראוי שההתחייבות השלטונית של הממשלה הקודמת - תכובד.
עשן בלי אש
כותרת של שבע מילים הסירה השבוע צל כבד ממי ששמו היה למרמס, וחייו לא יחזרו למסלולם לפני שהתפרסם ברבים. אני מתכוון לכותרת "הגינקולוג גיא רופא כבר לא חשוד באונס". לא צריך להזדרז לזכות לחלוטין את ד"ר רופא מכל חשד, משום שמחומר החקירה נגדו עולה שהוא ביצע לכאורה מעשה מגונה, ומדובר בעבירה חמורה. אבל לא נמצאו עדויות וראיות לכך שהרופא אנס מי מהנשים שהגישו תלונה נגדו.
אני לא מתעלם מתלונות של שתי מטופלות שלו שהתלוננו נגדו בשנים 2016 ו־2019 על פגיעות מיניות, ואני גם לא מתעלם מדברים שאמר הטוען המשטרתי בבית המשפט, בעת שביקש להאריך את מעצרו של ד"ר רופא, כי "העדויות נגד הרופא קשות, וייתכן שהוא עבריין מין סדרתי". אבל נראה שהכותרות שפורסמו באמצעי התקשורת שבהן הואשם באונס, לא שיקפו את המציאות. קשה לדעת מה הביא למפנה בחקירה, ואפשר רק לשער. נכון להמתין עד לסיום חקירת המשטרה כדי לקבוע אם ד"ר גיא רופא נקי מכל חשד.
הסיקור הנרחב שלו זכה ד"ר רופא נבע בין השאר מראיונות באמצעי התקשורת של נשים אשר טענו כי הוא פגע בהן. מי ששמו לא פורסם באמצעי התקשורת, אבל למרות זאת אין כמעט אדם שלא נחשף לזהותו, הוא האיש שזכה באמצעי התקשורת לכינוי "כדורגלן עבר". הכדורגלן, ששמו ותמונתו פורסמו ברשתות החברתיות, שהה באותה תקופה בחו"ל, ואת הידיעה על אישה שהגישה נגדו תלונה במשטרה בגין אונס קיבל מבנו.
לקראת סוף השבוע התברר שההר הוליד לכאורה עכבר, לאחר שהמתלוננת הגיעה ביוזמתה לתחנת המשטרה וביקשה למשוך את תלונתה. בראיון לוואלה! אמר הכדורגלן, "לא הגיוני לפגוע ולהרוס את השם שלי על דבר שלא היה ולא נברא", והוא צודק. לא היה מקום לפרסם את פרטי זיהויו של "כדורגלן העבר" ברשתות החברתיות, בטרם זומן לחקירה במשטרה, ובוודאי שלא לפרסם את הידיעה בעיתונים, גם אם הם לא נקבו בשמו.
שני הסיפורים מתגמדים לעומת סיפורו של שופט מאחד מבתי המשפט בחדרה, ששמו ותמונתו פורסמו ברשתות החברתיות, לאחר שנטען נגדו כי ביצע מעשים מגונים בקרובת משפחתו. הידיעה הביכה את מערכת המשפט, בעיקר משום שמדובר בשופט מכהן, והביאה לחקירה מהירה של המשטרה. שר המשפטים גדעון סער, שהתבקש אז להגיב על הפרשה, נהג במקצועיות ובממלכתיות, ואמר שיש לאפשר למשטרה למצות את חקירתה. המשטרה השלימה את החקירה ואז התברר שלא היו דברים מעולם.
סיפור נוסף שיפתיע, אבל לא מוכר לרבים, קשור במי שכיהנה בעבר כשופטת בית המשפט העליון. שמה נקשר בשופט מחוזי שהיה בעבר חתנה. השופט שימש אז בבית המשפט בערכאה נמוכה יותר, וכל חטאו היה שמאס בבתה של השופטת בדימוס. זה עלבון שכבודה לא יכלה לשאת, ואולי זה מה שגרם לה לכאורה לקחת חלק במאבק מכוער שהתנהל נגד חתנה. הוטל בו חשד שהוא ביצע מעשה מגונה בבתו, כלומר בנכדתה של השופטת לשעבר.
בשופט, שקודם בינתיים לבית המשפט המחוזי, הוטל רפש. שמו פורסם באינטרנט, והוא הוצג בציבור כעבריין מין. גם לאחר שהתברר שאין עורבא פרח גדול יותר מההאשמות נגדו, בחרה מערכת המשפט שלא לפתוח בחקירה נגד כבוד השופטת בדימוס, שבפסיקותיה המלומדות הטיפה מוסר לכל העולם, אבל ידעה לכאורה על תפירת תיק בזוי נגד מי שהיה חתנה.
השופטת לא נחקרה מעולם על ידי המשטרה, ואיש במערכת המשפט לא העז להעיר לה על התנהלותה. לשבחה של מערכת המשפט צריך לומר שהיא בדקה את הדברים ביסודיות רבה, ולאחר שהתברר שלא היו דברים מעולם, פעלה כאמור לקדם את השופט לבית המשפט המחוזי. מה שמעיד כאלף עדים שיש לפעמים עשן בלי אש.